מגבר משולב  - Symphonic Line Kraftwerk MK 3 Reference

מגבר משולב: Kraftwerk MK 3 Reference מבית Symphonic Line

ברכות על הרכישה הפותחות את מערכת היחסים האינטימית בין תחנת הכוח MK 3 Reference לבין בעליה העתידי. רכישת מגבר שדורשת תודה, כך נראה. כל מי שמביט במגבר המשולב המיוצר בדואיסבורג, עם שני ספקי כוח נפרדים, ומקבל אותו הביתה, יכול להיחשב כחלק מה"חוג המצומצם והמאושר" שמוציא בקלות 23,000 אירו על כמעט 40 קילוגרמים של ציוד אלקטרוני לצרכן. כן, כבר אין טעם לדבר על המחיר; חובבי אודיו אניני טעם כנראה מוכנים לשלם אותו.

נחשפתי ל־Kraftwerk MK 3 Reference של Symphonic Line דרך חבר שמכר לי רמקולים מצוינים — אדם שבדרך כלל נוקט גישה ביקורתית מאוד כלפי מגברים מסחריים. עם השנים למדתי פשוטו כמשמעו שהוא בדרך כלל צודק. וכאשר אותו מבין מעמיק מדבר בכבוד רב על האלקטרוניקה של Symphonic Line באופן כללי, ועל מגבר הדגל המשולב הזה בפרט — חייב להיות בזה משהו.

תהליך הייצור והכיוונון העדין שאחריו לוקחים זמן ארוך יותר אצל היצרן מדואיסבורג. נדרשת כאן הרבה עבודה ידנית קפדנית, ונערכות שעות רבות של האזנה לפני שניתן אישור להפצה מסחרית. המגבר הזה שייך לקטגוריה של מוצרים בהתאמה אישית שתוכננו בקפדנות, בהם מקדישים תשומת לב לכל פרט קטן. באשר ל"גימיקים" המודרניים — צגי מידע, חיבורי USB וכדומה — רולף גמיין מוותר עליהם. זה פשוט לא העולם שלו. איש הפיתוח הזה, שכבר שנים רבות מצליח בתעשייה, נחשב וותיק בתחומו. את ההצלחה הזו הוא חב בראש ובראשונה לדרישות הגבוהות שהציב לעצמו בכל הנוגע לאיכות הצליל והבנייה, וליחסים ההדוקים שהוא מקיים עם לקוחותיו. השם MK 3 מציין זאת היטב. המגברים של גמיין ניתנים לשדרוג לאורך השנים במחירים נגישים יחסית, כך שבעליהם יכולים לשמור עליהם מעודכנים בטכנולוגיה החדשה ביותר — אם רק ירצו. Kraftwerk MK 3 Reference הוא מופת של בניית אודיו עילית, כמו מתוך ספר תמונות של עולם ההיי־אנד.

מעגל המגבר הוא אנלוגי במהותו. הרכיבים באיכות גבוהה ונבחרו בקפידה לבנייה דיסקרטית (כלומר לא משולבת). כבר במבט ראשון סנפירי הקירור הגדולים מרמזים על הטרנזיסטורים של טושיבה שבתוך המארז — וגורמים לליבו של כל מבקר אודיו לפעום מהר יותר. הם מבטיחים הספק יציאה של 200 וואט לארבעה אוהם — וזה מספיק כמעט לכל תרחיש אודיופילי. אחד המאפיינים הבולטים הוא המיקום האנכי של לוחות המעגלים. הרעיון מאחורי זה הוא לאפשר החלפה קלה לצורך שדרוגים טכניים בעתיד. על אחד הלוחות מותקן גם קדם מגבר לפטיפון(Phono Stage) שמתאים לראשי פטיפון מסוג MM ו־MC, כאשר ניתן לשנות את עכבת הכניסה בקלות בעזרת מתג. יחידת הפונו הזו מצדיקה את שמה, והיא מהווה חלופה אמיתית למגברים חיצוניים רבים, שדורשים חיבור מוקפד וזהיר כדי למצות את יכולתם.

נושא הסודות עבור האחד המיוחד

הצליל, ללא ספק, ניזון משני ספקי הכוח הנפרדים. האחד מספק את המתח לקדם מגבר, והשני לחלק ההגברה הראשי. הם מרשימים לא רק מבחינה ויזואלית בשל גודלם, אלא גם בזכות שלושה שנאים סופר-טורואידיים מסיביים, הממוקמים בתוך מארזי מו-מטאל (Mu Metal), עם טכנולוגיית ליפוף חדשה, חומר ליבה ייחודי, וקבלים מסננים רבי עוצמה המיוצרים בהתאמה אישית עבור Symphonic Line. בנקודה הזו, מדובר כבר בירידה לפרטים הקטנים ביותר.

מאחור ישנם שקעי כניסה אסימטריים יציבים לשש מקורות עיקריים, כאשר אחד מהם מיועד לטייפ. קיימים גם כניסות ויציאות סימטריות כאופציה. מתחת לכך נמצא שקע לאוזניות וכמובן חיבורים לרמקולים. שלבי הקדם וההגברה הראשית מחוברים חיצונית באמצעות גשרי כבלים וניתנים להפרדה. אפשר לעשות זאת, אמנם מומלץ להימנע מכך. כי תחנת הכוח MK 3 Reference מיישמת כלל ותיק ומנוסה — "אל תחליף צוות מנצח."

נעבור ללוח הקדמי המעובד מאלומיניום בעובי 10 מ"מ, שהיה אפילו חלק מהטיטאנים הישנים של Krell. הוא מסודר בשכבות אחת מעל השנייה, ובאמצע יש שני כפתורים – אחד לבחירת מקור והשני לבקרת עוצמת השמע שממוקם מעט לימין. למעלה, מצד ימין, נמצא החיישן של השלט הרחוק. (ביחידה זו היה גם כניסת XLR מובנית.) תכונה מיוחדת של Symphonic Line היא הכיתוב החרוט של שמות הכניסות. בעיניי, זה מתאים היטב לעיצוב הפשוט והנצחי הזה, ומשדר גם רושם של יוקרה עליונה.

חוויית האזנה

מטפסי הרים הניצבים בפני מסע קשה בצפון הרחוק, המחפשים חוויות חדשות – אנשים מיוחדים, פריקים, נלהבים – מוצאים את ייעודם במגבר Kraftwerk MK 3. הוא המפתח לעולמות חדשים של צליל. עקרונות העיצוב, מדגיש רולף גמיין, הם מוכרים, אך ה"איך" הוא שמבדיל את המגבר המשולב הזה ממגברים משולבים אחרים. האלקטרוניקה של דואיסבורג מדהימה במהירותה, עם טווח תדרים מאוד מורחב, שדוחף אוויר, ומתעלה על מה שמקובל בקטגוריות ההיי-פיי – אני מודה, כל אלה עד היום כלל לא תפסו את תשומת ליבי. אם מודדים לפי הקריטריונים הרגילים, אפשר לומר שה-Kraftwerk MK 3 Reference הוא טיל בקטגוריה שלו. הרבה הקלטות מוזיקה מופקות באולפנים מנותקים אקוסטית מהעולם החיצון. לצד תנאים "קליניים" כאלה, במוצרים רבים מופעלים תהליכים טכניים מתקדמים לאחר ההקלטה, שהופכים לעיתים את התוצאה לפחות אמנותית ומלאכותית יותר. לעומת זאת, באלבום Shawn and the Wolf (Altas Horas, Chaos/CD), היה הרצון להשיג קליטה אותנטית, ואותו הצליחו להשיג לחלוטין – וזה מתבטא במגבר Kraftwerk MK 3 Reference. המגבר מושך את המאזין אל רגעי ההקלטה הייחודיים, מעניק לדואו – הקונטרבסאי אינדיאני שאון גרוקט והקלרינטן וולפגנג מאייר – צבעוניות צליל מפתיעה לגמרי. בו בזמן, הוא חושף דקויות כזו, שרק דרכו ניתן להבין את הוירטואוזיות של מאייר. הודות לתמיכה אלקטרונית מינימלית (טכניקת לופים) ולנגיעות הצליל הצנועות, שנשמעות כנראה רק דרך Kraftwerk MK 3 Reference, הוא מחליף את השימוש בקולו באמצעות גיטרה – הן בבס והן בכלי הקשה – ומוסיף ואריאציות צליל עדינות למשחקו. התוספות הללו משתלבות בצורה כה אלגנטית במכלול, עד שכמעט לא מבחינים בהן בהאזנה ראשונה, וודאי שהאלקטרוניקה של דואיסבורג נחוצה לכך. רק עכשיו מבין המאזין בבירור, שלפי ההערות ל"Altas Horas", האלבום כולו הוקלט בארבע הופעות חיות, כל אחת בפני 25 אורחים בלבד במבנים של מפעל שהוסבו ליקב. הקהל, בנוסף ל"כמה טיפות יין טובות", קיבל זוג אוזניות, כך ששמע בדיוק את מה שהמהנדס שמע. באלבום לא מורגשת כל "אווירה חיה", אין רעשי רקע. עם זאת, ההקלטה לא נשמעת כמו אולפן סטרילי עם המון עיבודים לאחר ההקלטה. עם Kraftwerk MK 3 Reference, ההקלטה נשמעת טבעית לחלוטין, וזה מצוין. קל מאוד לשמוע את יתרונות הצליל של המגבר הזה. טווח התדרים כולו מצויר בעדינות ונוחות. הנגינה ברורה, מדויקת ומלאת גוף. הרושם של ההנאה הטבעית הזו טומן בחובו מגמה להיסוג אל הדינמיקה הפנימית – כלומר, הניואנסים הדינמיים שמפעילים את התחושה של זרימת המוזיקה בהבעה ובמודולציה. כך ניתן לשמוע מיד שהגיטריסט אנדראס דומברט הוא צייר של צבעי צליל ומשורר צלילים (גיטרה, Enja/CD). עם הרכבי המוזיקה המינימליסטית שלו הוא פורץ דרך ומוציא צלילים שמעולם לא נשמעו קודם. הוא שואב מעומק מוזיקלי שמרתק את המאזין ופונה אליו באופן ישיר לחלוטין. Kraftwerk MK 3 Reference מעניק למאזין תחושה חדשה בתהליכים מוזיקליים שמשתנים באיטיות קיצונית – הוא מצייר נופי צליל מרתקים.

המגבר הזה מנפק מדי פעם את המכה האחרונה, המאומנת היטב, הנמצאת ב-Eupho (Beyond Borders Band, It Just Happens, Hout Records/CD). תחושת המרחב בנגינה פועלת בהרמוניה ומעוצבת לעומק באופן מושלם. המרחב המתואר הוא עמוק ובמובן האמיתי של המילה – מלודי ועשיר בצלילים. עם הצלילות הזו מגיע גם הפרדה דוגמתית ביחסי המרחב הפנימיים. ושוב, המגבר Kraftwerk MK 3 Reference מחולל גלים במוזיקה של להקת Beyond Borders, שחותכת גבולות וסוחפת את המאזין ברוגע ובטבעיות, כאילו סימביוזה של מסורות מערביות ומזרחיות היא הדבר הפשוט ביותר בעולם. המיזוג הבין-תרבותי אינו חזק בצורה בולטת מדי, אלא ברובו מלנכולי, מתובל בסולואים משמעותיים ובמנגינות נוגעות ללב, ומלווה בקצבים עוצמתיים ואלסטיים שנעים יחד עם הזרימה. עם כל האמנותיות הזו, Beyond Borders World Jazz מפתיע בהתאמתו לרוחב הפס – תערובת נגישה, בהחלט עם פוטנציאל להתמכרות. ובכל זה, המוזיקה והאלקטרוניקה של המגבר מדואיסבורג נמצאים בידיים מקצועיות וחברותיות.

סיכום

המגברים של Symphonic Line הם מהמגברים האהובים עלי ביותר. מה הם מסוגלים לעשות: גווני צליל בהירים, עשירים בהרמוניות, ושחזור תלת־ממדי. המוזיקה נושמת והופכת למוחשית. ה-Kraftwerk MK 3 Reference מסוגל לעשות את כל זה אפילו טוב יותר ממה שאני רגיל אליו. זהו בהחלט המגבר המשולב הטוב ביותר שאני מכיר, כי הוא חשף גוונים שמעולם לא שמעתי לפני כן.

Music

אנדריאס דומברט, גיטרה, Enja/CD
העובדה שאנדריאס דומברט נחשב לאחד הכוחות החדשניים והחזקים בסצנת הגיטרה הגרמנית, מתבטאת בתשוקה האחרונה שלו, לה הוא הקדיש את עצמו מאז 2017: מוזיקה מינימליסטית לגיטרה סולו. הגיטריסט מרגנסבורג עבד בשנים האחרונות עם כוכבים עולמיים כמו פאט מרטינו, לארי קוריאל, פיליפ קתרין, אולף וקניוס ואירטו מוריירה. הוא הופיע עם ההרכב שלו "ליל גיטרות ג'אז" בפסטיבלים בינלאומיים ברמה גבוהה. בשנת 2016 היה מועמד בקטגוריית גיטרה בארץ לפרס ECHO JAZZ.

Klangtipp, Shawn the Wolf, Altas Horas Shawn and the Wolf הוא דואו מיוחד במינו. השילוב בין טרומבון לגיטרה הוא לא שגרתי, אבל כששומעים את השניים יחד, זה כל כך מובן מאליו. הטרומבוניסט הקנדי Shawn Grocott והגיטריסט ומעבד Wolfgang Meyer מנגנים יחד כבר שמונה שנים. כבר בהאזנה הראשונה ל־"Altas Horas" הם מצליחים לרתק. אף על פי שמדובר בשני מוזיקאים מובילים בלבד, בכל השמעה נוספת מגלים משהו חדש, שומעים תוספות עדינות ותמיד מתרשמים מהאינטראקציה ההדוקה ביניהם. בחירת הקטעים באלבום מגוונת ומפתיעה: בין היתר ניתן למצוא את להיט הביטלס Can't Buy Me Love, את Overjoyed של סטיבי וונדר, את Stolen Moments של אוליבר נלסון, את Close to You של בורט באכראך ואת Sweet Lucy של ג'ורג' דיוק, שהרוב מכירים בעיקר בגרסה של הטרומבוניסט Raul de Souza — הקלטה טיפוסית משנות השבעים המאוחרות עם דרייב בלתי רגיל. כשמנגנים מחדש יצירות מוכרות יש תמיד את הסיכון שהמאזין, שמורגל לגרסה המקורית, יתאכזב. חוץ מ־Sweet Lucy, שדורשת להתרגל לגרסה החדשה, המצומצמת יותר, והשונה מהמקור הטרומבוני המוכר, כל שאר גירסאות הכיסוי כה שונות מגירסאות המקורות, עד שלרוב זה דווקא משפיע לטובה על המאזין.