סקירה זו הופיעה לראשונה בגיליון אוקטובר 2011 של מגזין Hi-End hifi High Fidelity of Poland.
אנו מפרסמים את התרגום לאנגלית בהסדר סינדיקציה הדדי עם המו"ל וויצ'ך פאקולה. כמקובל בסקירות שלנו,
חתימתו של הכותב בסוף הביקורת מציגה כתובת דואר אלקטרוני כך שתוכלו לשלוח שאלות או משוב. - אד
"ליום השנה ה-15 למודל IT האגדי שלנו, הפיתוח האחרון שלנו התרכז בגרסה מעודנת, יחודית ונדירה:
ה-Lavardin Technologies Model IT-15." כך מתחיל חוברת המידע הדלילה מאוד המלווה את המגבר הזה.
מסתכלים עליו במלואו. חייבים להודות שהיופי האדום הזה של מגבר הזה משדר יחודיות אמיתית. שורשיו
מתחילים ממש בראשית ימי החברה, שנת 1996 בה הופיעה לברדין.
המוצר הראשון שהביא להקמת החברה היה דגם IT. הוא לא השתנה הרבה מאז, כאשר רוב השינויים נראים
קוסמטיים בלבד. בשנת 2003 כפתורי השליטה קיבלו צבע נוסף, בשנת 2005 שופרו מעגלי הכניסה ונוספה
יציאת טייפ. שינויים אלה התכנסו לכינוי 2K5. רק עכשיו ב-2011 אנו מקבלים את ה-IT-15. למרבה הצער - ואנו
המגזין הראשון שסוקר אותו - לא היה מידע על מהות השינוי\עדכון הנוכחיים. ברור שהפאנל הקדמי הפך לאדום.
אבל אני לא יודע מה השתנה בתוככי המכשיר. רמז אחד עשוי להיות עוצמת היציאה המעט נמוכה יותר.
כעת היא 47 וואט לערוץ לעומס של 8Ω. דגם IT סיפק 55 וואט. למרות זאת אנו יודעים שהבסיס לכל מוצר
של Lavardin Technology הוא הפחתת מה שנקרא עיוותי זיכרון. מכיוון שאף אחד אחר לא מתייחס למונח הזה,
אני חייב להסתמך בלעדית על ההסברים של היצרן.
לפי הצרפתים שלנו, מה הם אם כן עיוותים בזיכרון? הם נובעים לא רק מפגמים חומריים במהלך ייצור ציוד אודיו,
אלא בראש ובראשונה מהעובדה שמוליכים למחצה מציגים סוג של פונקציית זיכרון שבה כל אות חולף משאיר
עקבות קטנה שלאחריה הטרנזיסטור לא חוזר לחלוטין למצב הבתול המקורי שלו. השינויים הקטנים הללו נכפים
על כל האותות הבאים בתור.
העיוותים הללו, טוען לווארדין, הם הסיבה למוניטין הירוד של הטרנזיסטורים. המהנדסים שלהם חשים שטכנולוגיית
השופרפרות לא סובלת מבעיה זו - מה שיסביר חלקית את הצליל הנעים יותר שלהן - כי שם אלקטרונים נעים
בוואקום כדי להימנע מכל אפקט זיכרון חומרי כזה. החברה מסכמת כך באופן מפתה: "אפשר לשייך את [היתרונות
האלה] לצליל המשיי החי של מגברי השפופרות Single Ended הטובים ביותר".
מדוע אף יצרן אחר לא חקר את האפקט הזה כדי לעשות משהו בנידון? באתר של lavardin אנו יכולים למצוא
מידע על האופן שבו שיטות מדידה קלאסיות אינן מתאימות להתמודדות עם אותות מוזיקה. כמעט כל מדידות האודיו
נעשות עם כניסות תדר/משרעת קבועות. למרבה הצער, תנאים כאלה מתרחשים במוזיקה בפועל פחות
מ-0.01% מהמקרים. למעשה הנושא הזה אינו אקזוטי כפי שהוא עשוי להישמע, כמו תהליך הדה-מגנטיזציה של
גריפון או תהליך דומה באמצעות תקליטור של Densen.
בדומה ליצרנים צרפתים אחרות, ללברדין יש בבירור מוזרויות משלו. ההבחנה העיקרית היא שהמעגלים שלהם
ממזערים את עיוות הזיכרון. במקרה של ה-IT-15 היצרן מספק גם בסיס עץ סנדוויץ׳ עבה שמגיע בקופסה נפרדת.
אל תבטלו את ההשפעה שלו. המגבר באמת נשמע יותר טוב איתו. זה גם נראה טוב יותר אלא אם כן יש ברשותכם
רכיב שיכוך מעולה כמו Hickory RHB-20 של Acoustic Revive. ניסיתי גם את זה וקיבלתי צליל אף יותר נקי
ובררני. ההבדל לא היה גדול אבל שווה בדיקה.
המוזרות השלישית היא ההתעקשות של לברדין להשתמש ב-IT רק עם כבלים משלהם. מכיוון שכתבתי על זה
במהלך הסקירה הקודמת שלי על מערכת lavardin השלמה, אני רק אגיד שלא ראיתי שום בעיה עם זה והשתמשתי
במחברי ה-CLR 83 של החברה ובכבלי רמקולים CMA 317. כדאי גם לבדוק את הקוטביות של כבל החשמל.
שקע המגבר מסמן את הפאזה בנקודת צבע אדומה.
סאונד - מבחר הקלטות ששימשו בסקירה:
Audiofeels, Uncovered, Penguin Records, 5865033, CD
Clan of Xymox, Darkest Hour, Trisol, TRI 419 CD, CD
David Gilmour, On An Island, EMI, 355695, CCD
Eva Cassidy, Songbird, Hot Records, G2-10045, CD
Jim Hall Trio, Blues On The Rocks, Gambit Records, 69207, CD
Jim Hall, Concierto, CTI/Mobile Fidelity, UDSACD 2012, SACD/CD
Keith Jarrett, The Köln Concert, ECM/Universal Music Japan, UCCE-9011, gold CD
Leszek Możdżer, Komeda, ACT Music + Vision, ACT 9516-2, CD
Lisa Ekdahl, Give Me That Slow Knowing Smile, RCA/Sony Music, 46663-2, Opendisc
Madeleine Peyroux, Standing On The Rooftop, EmArcy/Pennywell Productions [Japan], UCCU-1335, CD
Pat Martino, East!, Prestige/Mobile Fidelity, UDSACD 2018, SACD/CD
Project by Jarré, Geometry Of Love, Aero Prod, 4606932, CD
|
רוב היצרנים הרציניים יודעים לכוון את תהליך התכנון שלהם על פי תפיסה אישית של סאונד. זה יוצר סוג של
סדר יום שמכוון ומווסת את ההנדסה והייצור. זה יכול להיות להתמקד בגוון צליל, דינמיקה, רזולוציה או כל היבט
מסוים או קיבוץ של היבטים שהמתכנן מחשיב אותם ביותר. אפילו אותם יצרנים שטוענים שהמוצרים שלהם 'נעלמים'
ממסלול האות מוגבלים עדיין בפשרות של טכנולוגיה ופיזיקה. אין צליל מוחלט. זו רק תפישה יפה. אכן ראויה להערצה
ורדיפה, אך עדיין מופשטת. מכאן ישנו הגורם האנושי הבלתי נמנע שבחירותיו, ספקותיו, אמונותיו ולבסוף יכולותיו
זורמות לכל מכשיר היי-פיי. בסיכומו של דבר אנו בוחרים את הרכיבים שבסיס החזון ושיטת הםעולה שלהם מושכים אותנו יותר מכל.
ל-IT-15 יש רעיון מרכזי משלו. אפשר לתמצת את זה למשפט אחד: "שום דבר אנושי אינו זר לנו אבל אנחנו הכי
קרובים לקול האנושי". אני מפשט אבל יש לכך סיבה טובה. אני רוצה להצביע על יכולת מיוחדת של המגבר הזה -
הדרך יוצאת הדופן שלו לתאר קולות אנושיים (אבל לא רק קולות כי גיטרות מפתיעות באותה מידה). וזה היה בלתי
צפוי מכיוון שאפילו מגברים יוקרתיים יקרים הרבה יותר לא יתמודדו עם טווח מיד כל כך טוב. אבל זה רק חלק מהחבילה
שה-IT-15 מספק. קוליות של הצליל בדמות דיבור, הגברה של קולות אנושיים, הופעתם ממשהו 'חצי מוכן' למישור
הראשון... זה רק חלק מתהליך גדול יותר. ה-IT-15 לא רק מנגן מוזיקה אלא עם כל דיסק חדש מספר לנו סיפור אחר.
בחלקו זה הסיפור שלו, לא רק מה שיש בדיסק. אבל הוא לא כופה דבר. במקום זאת הוא מציע את הגרסה שלו לסיפור.
הוא לא כופה אותה עלינו אבל יש לו באמת את הכישורים לשכנע אותנו.
הקדמה זו הייתה הכרחית כדי שמה שמגיע כעת לא ישמע יבשושי מדי ויתן את התמונה המלאה של הציפייה מהמגבר.
מדובר בצליל רווי ומעט חם. במבחן עיוור של קבוצה גדולה יותר של מגברים הייתי מזהה אותו כמגבר שפופרות. לכך
יש כמה סיבות. הראשונה ברורה. הטרבל העליון די נסוג וחם אבל לא חם כמו רוב המגברים מבוססי EL34 ולא מתוק.
הוא מובחן טוב יותר; לקצה העליון יש משקל רב יותר והמצילתיים תכליתיים יותר.
זו הייתה הפתעה. בדרך כלל זה בדיוק ההפך. כאן שיחק המגבר הטרנזיסטורי את התפקיד אותו תופסים לרוב מגברי
שפופרות. ה-IT-15 משלב, ככל הנראה, את הליניאריות הטובה יותר ואת העיוות הנמוך יותר של טרנזיסטורים עם
משהו אשר - כפי הנראה - עדיין אינו זמין עבור טכנולוגיות טרנזיסטוריות: צליל בשרני. טרבל רזה ורעוע עשוי להיתפש
כמאפיין של הטרנזיסטור. אבל אני יודע שזה לא חייב להיות כך. ה-Solution 710 שלי שונה.
כך גם ה-ASR Emitter II שנבדק לפני זמן מה.
האמיטר נע בין חם לגבול הנכונות. הוא עוקף את הבעיות הרגילות של טרנזיסטורים אך בכך יוצר בעיות משלו. הלברדין
עושה את זה טוב יותר. למרות שהטרבל חם, הוא לא חם מדי. הוא אמנם נסוג, אבל לא נסוג יותר מדי... כאילו הוא חלק
מתוכנית גדולה יותר, לא מרכיב עצמאי.
כנראה בגלל איזון הטרבל הזה נראה שתחום המיד מתבלט קדימה. אבל זה לא המקרה של ניגודיות רגילה אשר בה
הטרבל לא מפריע לנו והמיד משפיע עלינו חזק יותר. למרות שזה כנראה חלק מהאפיון הכללי של הצליל, זה ממש לא
המאפיין היחיד והוא אפילו לא מאפיין בסיסי. כפי שאמרתי, הקולות שולטים. הם גדולים, רוויים ובעלי גוון יפהפה.
עברתי מדיסק לדיסק, האזנתי לזה או אחר לפי הקשרים מוזיקליים, כלי נגינה וכו'. כך התקדמתי מאווה קאסידי לליסה
אקדהל, פט מרטינו, ג'ים הול, דיוויד גילמור, אודיופילס ו-Clan of Xymox. בהתחלה לא הקשבתי לדיסקים בשלמותם,
רק קטעים נבחרים אבל כולם במכה אחת. המגבר משך אותי לעולמו ולסיפוריו. הוא הציע צליל מעט חם אך מובחן
להפליא. צליל מאוד דינמי אבל אף פעם לא מעייף, עם בס חזק ויפה למרות שחלקו התחתון לא היה חזק במיוחד.
תחום המיד יחד עם הבס העליון/אמצעי היוו שלם אחד בלתי נפרד. זה היה צליל צפוף של נפח גדול ורב תנופה שהפיק
בימת צלחל גדולה. אם כלי הנגינה המוקלטים מרמזים על חדר ענק כמו בדיסק Clan of Xymox עם "In Your Arms Again",
החדר שלנו יהפוך לחלל הזה יחד עם דינמיקה ועומק ממש גדולים. זו הסיבה שהאזנה למגבר הזה גורמת לנו לשכוח
מהטכנולוגיה במיוחד עם רמקולים כמו Harbeth. לא במקרה לברדין היה - ואולי עדיין - המפיץ הצרפתי של Harbeth.
האלקטרוניקה שלו מתאימה באופן מושלם לפילוסופייה של הרמקול הבריטי. רמקולים כאלה עם עכבה ליניארית שלא
דורשים זרם גבוה נראים שותפים מושלמים למגבר של lavardin.
המגבר לא מתחמם כלל במהלך השימוש וזה מצביע על הבחירות שנעשו לגבי ה-bias של טרנזיסטורי היציאה.
זה מעניין מכיוון שבאופן מסורתי ניתן היה לצפות שסוג כזה של צליל יגיע ממגבר מסוג Class A - וממגבר Class A גדול.
אבל ה-IT-15 הקטן והמלוטש עם גופי הקירור הקרים שלו (מה שמרמז גם על ניסיון לשמור על טמפרטורה קבועה
של דרגת היציאה) כנראה מספר סיפור אחר. במהלך האזנה לא חשתי כל בעיה. הצליל היה שלם לחלוטין, מלא ומגובש.
נהדר. אני יכול להמליץ עליו ללא כל שמץ של ספק לכל אלה שמחפשים מגבר בעלות של עד 50 אלף זלוטי;
למי שרוצה לב של לוחם; והשילוב הטוב ביותר עם רמקול כמו Harbeth M40.1 Domestic ונגן הדיסקים שלי
Ancient Audio Lektor Air V edition. השילוב הזה ייצור מערכת שאליה שואפים רוב האודיופילים וחובבי
המוזיקה כל חייהם. מה דעתך על זה שה-IT-15 עולה כה מעט? (לא, אני לא צוחק עם 'כה'.) ובכן, אף אחד לא מושלם.
תיאור
.המגבר המשולב IT-15 הוא מכשיר מלוטש מאוד עם פאנל קדמי בצבע אדום עמוק בנעשה בתהליך אלקטרוליזה.
כל רכיב מכני מיוצר במדויק מכיוון שהיצרן שולט אפילו בשלב הקטן ביותר של בנייתו בבית המלאכה שלו עם
מכונות CNC Vitronics-Soltec שעובדות בדיוק של 1/100 מ"מ ומסוגלות לבצע 18,000 פעילות בשעה.
על פאנל החזית יש שני כפתורים מאלומיניום טבעי. אחד שולט בעוצמת השמע, השני בורר כניסות. אין שלט רחוק
1
.
בין הכפתורים יושב מתג הפעלה שחור גדול עם נורת LED אדומה. שאר השלדה עשויה אלומיניום עם אנודייז שחור.
הלחיים כוללות גופי קירור עם קצוות מעוגלים. מחברי RCA נאים ממוקמים בשתי שורות ומרווחים זה מזה כך שניתן
להשתמש בכל כבל שנרצה. מעניין שהערוץ הימני המסומן באדום יושב למעלה ולא למטה כרגיל. בסידור השקעים
כזה נתקלתי רק ב קדם מגבר שלי Ayon Audio Polaris III.
המגבר מציע לנו ארבע כניסות קו ויציאת הקלטה אחד. המחברים מזוהים על ידי מדבקה המודבקת מתחתיהם.
מחברי רמקול מצופים זהב עם ראשי פלסטיק ממוקמים בצדדים. האיכות טובה אבל המרווחים צרים. אתם צריכים
להיות זהירים עם ספיידים גדולים! ניכר כיצד אנשי לברדין חשבו ברצינות על בקרת רעידות. שלדת המגבר מוצקה,
מצורף מדף/מסד עץ סנדוויץ׳ ולבסוף יש שלוש רגליות יוצאות דופן: אחת אחורית עשויה מגומי ושתי הקדמיות
כוללות כדורי אלומיניום.
המכלול הפנימי ארוז היטב. באופן מסקרן כאשר סקרתי את מודל IT לפני זמן מה, היה לי הרושם של הרבה מקום
ריק בפנים. יכול להיות שטעיתי. מעגל הכניסה יושב על מגש בירכתי המכשיר כאשר מחברי ה-RCA מולחמים אליו
ישירות. בחירת הכניסה מתבצעת בעזרת ממסרים הרמטיים איכותיים המופעלים על ידי מתג מכני מוצק המולחם
לאותו PCB. ציר ארוך מחבר אותו לפאנל הקדמי. מאותו PCB האות עובר דרך כבלי נחושת די ארוכים בעלי ליבה
מוצקה מתוצרת lavardin הדומים מאוד לאינטרקונקטים שלהם. הם מגיעים לפוטנציומטר Alps Blue Velvet
כדי לאפשר מצב בו המנחת יושב לפני הקדם מגבר, לא מאחוריו (הבחירה הזו לרוב נראית בטעות כקדם מגבר פסיבי).
לאחר מכן, האות עובר דרך אותו סוג של כבלים ל-PCB הראשי של דרגת הקדם מגבר ודרגת היציאה.
דרגות היציאה מוברגות אנכית אל גופי הקירור בצדדים. כאן יש חלקים רבים שבוודאי לא יהיו חלק ממעגל מינימליסטי.
המכלול מורכב מחלקים נפרדים למעט מעגל משולב אחד עבור כנראה לולאת המשוב או ספק הכוח. החלקים החשובים
ביותר הם ארבעה טרנזיסטורים קטנים המוברגים אל גוף הקירור - שני בקרה ושני
push-pull TIP147+TIP142 National Semiconductors. האחרונים הם דרלינגטון, כלומר שני טרנזיסטורים
דו-קוטביים במארז אחד. בצמוד לספק הכוח יש קבלים מסוג Evox פוליפרופילן הגונים. האות עובר אל מחברי הרמקולים
דרך שני חוטי נחושת קלועים קצרים מאוד. במרכז ריצפת המגבר שוכן ספק הכוח הגדול. הבסיס שלו הוא שנאי טורואיד
סגור בכלוב מתכת עבה, רכוב כולו על רפידות אלסטומריות. מחוץ לכלוב נמצאים מעגלי התיקון והסינון. לכל ערוץ יש
ספקי כוח נפרדים להגברת זרם ומתח. שמונה קבלים 10.000μF וארבעה קבלים 2.200μF כל אחד. בכל מקום נמצאים
אלמנטים פסיביים איכותיים כמו קבלים מפוליפרופילן מבית Evox ו-Philips וכן נגדים מדויקים.
|