Gryphon Antileon Evo

־ בן אדם, לו רק יכולתי לחזור בזמן, לחוות שוב את הרגעים הנשגבים והנפלאים ביותר שהיו לי; לקבל הזדמנות שנייה; לתקן את השגיאות. כשאני משליך את החלום הזה לעולם האודיו, הייתי שמח לחזור לזיכרונות מופלאים עם רמקולים של Tannoy, Thiel, Duntech ו־Infinity שהיו לי בעבר. כשאני חוזר אל Audio Tardis, מסע נוסף בזמן היה גורם לי להתענג שוב על יצירת המופת SE35 מונו של Cymer Audio. מסע נוסף היה מאפשר לי לחוות את הסימביוזה המאושרת בין מגבר לרמקול כפי שהתבטאה ב־Thiel CS2.3 ובמגבר ההספק ברמת הכניסה, אך כה מופלא, Tabu 100 של Gryphon Audio Designs. החיים עם אותו דגם "budjet" מבית היצרנית הדנית למגברי Class-A יוקרתיים ובהמשך גם למערכות רמקולים עיליות העניקו לי תובנה לגבי מה שתכנון טרנזיסטורי אינטליגנטי מסוגל להפיק ממערכות רמקולים מתאימות: שליטה, דינמיקה ורזולוציה.

מאז היו לי מגברים רבים, אך הרצון שלי להחזיק באחד ממפלצות Class-A של Gryphon Audio Designs נותר תמיד חזק (בעוד שבאותה תקופה הארנק שלי היה רזה למדי). קפיצה קדימה לשנת 2016. בעקבות שורת הדגמות מוצלחות בתערוכת High End Munich 2015, ובהמשך לשיחות נוספות עם מייסד גריפון והעומד בראשה, Flemming Rasmussen, נקרתה בדרכי הזדמנות לסקור את מגבר הסטריאו החדש Antileon EVO. מיותר לציין שאחרי כל השנים הללו התרגשתי מאוד ואף יותר מכך לאור החוויה החיובית במיוחד שלי עם ה־Diablo 300 שסקרתי עבור Audio Esoterica.

Antileon EVO הוא עמוד תווך בקטלוג של Gryphon Audio Designs כבר שנים רבות. דורות שונים (אני מחשיב את הנוכחי כרביעי לאורך מחזור חיים ארוך במיוחד, שכן גריפון אינה משחררת דגמים חדשים באופן שרירותי אלא רק כאשר יש באפשרותה להציע שיפורים אמיתיים) חלקו תמיד איכות בנייה עילאית ומעגלי Class-A המבוססים על ספקי כוח עצומים, שהפכו מסיביים וחסונים יותר מדור לדור.

דגם EVO החדש מעלה את הקונספט הזה לרמה אחרת לגמרי, עם ספק כוח גדול בהרבה ודרגת כניסה שתוכננה מחדש ואשר לפי היצרן משפרת באופן ניכר את הביצועים. ואין כל ויכוח לגבי הנוכחות המרשימה של המגבר. מדובר במסה שחורה גדולה של מתכת בעובי כבד ואקריליק שחור, בעיצוב תעשייתי מרשים ולוכד עין. כמובן שגופי הקירור תורמים למראה המאיים, אך אלה הכרחיים כדי לפזר את כמויות החום הגדולות שמייצר כל תכנון Class-A טהור. EVO הסטריאופוני (Gryphon Audio Designs מציעים גם מונובלוקים אמיתיים, שאינם מגושרים) מדורגים בהספק של 150 וואט ל־8 אוהם, וההספק מוכפל בהדרגה עד לעומס של 1 אוהם (שם מצוינים 1200 וואט). תכונה חכמה שגריפון מיישמים במגברי Antileon EVO ובדגמים החזקים יותר היא הטיית Class-A (Gain) ניתנת לבחירה. זו מתחילה ב־25 וואט במצב “Low”, עולה ל־50 וואט במצב “Medium”, ומגיעה להספק Class-A מלא במצב “High”. יתרה מכך, אם בבעלותכם קדם מגבר תואם של גריפון, מצב Green Bias חוסך אנרגיה על ידי התאמת הספק Class-A הרלוונטי לעוצמת השמע שנקבעת בקדם המגבר. חכם בהחלט.

כפי שכבר צוין, גריפון מתמחים בספקי כוח עצומים. Antileon EVO הוא המגבר הקטן ביותר של החברה ¹ , אך הוא מתהדר בקיבוליות מרהיבה של 670,000 µF (זה בין 5–10 פעמים יותר מרבים מהמגברים שמדורגים להספק גבוה יותר) באמצעות ארבעה קבלים גדולים יותר מפחית קולה, 40 רכיבי פלט בי־פולאריים באיכות גבוהה ושני שנאים שתוכננו במיוחד, כל אחד בהספק של 1.5KVA. השנאים מבודדים מכנית, מוגנים ומוטבעים בשרף אפוקסי, ולאחר מכן מותקנים במערכת מתלים שמסייעת עוד יותר בשיכוך רעידות אפשריות. ליפופים נפרדים ובנק עצמאי של קבלים קנייניים מספקים את שלבי ההגברה הראשוניים. החיווט הפנימי בסטנדרט הגבוה של גריפון – Guideline Reference.

יחדיו, כל המרכיבים הללו מייצגים הנדסת ספק כוח קיצונית ומרשימה במובן האמיתי של המילה. זה מתמזג עם אמונתו של Flemming Rasmussen (כראש צוות עיצוב הכולל כמה מהמוחות המבריקים ביותר בדנמרק) שלספק כוח של מגבר יש תפקיד של לב ונשמה. כמובן שרבים מהמעצבים חולקים את ההרגשה הזו, אך מעטים בלבד מיישמים אותה בקנה מידה מעשי כזה ומגיעים לקיצוניות מסוג זה.

הרבה מההייפ סביב ה־EVO נובע משלב הכניסה החדש הכולל J-FET. לפי הדיווחים, הוא נקי ומהיר במיוחד, ומאפשר ביטוי דינמי משופר, אטאק טרנסיינטית ופרטים מיקרוסקופיים לעומת הדור הקודם. עכבת הכניסה של המגבר סבירה – 20kΩ (ייתכן שיידרש זהירות עם קדם מגברי שפופרות נדירים בעלי עכבת יציאה גבוהה במיוחד), בעוד שהגיין הוא חזק – 31dB. לגבי זה, חשבתי שזה עלול להיות בעיה עם קדם המגבר שלי Supratek Reference DHT שהוא בעל גיין הגבוה, אך המעגלים של ה־EVO שקטים כל כך, ותוכננו כל כך טוב בדומה לקדם המגבר שלי ביחס לטריודות בחימום ישיר שלו, כך שרעש כמעט אפסי הגיע לרמקולים Wilson Alexia בעלי 92dB נצילות. עם זאת, הגיין הגבוה של הקדם מגבר וגם של המגבר גרם לכך שעוצמת השמע עמדה באזור השעה 9:30–10. כל הטייה נוספת מעלה הפכה את השמיעה לרועשת מדי. מתג גיין נמוך/גבוה יהיה תוספת רצויה בעתיד, אם לא יהיו לכך השלכות שליליות על הצליל. לפי הפילוסופיה של גריפון, ה־EVO הוא עיצוב ברוחב פס רחב עם טווח מ-0Hz עד 350kHz (-3dB).

הלוח האחורי של ה־EVO כולל אך ורק כניסות XLR מאוזנות, שני שקעי כוח IEC (מדובר בעיצוב דואל מונו אמיתי) ומחברי רמקול מרשימים במיוחד. אלה עיצובים פנימיים של החברה שאני מאוד מחבב, שכן הם גדולים, מספקים פתח רחב ואחיזה יציבה על מחברי מזלג (spades) ומקבלים גם מחברי בננה, כוללים טבעות גומי למניעת החלקה בסגירה, בגימור יפהפה. ידיות אחוריות גדולות מסייעות בהרמה, אם תרצה להתמודד עם החיה הזו במשקל 84 ק"ג… אוי! בחזית השחורה־אקרילית המרשימה, בולט פנל אלומיניום הפוך בצורת חצי־משולש. פנל זה מכיל שורת כפתורים מוארים LED להפעלת ההפעלה, השתקה, הטיית Class-A (Low, Medium ו-High) ומעגל בדיקה/אבחון מערכת. בין אם מתכתי או אקרילי, איכות הבנייה והגימור הכללי הם ברמה הגבוהה ביותר, בעוד הלוגו של גריפון (Gryphon Audio Designs – גריפון מעוצב בסגנון חצי־מיתולוגי של אריה ונשר) החרוט בעדינות על הפנל העליון העגול מוסיף נגיעה אלגנטית ומכובדת.

בשיחה עם האיש עצמו, Flemming Rasmussen סיפק תובנות נוספות על העיצוב. ראשית, שאלתי אותו על מגברי ההספק שלהם, שלכולם מעגלי Class-A. למה באופן כל כך בלעדי? ״גם ה־Gryphon הראשון ביותר היה עיצוב Class-A קיצוני. לאוזנינו, יש משהו פשוט כל כך נכון בביצועי Class-A, אפילו אם המשקל, החום והמחיר הם חסרונות. כשהוא מבוצע נכון, רוב האנשים יודעים ומסכימים ש־Class-A הוא טופולוגיה מצוינת. זה גם מסביר מדוע כל כך הרבה יצרנים טוענים ללא הצדקה לביצועי Class-A כשזה לא נכון – זה עדיין מוסיף ערך למוצר שלהם.״

EVO מציע שלב כניסה שתוכנן מחדש. רבים מהמשתמשים מציינים שזהו אחד הגורמים המרכזיים לשיפורים הקוליים המשמעותיים בהשוואה ל־Antileon Signature הקודם. איך שלב הכניסה השתנה לעומת העיצוב הקודם? ״שלב הכניסה של ה־EVO הוא מעגל שתוכנן במיוחד עם זוג J-FET בעלי קיבול קלט נמוך במיוחד, שיוצרו במיוחד עבור גריפון. גם שלבי ההגברה הראשוניים (driver stage) הם עיצוב חדש, עם רעש נמוך במיוחד וריילים ±71VDC המוסדרים באופן אקטיבי.״

״לדעתך, מהם היתרונות של עיצוב ברוחב פס רחב מאוד?״
״אנחנו מקבלים מגבר מהיר מאוד עם תגובת פאזה כמעט מושלמת, שמספקת את הבסיס לסצנת סאונד אמינה ומוחשית.״

״אנחנו לא מאמינים בסינרגיה. אם מגבר דורש רמקול מסוים או להפך, בדרך כלל זה סימן לצביעה טונלית או לאישיות חזקה, אם תרצה. המגברים שלנו יכולים להניע כל רמקול מוכר לנו ואינם משנים את הביצועים כתוצאה מהעומס שלו. כמובן, אנחנו מכירים היטב את הרמקולים שלנו; לצורכי בדיקה הם מהווים רפרנס מצוין. אבל הם אינם מתוכננים במיוחד לשימוש יחד כדי להשיג את הביצועים הטובים ביותר. חיוני שכל המוצרים שלנו יוכלו לעמוד על רגליהם ולהתפקד היטב גם בשילוב עם מוצרים איכותיים אחרים.״

יש ריתמוס? אומר את זה בכנות: המגבר הזה לא ביישן ולא מסתתר בפינת החדר. הוא אוחז ברמקולים שלך בחוזקה, והם יענו בצעקה "בטח, מה הבוס אומר?" אני מדבר על שליטה יוצאת דופן בתדרי הבס, עם כוח מרהיב, ביטוי דינמי וקצב מהיר. כן, הקצב האחרון הוא עניין של תחושת ריתמוס, שלעיתים מוטלת בספק בקרב חובבי אודיו בפורומים ברחבי העולם. אבל האזינו ל־EVO, ותבינו בדיוק למה הכוונה. הרגע של ההבנה ייפול באותה צורה שבה חוויה אישית הופכת למוחשית אחרי שמישהו רק תיאר אותה במילים. וכל זה עם רמקול שהוא אתגר אמיתי מבחינת עקומת התנגדות בס נמוכה – ה־Wilson Alexia שלי.

להשמיע את Take Five של Tom Morello מאלבום Morello Standard Time היה פשוט מפחיד, הרגשתי את זה בבטן ואפילו בחזה, והמוח שלי פעל יתר על המידה, מזיע ומודאג לבריאות הרמקולים לאורך זמן. אותו הדבר חל על אלבום Wood שלBrian Bromberg, שם צלילי הבס, לאורך כל הספקטרום, כי כך דייב מנגן על הבס שלו, הוצגו עם תנופה דינמית חופשית, אטאק חד וחשיפה של פרטים. אם יש בס במעמקים, ואם הרמקולים שלך יכולים להתמודד עם זה, ה־Antileon EVO יגיש אותו בנדיבות על מגש של כסף, ואתה תבלע אותו בתיאבון רב.

בסקירה שלו על ה-Gryphon Diablo 300 והרמקול Pantheon, המוביל חסר הפחד Srajan Ebaen תפס בדיוק אחד ההיבטים המרכזיים של צליל הבית של גריפון: משקל (Gravitas), אמר. אני מבין אותך, חבר. זו גם התיאור הקלאסי ביותר לצליל של ה־Antileon EVO. יש תחושה של משקל, כוח, דומיננטיות וסמכות שאינה מתפשרת למוזיקה כאשר היא מושמעת דרך מגבר זה. וזה לא רק עניין של בס; מדובר בדינמיקה כוללת שמתקרבת למציאות (כן, בתנאי שהציוד הנלווה תומך…) עם קונטרסטים נפיצים. זה האחרון התבטא עוד יותר כשחיברתי את ה־George Stantscheff Lightspeed Attenuator. ה־Lightspeed אינו פוגע; הוא מוליך את התוכן המוזיקלי מהמקור שלך בצורה ברורה ביותר שאפשר לקבל, בתנאי שכל הפרמטרים של ההתנגדות אופטימליים, וללא פגיעה בביטוי הדינמי בכל צורה שהיא.

כאן אנו נוגעים בעוד אחת מהתכונות המבריקות של ה־EVO: היכולת שלו להמיר ולהפריד פרטים זעירים להצגה מיקרודינמית שחושפת ניואנסים מוזיקליים חדשים. כמובן, שהמוזיקה וההקלטה שמושמעת חייבות להיות ברמת עידון נדרשת. "השיר Long Cool Girl של Mark Knopfler מאלבום Tracker מעביר פרטי פרטים של מיתרי הפלדה, המכות בשוליים ל תוף הסנר והניואנסים הקוליים דרך ה־EVO, אשר מעביר אותם הלאה בשלמותם אל הטוויטר החדש והנפלא של ה־Wilson, בצורה שלא נשמעה קודם בסיקרות המגברים הרבות שלי לאורך השנים. מרשים ברמת הריאליזם שלו.

באופן דומה, המורכבות הכלית והצבע הטונלי של כלי ההקשה, הגיטרה, בס חשמלי והרב קוליות באלבום Aras (כמעט בכל רצועה) הייתה משימה טריוויאלית עבור ה־Antileon EVO, שקיבל הכל בקלילות, תוך שהוא מפריד כל כלי ושומר על שלמות המוזיקה והטון של כל קומפוזיציה כאוטית ככל שתהיה. בהמשך, בחינה של שאר רוחב הפס הרחב אותו מכסה המגבר הזה בקלות, גרמה לי להתפעם מהרזולוציה, ההפרדה, העדינות המתוקה, מהירות אטאק הטרנסיינטים המדהימה, העושר הטקסטורלי של תחום הביניים ועוד. למעשה, בתחום האחרון, אולי בזכות עיצוב ה־Class-A, אך יותר סביר כתוצאה משילוב עיצוב המעגל כולו, ה־EVO הזכיר את הטובים ביותר במגברי השפופרות. שחזור המורכבות הטונלית שלו יתחרה בטוב ביותר של SETs ² , אך כאשר מדובר ברמקול גדול ודינמי מורכב, SET עלול להתקשות בהספק הבס, בשליטה ובביטוי הדינמי הכולל; כאן ה־EVO שולט עם סירוב בלתי מתפשר לשחרר אפילו חלק קטן של השליטה הכוללת. אל תצפו למתיקות סירופית או רומנטיקה. ה־EVO מספק לכם את כל היופי והטהרה של ההקלטה כפי שהיא. וזה למעשה הרבה יותר קשה להשגה ממה שאולי תחשבו. חלק מהמגברים הטרנזיסטוריים בעלי מוניטין נוטים לערוך במידה מסוימת את השחזור, ואולי גם ה־EVO עושה זאת במעט, אך… ה־Antileon החדש כל כך מתוכנן בתבונה שכל צבעוניות כזו (כמעט תמיד עדינה במגברים הטובים ביותר) מוסתרת לחלוטין על ידי הרזולוציה הפנומנלית, הנחישות הבלתי מתפשרת לשלוט במדויק בתנועת הדרייברים, והרוחב הספקטרלי העמוק של הפרטים המוזיקליים הפנימיים.

סיכום. מגבר עם תכונות כה מרשימות לא צץ לעיתים קרובות. רק מעטים ריגשו אותי, הרגיזו אותי והניעו אותי לנסות לרכוש אותם או, אם לא הייתה אפשרות אז, לפחות להתענג עליהם בתשוקה עזה. מבין כולם, Gryphon Antileon EVO ניצב בראש הרשימה. הפעם, כשהוא חושף את כל הקלפים, המגבר הזה נשאר אצלי.

במהלך הראיון שלי איתו, שאלתי את Flemming Rasmussen שאלה אחרונה: ברגע שאתה מרוצה מהעיצוב על הנייר ומהביצוע, עד כמה חשובים מפגשי ההאזנה? אם אינך מצליח להתחבר רגשית לעיצוב מסוים, האם אתה חוזר ללוח השרטוטים כדי להתאים את המעגל, או שמקבלים את הכשירות הטכנית כשופט הסופי? ״הביצועים הסובייקטיביים חייבים להיות המטרה היחידה שלנו. המפרטים הטכניים אינם מספרים לך מה לצפות. למרבה ההפתעה, מוצרים עם צליל ריאליסטי לרוב יהיו בעלי מפרטים טובים, אבל זה לא מה שמניע אותנו. הטופולוגיה החתימתית שלנו היא רוחב פס רחב, Class-A, ללא משוב שלילי, כל רכיב דיסקרטי וכדומה. אלה בדרך כלל נושאי המפרטים הטובים. אך הבחירה שלנו מעולם לא התבססה על כך.״

ואז הוא המשיך בכך שתמצת את מהות ההשפעה של ה־Antileon EVO על השמעת המוזיקה. כל הסקירה שלי במשפט אחד פשוט – לו רק כל הסקירות היו מוצגות כך. ולכן, בזמן הקריאה האחרונה, כשהקהל עומד, המילה האחרונה היא שלך, פלמינג: ״מה שחשוב הוא האם המוזיקה מעוררת ומלהיבה אותך, לא רק כריבוי פרטים נפרדים אלא כחבילה שלמה – עם דרייב, חיות, דינמיקה, מרחב, ויותר מכל, אותה נשמה חמקמקה.״

¹ כיום הדגם הקטן ביותר הוא Essence

² Single Ended Triod