ביקורות  |  IT

מגבר משולב  - lavardin IT

מחיר לצרכן:  ₪ 26,500

סקירה מקצועית במגזין Positive Feedback

דני קיי כרך 36 (מקור)

LessLoss, Fi, lavardin - מה משותף לשמות האלה? כן, ניחשתם נכון: ציוד אודיו איזוטרי שלא תראו או תקראו עליו הרבה בפרסומים מודפסים מיינסטרים. בלי מודעות מפוארות על עמוד שלם, בלי קוקטיילים מפוארים ומסיבות מתאבנים ב-CES, נו טוב, הבנתם את ההסחפות שלי. מה שכן מייחד את החברות הללו זה אהבה גלויה ומדבקת לאודיו, לא יותר ולא פחות. למעשה, הייתי מוכן להמר שגם אם איש הון סיכון היה מאשר תוכנית עסקית להתרחבות מסיבית, כולן היו עונות בנימוס "תודה, אבל לא תודה" (לפחות כך הייתי מניח!).

לאחר שקראתי כמה פרסומת ברחבי הרשת וגם משוב מלקוחות על המוזיקליות והסאונד המעורר השראה של סידרת המגברים של לברדין, החלטתי לגלות על מה כל המהומה. לכן המסע שלי עם המגבר המשולב הזה של lavardin התחיל לפני כ-18 חודשים בערך, כשפניתי לראשונה לוולטר סוונבון המקסים מ-FidelisAV, המפיץ בארה"ב. כעת נזכיר שוב את אותן חברות קטנות; אני מניח שאי אפשר לקבל הכל: כמה חגים הלוך ושוב, טעימות יין ועוד כמה צרכים כאלה של אורח החיים הצרפתי, קיבלתי לבסוף את ה-lavardin IT אי שם בתחילת נובמבר בשנה שעברה.

כעת אני מתוודה, מוצא צרפתי והכל, הייתי סקרן לדעת מה עושה את המגברים של lavardin כל כך מיוחדים - או "מתקתקים" (מלשון שעון מתקתק) כפי שאומרים. בחודשים שקדמו להגעת המגברים, וולטר תמיד היה מגיב על טכנולוגיית lavardin הספציפית והמיוחדת הזו: "עיוות זיכרון". כאחד שעוסק באודיו היי אנד לא מהיום, בהתחלה הייתי קצת משועשע מהמונח. אחרי הכל, אודיו היי אנד מלא במילות באזז כאלה; אכן, חברות מסוימות הופכות את זה לסיבת היותן עם שיווק מאוד יעיל שמדבר אל הצרכן הצנוע.

באופן טבעי, בעוד סקרנותי ברמות שיא, בסופו של דבר ביליתי זמן מה באתר של לברדין בניסיון לספק את הצמא שלי למונח הבאזז הזה. בקיצור, עיוות זיכרון כפי שהוא חל על מגברי lavardin, מתאפיין בצורה הטובה ביותר בהסבר הבא. ז'אן-כריסטוף קרוזל, האיש מאחורי לברדין, מצא שמה שגורם למגברים טרנזיסטוריים להישמע מצועפים, מגורעים או גרעיניים, היא העובדה שאלקטרונים העוברים דרך מעגלים אלקטרוניים ישאירו מאחוריהם עקבות, ובכך יזהמו את הצליל הבא. השוו את זה עם מגבר מנורות, בו אלקטרונים עוברים דרך ואקום (וכך לא משאירים דבר מאחור), אתם מתחילים להבין מאיפה מגיע ז'אן-כריסטוף. בעוד ההבדל היסודי הזה אינו בלעדי בשום פנים ואופן ל-lavardin (למעשה שמעתי את ההסבר הזה על הבדלים בין מגברים טרנזיסטוריים למגברי מנורות מכמה מקורות), הביצוע והיישום הספציפי הזה הוא כן.

כמובן, ז'אן כריסטוף מכיר היטב את מה שנקרא מגברים "היברידיים" המנסים לאחד את הרעיון והמעלות של הגברת מנורות והגברה טרנזיסטורית, אם כי הוא מאמין שהמימוש של לברדין של עיצוב ללא זיכרון עדיף על בני כלאיים מזויפים כאלה. היה ניתן לצפות שטכנולוגיה כזו תהיה מוכרת בחוגי ההיי אנד אצל איזה מגבר איזוטרי, מגה-ואט, מגה-באק, מהשורה הראשונה, אבל לא כך אצל ז'אן-כריסטוף והצוות שלו. העובדה שהמעגל "זיכרון חופשי" הבלעדי הזה זמין בכל סדרות המגברים של לברדין די מגניבה, אם אתם שואלים אותי! אז איפה זה משאיר את המגבר משולב IT? בתור התחלה, המגבר הוא מינימליסטי לחלוטין בעיצוב ובמימוש, בדומה אולי למגבר משולב Brinkmann המהימן שלי בו אני משתמש כבר כמה שנים. יש סה"כ שלושה מתגים על הפאנל הקדמי העשוי אלומיניום מעובד: הפעלה/כיבוי, בורר ארבע כניסות וכפתור עוצמת שמע.

בחלק האחורי של שלדת ה-12 ק"ג (מעובדת להפליא מלוחות אלומיניום מוצק) יש את המבחר הרגיל של כניסות RCA ומחברי רמקולים, כמו גם שקע IEC להזנת חשמל. הקוץ היחיד עבורי הוא השמטת יציאות line או לולאת טייפ, דבר שיכול להיות מועיל בסטאפים מסוימים, ביניהם זה שלי. בקיצור, אין שום דבר מיוחד במגבר הזה ממבט ראשון. אכן, בלי נוריות LED כחולות, בלי שלט רחוק 1 , נאדה. היי, שום דבר רע בזה, בהתחשב בשפע הזמין של בלינג-בלינג במחירים שונים ומשונים במקומות אחרים.

IT lavardin  - מאסטרו אודיו - מגבר משולב

מכיוון של-IT אין יציאות line, הוגבלתי להשתמש ברפרנס שלי Zu Definition 2 עם המגבר המשולב שלהם. סוג Class A/B המניע את מערכי הוופר. בסדר מבחינתי, כך בדיוק אני מניע אותם עם הברינקמן המשולב שלי. עם 50 וואט לערוץ לעכבה של 8 אוהם, ה-IT מסוגל להביא את ה-Zu לרמות שמע אבסורדיות, אז ממש לא ציפיתי לבעיות בקטע הזה. חיבור כבלי הרפרנס הרגילים שלי, כבלי הרמקולים ואינטרקונקטים Kubala-Sosna Emotion, הוכיח את עצמו קל ובלי בעיות; ויוו לה פשטות!

ציפיתי בשקיקה לצליל הראשון מהרפרנס הדיגיטלי שלי, מערכת LessLoss הנהדרת. כפי שיתברר, הייתי נתון לכמה הנחות יסוד טיפוסיות: ראשית, למרות שעכשיו הבנתי מדוע המגבר הזה מיוחד, הנחתי שאשמע מגבר טרנזיסטורי, פחות או יותר; שנית, שזה יישמע טוב ושלישית, שזה יכול להוכיח שמגבר טרנזיסטורי מתוכנן היטב ישתווה למגבר מנורות הטוב ביותר. כשחושבים על זה, גם טים דה פרביצ׳יני טוען כידוע שהוא לא מעדיף עיצוב כזה או אחר, כלומר הוא יכול להשיג את אותן תוצאות עם מנורות או טרנזיסטורים. במבט לאחור, היתה לי לפני כמה שנים מערכת שלמה של E.A.R. שנשמעה די דומה לתפיסה שלי לגבי מה יהיה הצליל של לברדין.

אז שוב, הלקסמן MQ-88 שלי הוכיח עצמו כתזכורת ראויה ל-E.A.R. סאונד, כלומר מציע לי את מה שאני מאמין שהוא הטוב משני העולמות: שמץ של מתיקות שמקורה במנורות, אך גם האנרגיה והמרץ שיש למגבר טרנזיסטורי מעוצב היטב. איך יסתדר ה-lavardin IT, תהיתי? הרצה לא מחייבת (וולטר, בהודעה קודמת ציין כי יתרון נוסף של הטכנולוגיה "ללא זיכרון" של לברדין הוא העובדה שהרצה וזמן החימום בין פרקי נגינה נחתכו למינימום, כלומר המגבר צריך להיות מוכן פחות או יותר ישר הקופסה), יצאתי לרכבת ההרים המוזיקלית הרגילה שלי - היי, כל הטכנולוגיה הזו לא שווה פרוטה אם היא לא נשמעת טוב!

"די מעניין" הייתה התגובה הראשונה שלי כשישבתי להאזין לרימסטר האחרון של Fire and Rain של ג'יימס טיילור [Warner Vinyl]. מה שהיכה בי מייד היתה הנייטרליות הכללית הממוקדת, הדיוק הטונלי והמצגת המורחבת והנקיה לחלוטין, שלא ממש ציפיתי לה. הקטע בגירסה המחודשת הזו לפחות, יש בו שילוב מורכב של תופים, קולו המופתי של טיילור ועיבוד עשיר. עם זאת, ה-lavardin IT לא דישדש אף לא לרגע והצליח לחלץ כל כלי אינדיבידואלי כמכלול. התופים בפרט, הופיעו בכוח, בסמכות ובמידה הנכונה של attack, התמשכות ומשך דעיכה, סימן לכך שה-IT עושה את מה שמגבר טרנזיסטורי עושה הכי טוב ושהוא שולט בדרייברים 10 אינץ' של ה-Zu Definitions ללא כל מגבלה.

Bistro Ballads הנפלא של Audrey Morris [BMG/RCA Japan] היה עוד הדגמה לאיכויות המוזיקליות של ה-IT. ככל הנראה, "זיכרון חופשי" אכן עובד ועובד טוב, מיוחד וערמומי, עם קול נשי שיכול להיות די עדין באופיו (כפי שהיא מוקלטת באלבום הזה). ובכן, זיכרון חופשי או לא, המגבר הזה הגיע ממש לשיאו עם האלבום הזה. בלי צחוק, אף אחד מהמגברים האחרים שיש לי בבית לא הצליח להציג את השירה העדינה והמשמחת של אודרי עם עדינות כזו כמו ה-IT. זה היה כאילו שלקחת סכין לוהטת כדי לחתוך חמאה, להשאיר הכל נקי מאחור.

גם דינמיקה היתה ברמה של אלוף - אם כי נכון מעט יותר לגבי מיקרו-דינמיקה. Fly Me To The Moon של פרנק סינטרה [Hear Music Compilation] נשמע זורם חופשי במיוחד, חלק ונטול גרעיניות. כשהשיר עובר את העליות והמורדות שלו אתה לא מאבד אף לא לרגע תחושה של קנה מידה, גודל או מורכבות של העיבוד. אכן, תעיף אותי לירח! ההרגשה של האזנה דרך lavardin IT דומה להשגת גז באיכות פרימיום עבור ה-R8 שלך. בטח, ה-V8 שואב את הכוח שלו באותה מידה כאשר משתמשים בגז רגיל, עם זאת, אתה מרגיש שהוא מתפתח קצת יותר עם הפרימיום הזה.

לעומת חצי תריסר המגברים שלי, ה-lavardin היה עדיף על כל אחד מהם עם האיכות הזו של היכולת להציע כוח פתרון אולטימטיבי ללא טרבל מוגזם או מאפיינים מלאכותיים אחרים. ה-Threshold למשל עדיין הצליח להתעלות על ה-IT בתחום הדינמיקה האולטימטיבית, התמשכות תדרים נמוכים ועוצמה תקיפה; הצד השני של המטבע היה שה-IT נשמע הדוק יותר, טבעי יותר ובסך הכל פחות מעייף.

אם כבר מדברים על טבעיות, ה-lavardin - בודאות - הוא בעל הצליל הטבעי ביותר מכל אלה שיש לי כרגע במערכת. הכוונה בפשטות היא העובדה שה-lavardin היה הכי קרוב לקו הנייטרלי: Luxman MQ-88 קצת לצד החם יותר; ה-Threshold לצד הקריר יותר; ה-Brinkmann קצת יותר חם מה-MQ-88 אפילו. בהשוואה למגברים הגדולים האלה, ה-IT יושב טוב, ממש באמצע. זה יהיה מגבר האולפן האולטימטיבי, שיאפשר למהנדס וגורו המאסטר להתאים את רמות ה-EQ ל-T (אוי רגע, וולטר אומר לי שאולפנים כן משתמשים במגברי lavardin בדיוק מהסיבה הזו).

כתוצאה מכך, אולי יהיו כאלה שיאשימו את ה-IT כיבש או חלק מדי: בבל״ת אני אומר! המגברים שהאזנתם להם הם בעלי קולורציה ובוודאי פחות טבעיים. היי, זה בסדר, לכולנו יש את ההעדפות שלנו ומכאן הסיבה שאני מחזיק בכל כך הרבה מגברים שונים: יום אחד זה טעם כזה, למחרת זה חגבים צעירים. מה יש לומר: זה התירוץ המושלם לומר לבת\בן זוגך: "אבל מותק, אנחנו לא שותים כל פעם יין באותו הטעם!" יפה, לא? כמובן, אתם יכולים לשנות את טעם את ה-lavardin לכאן ולכאן בעזרת כבלים ואינטרקונקטים שונים; אז אין על מה להתלונן.

אכן, נראה שה-IT הוא ההיברידית המושלמת - ההוכחה האולטימטיבית לכך שאתה יכול לעצב מגבר טרנזיסטורי שמספק את השפע והעונג שבמגברי המנורות הטובים ביותר (MQ-88, E.A.R. 890, Quad II המקורי), תוך שהוא מציע דינמיקה מדויקת, תזמון ורזולוציה, תכונות שמייחסים לרוב להגברה טרנזיסטורית. והכי חשוב, בואו לא נשכח את הנייטרליות הקרובה למושלמת. אמרתי בעבר שהמגבר של Luxman הוא הכי קרוב שהיה לי מבחינת האופי ההיברידי הזה: אבוי, ה-lavardin IT מצליח להעלות את הרף הזה עוד כמה קליקים גבוה יותר.

טא-דה! כפי שהוזכר קודם, מעגל זיכרון חופשי או לא, המגבר הזה הוא פנטסטי. הוא בנוי להחזיק מעמד, מסתדר כמעט עם כל עיצוב בית או מערכת ויש לו את היכולת הערמומית הזו להיעלם. אודיופילים הם חבורה מצחיקה לפעמים: "אני רוצה שרק המוזיקה תגיע!" אוקי, אז הנה: ה-lavardin IT - במילים אחרות: מוליך עם הגבר? בערך קרוב לזה כמו ששמעתי במערכת שלי. זהו זה. גאוני, פשוט גאוני, כל הכבוד ז'אן כריסטוף! נ.ב: אשתי הייתה בוודאות זורקת אותי לו הייתי רוכש את המגבר הזה... מצד שני, סבלנות היא סגולה; היא לא יכולה להבחין בקופסה שחורה נוספת אחת מבין הרבות שכבר נמצאות בחדר שלי... אממ... וולטר?!

1 גירסה ITx כוללת שלט רחוק

דף היצרן

דף המוצר

מאסטרו אודיו

054-3160030
בן אביגדור 18, תל אביב
info@maestroaudio.co.il

שעות הפעילות

א' - ה'09:00 - 19:00
ו' וערבי חג09:00 - 14:00
בתיאום מראש
מפת האתר
תקנון האתר
הצהרת נגישות
רמקולים מדפיים
רמקולים רצפתיים
מגברים משולבים
פטיפונים
לקטלוג המלא
מאסטרו אודיו בפייסבוק lavardin  - מאסטרו אודיו
מאסטרו אודיו ביוטיוב lavardin  - מאסטרו אודיו