ממיר דיגיטל לאנלוג  - Playback Designs MPD-8

עלה בדעתי שחובבי אודיו מסוימים עלולים לראות את שמו של ה־Playback Designs MPD-8 Dream DAC החדש (22,000 דולר) כשאפתני למדי עבור מוצר חדש. אך אלו מאיתנו שמכירים את עבודתו של אנדראס קוך ואת המוצרים של Playback Designs, אולי לא יראו בשם "Dream DAC" ביטוי של ביטחון מופרז כפי שהשם מרמז.

עם השקת סדרת Sonoma בשנת 2016, אנדראס קוך – מנכ"ל, מהנדס ומייסד Playback Designs – יחד עם מהנדס נוסף בצוותו, ברט גרלאך, הציגו קו מוצרים חדש ומשמעותי. אחד מהמוצרים בסדרה היה הממיר Merlot DAC, שזכיתי ליהנות מהאזנה לו במשך כחודשיים זמן קצר לאחר השקתו. באותה תקופה התרשמתי מאוד מה־Merlot DAC, שמחירו עמד על 6,500 דולר, במיוחד כאשר הותאם ל־Syrah Server של החברה. אמנם התנסיתי בממירים קודמים של Playback Designs עוד מאז שהחלו לשווק את מוצריהם הראשונים בשנת 2008, אך ה־Merlot היה יוצא דופן במיוחד בפונקציונליות ובאיכויות הצליל שלו – עד כדי כך שגרם לי לתהות מה אפשר יהיה ליצור אם קוך וגרלאך ישקיעו את כל מרצם ביצירת ממיר קצה־עליון ללא פשרות.

לאנדראס קוך רקע נרחב כמהנדס פיתוח. את דרכו המקצועית החל בשנת 1982 בחברת Studer ReVox השווייצרית, שם תכנן את ממיר קצב הדגימה הדיגיטלי הא-סינכרוני הראשון בעולם. בשנת 1985 פיתח את עיבוד האותות הדיגיטליים למקודדים הדיגיטליים AC-1 ו־AC-3 של Dolby Labs. ב־1987 שב ל־Studer ReVox, שם מומחיותו סייעה בפיתוח מקליט טייפ דיגיטלי עם 48 ערוצים. פרויקטים נוספים שלו בחברה כללו את פיתוח מערכת ההקלטה על דיסק קשיח Dyaxis. אולם הייתה זו עבודתו בניהול ופיתוח מערכת ה־Sonoma של סוני – מכונת ההקלטה, העריכה והמיקס הראשונה בעולם בפורמט DSD עם 8 ערוצים – בשנת 1997, שהעניקה לו את הידע הנרחב שלו בתחום ה־DSD. ידע זה עמד בבסיס תרומתו לחברת EMM Labs בשנת 2003, ובהמשך גם להקמת Playback Designs בשנת 2007.

Playback Designs מעולם לא הסתמכה על שבבים סטנדרטיים מוכנים מראש לעיבוד דיגיטלי – החל מנגן ה־SACD וה־DAC הראשון שלה, ה־MPS-5, בשנת 2008, ועד לממירים החדשים ביותר שמציעה כיום. קוך פיתח מערכת FPGA (ר"ת Field-Programmable Gate Array) המבוססת על אלגוריתמים קנייניים שפיתח בעצמו. תכונה זו מוערכת במיוחד על ידי חובבי אודיו, שכן היא מאפשרת למשתמש לעדכן את המערכת בקלות כאשר משתחררים אלגוריתמים חדשים – מבלי להחליף חומרה.

ראוי להזכיר גם את תרומתו של ברט גרלאך לעיצוב ה־MPD-8. ברט היה אחראי על תכנון פריסות לוחות המעגלים המודפסים (PCB) למעגלים האנלוגיים והדיגיטליים. בנוסף, ברט פיתח את המעגלים האנלוגיים של מוצרי Playback Designs, ובכלל זה גם של ה־MPD-8.

MPD-8 הוא DAC גדול, שמשקלו כ־19 ק"ג. מארז האלומיניום החיצוני מרשים למראה, בגימור אפור כהה מוברש, ומזכיר בעיצובו את הממיר MPD-3 של Playback Designs, שכבר אינו מיוצר. הפאנל הקדמי מעוצב באלגנטיות וכולל שני תצוגות LED: אחת לשליטה בעוצמת השמע, והשנייה מציגה את מקור הקלט הפעיל ואת קצב הדגימה (PCM / DSD). תצוגה זו משמשת גם לצפייה בהגדרות. בפינה הימנית העליונה של המכשיר ממוקמים ארבעה כפתורים: להשתקת הצליל (Mute), לבחירה מדורגת בין כניסות אקטיביות, ולכיבוי / הפעלה למצב המתנה (Standby). מתג ההפעלה הראשי נמצא בגב המכשיר.

ה־MPD-8 מגיע עם שלט רחוק כבד ומעוצב מאלומיניום, שמאפשר לא רק שליטה בווליום ובפונקציות נוספות, אלא גם גישה לתפריט ההגדרות. השלט מאפשר גם להפוך את הפאזה של שני היציאות האנלוגיות – פונקציה שימושית לאודיופילים אניני טעם.

ה־MPD-8 מציע מגוון רחב של כניסות, בהן כניסת USB א־סינכרונית שתומכת ישירות בקצבי דגימה של PCM עד 384kHz וב־DSD עד 11.2MHz. כניסת AES/EBU תומכת ב־PCM עד 24 ביט / 192kHz וב־DSD בקצב רגיל (single rate) כשהוא מקודד בפורמט DoP. הכניסה הקואקסיאלית מציעה את אותם מאפיינים של AES, אך בפורמט S/PDIF דרך מחבר RCA. כניסת ה־TOSLINK האופטית מוגבלת לקצבי דגימה של עד 96kHz. Playback Designs מציעה גם ממשק אופטי קנייני ואיכותי במיוחד בשם PLINK, המיועד לשימוש עם ה־MPT-8 Dream Transport. בנוסף, כניסת PLINK IN נוספת מאפשרת חיבור אופטי איכותי לציוד נוסף של Playback Designs, ותומכת ב־PCM עד 384kHz וב־DSD עד 11.2MHz. באמצעות כניסה זו (PLINK IN), החברה יכולה להציע יחידות הרחבה חיצוניות, שיאפשרו תמיכה עתידית בפרוטוקולים של סטרימינג חדשים ובפורמטים כמו MQA – תוך שמירה על איכות העיבוד והקישוריות ברמה הגבוהה ביותר.

בגב המכשיר ישנה יציאת Ethernet, שתאפשר בעתיד שליטה מרחוק במכשיר באמצעות iPad או טאבלט אנדרואיד. בנוסף, ישנו כפתור Reset בפאנל האחורי, המשמש לעדכוני תוכנה.

Playback Designs לא חסכה בתכנון אספקת החשמל של ה־MPD-8. הממיר כולל שלוש יחידות אספקת מתח מווסתות, כל אחת עם שנאי נפרד. שלביה האנלוגיים של המערכת מתוכננים במבנה דיפרנציאלי כפול (double differential), המאפשר יציאות מאוזנות (balanced) וגם יציאות רגילות (single-ended). ערוצי השמע השמאלי והימני בנויים על גבי לוחות מעגל נפרדים, כשכל אחד מהם מקבל אספקת חשמל מבודדת לחלוטין – לטובת בידוד מרבי ושיפור איכות הצליל.

MPD-8 כולל שליטת עוצמת שמע אנלוגית, שמאפשרת לחברו ישירות למגברים. השליטה באנלוגיה מתבצעת בצורה דיגיטלית, אך ניתן גם לעקוף אותה דרך תפריט ההגדרות ולבחור אחת מחמש רמות יציאה קבועות: ‎־6dB, ‎־3dB, 0dB, ‎+3dB, או ‎+6dB – בהתאם להעדפת המשתמש והמערכת המחוברת.

במה שונה ה־Dream DAC החדש מה־MPD-5 DAC הקודם של Playback Designs?

"‏ה־Dream DAC כולו סובב סביב הפרדה מוחלטת – בין אנלוג לדיגיטל, בין ערוץ שמאל לימין, בין ספקי כוח שונים ובין מחולל השעון לכניסות הדיגיטליות. לשם כך השתמשנו בלוחות מעגלים נפרדים (PCB) לכל ערוץ אנלוגי בנפרד, ספקי כוח נפרדים לכל ערוץ אנלוגי ולמעגל הדיגיטלי (שלושה בסך הכול), תכננו כל רכיב על מישור הארקה (ground plane) משלו, שילבנו שלבי ויסות מתח מרובים, והקצנו לכל רכיב משאב מתוכנת נפרד. כל שלב יציאה אנלוגי בנוי במבנה דיפרנציאלי כפול – כלומר 8 מעגלים זהים לסיגנל סטריאו. כל אלה תכונות עיצוביות שאינן קיימות ב־MPD-5. ליבת הממיר (DAC core) פועלת בקצב הגבוה פי 4 מזה של ה־MPD-5 המקורי, דבר המאפשר רזולוציה גבוהה הרבה יותר ושיפור משמעותי ביחס אות לרעש (SNR)."

כיצד MPD-8 מעבד קבצים?

"כל האותות הדיגיטליים הנכנסים (כולל DSD64) מומרים ל־DSD128 באמצעות אלגוריתמים קנייניים שפיתחנו, הפועלים הן בתחום התדר והן בתחום הזמן, וכוללים גם מסנן apodizing. אותות DSD256 מעובדים במסלול נפרד.

לפני שהאותות (DSD128 או DSD256 שעברו עיבוד) מומרות לאות אנלוגי, אנו משתמשים באלגוריתם חדש נוסף וייחודי, אשר ממיר את האות לפורמט שונה עם קצב סיביות של 2048 — כלומר פי 16 מ־DSD128."

מדוע אתם מעדיפים עיבוד DSD בממירים שלכם?

"מכיוון ש־DSD הינו עיבוד ביט יחיד (single bit), הוא נמנע מטבעו מכל עיוות לא-ליניאריות שקיים בממירים מרובי ביטים. רוב האתגרים בעיבוד בממיר ביט יחיד הם בצד הדיגיטלי, שם אפשר להשתמש במשאבים כמעט בלתי מוגבלים, מתוכנתים ובעלי התנהגות צפויה, כדי להתמודד עם המשימה. האות בממירים שלנו, רגע לפני ההמרה לאנלוגי, כה קרוב להיות אנלוגי בעצמו, עד שההמרה עצמה אינה מהווה אתגר בכלל, וללא צורך ברכיבים מיוחדים או נדירים. זה הופך את ביצועי המערכת לעקביים ולצפויים מאוד — וזה בדיוק הסיבה שה־SACD הושק לפני 20 שנה."

לצורך הבדיקה של ה־MPD-8 בחרתי להשתמש במגוון מוצרים ומחשבים כדי להפיק את איכות הצליל הטובה ביותר מכניסת ה־USB שלו, וכך לנצל את יכולת ההשמעה של DSD256 ו־DXD (352.8 kHz) שיש לו. השתמשתי בתוכנת המוזיקה Roon Server והגדרתי את ההפעלה (Roon Core) על מחשב נייד Asus G701VI עם Windows 10 Pro 64 ביט (גרסה 1709) ועם AudiophileOptimizer 2.20. מחשב ה־Asus G701VI מצויד במעבד Intel Core i7 6820HK שניתן לאוברקלוק, עם זיכרון DDR4 בנפח 32GB בקצב 2400MHz ועם דיסק קשיח SSD מהיר במיוחד מסוג PCIe Gen3 X4 NVMe. המחשב הוצמד למרכז הפצת חשמל Shunyata Research Hydra DPC-6 v2, שתפקידו לבלום רעשים שהמחשב עלול לייצר ולמנוע מהם לזהם את קו החשמל הביתיים.

ה־MPD-8 הוצב על פלטפורמת Synergistic Research Tranquility Base UEF. הוא חובר למקור חשמל Shunyata Research Triton v3 באמצעות כבל חשמל Shunyata Sigma NR AC.

בתחילה האזנתי דרך מחשב ה־Asus באמצעות USB. כדי לשפר עוד יותר את איכות ההשמעה דרך USB, השתמשתי במכשיר Sonore Signature Rendu SE. ה־Signature Rendu SE הוא ממשק אודיו שמקבל זרם אודיו דרך חיבור Ethernet מה־Roon Core שלי, ומספק יציאת USB עם רעש נמוך מאוד לממיר. ה־Signature Rendu SE הוא למעשה מחשב רשת קטן המופעל על מערכת הפעלה לינוקס מותאמת במיוחד לאודיו, ומאוחסן יחד עם ספק כוח ליניארי מפורט שמטרתו למזער רעשים ביציאת ה־USB שלו. תכונה נוספת ומרשימה של ה־Signature Rendu SE היא יכולתו לתמוך בניגון Native DSD, כולל תמיכה בניגון DSD256, תכונה שמתאימה מאוד ל־MPD-8."

במהלך הבדיקה שידרגתי גם את יציאת ה־Signature Rendu SE על ידי חיבור יציאת ה־USB שלו למכשיר שדרוג USB מסוג SOtM tx-USBultra, שהוזן באמצעות ספק כוח SOtM sPS-500 וכבל חשמל DC כסוף מבית SOtM.

השתמשתי בכבלי USB AudioQuest Diamond ו־Wireworld Platinum Starlight USB 2.0.

השילוב הקולי הטוב ביותר שקיבלתי היה כאשר מחשב ה־Asus שידר דרך ה־Roon Ready Signature Rendu SE, שמזין את כניסת ה־USB של ה־tx-USBultra, שמתחבר ל־MPD-8. אני יודע שרבים יחשבו שהמערכת ה"אולטימטיבית" הזו היא מוגזמת, במיוחד בהתחשב בעלויות הכרוכות. אבל זה חלק מהתחביב, ובוודאי שניתן לצמצם ולפשט את המערכת כך שהמשתמש עדיין יוכל להשיג תוצאות קוליות מצוינות עם ה־MPD-8.

גישה נוספת שהיא זמינה לאודיופילים המחפשים איכות שמע מושלמת עם USB היא לכבות את ממשק ה־USB הפנימי של ה־MPD-8 ולהשתמש בממיר Playback Designs USB XIII בתור כניסת ה־USB ל־MPD-8. ה־USB XIII מתחבר לכניסת ה־PLINK האופטית של ה־MPD-8. החיבור האופטי מספק הפרדה גלוואנית (galvanic isolation) שמונעת רעשים ממחשב המשפיעים לרעה על ה־MPD-8. אנדריאס סיפר לי שגישה זו יכולה להביא לשיפור קטן, אך ניכר, באיכות ההשמעה דרך USB.

תכונה חשובה עבור משתמשים רבים היא בקרת עוצמת השמע האנלוגית המונעת דיגיטלית של ה־MPD-8. באמצעות היציאות המאוזנות (XLR), חיברתי את ה־MPD-8 ישירות למונו-בלוקים Ayre Acoustics MX-R Twenty שלי. לא נראה שבקרת העוצמה האנלוגית של ה־MPD-8 השפיעה על טיב הצליל או צמצמה את האיכות הכוללת שהתקבלה מהממיר. השלט רחוק אפשר לי לשלוט בעוצמת השמע בקלות ובדיוק רב. השוואה בין בקרת העוצמה האנלוגית של ה־MPD-8 לבין קדם מגבר Ayre Acoustics KX-R Twenty חשפה הבדלים קוליים קטנים, אך מורגשים. למרות שהעדפתי את הצליל הכולל עם הקדם מגבר, יכולתי לקבל בקלות את החיבור הישיר של ה־MPD-8 למגברי ההספק שלי ולהיות מרוצה ממנו.

ה־MPD-8 הציע לי חוויה מוזיקלית מפתיעה לחלוטין. ציפיתי שהביצועים יהיו טובים יותר מה־Merlot DAC, אבל מה ששמעתי היה משהו שהלך הרבה מעבר להצגה הסונית של ה־Merlot. למעשה, הרבה מהמאפיינים הקוליים של ה־MPD-8 בהם אדון עולים על מה שחוויתי מהממירים הטובים ביותר להם האזנתי. נקודה חשובה שאני רוצה להדגיש לפני שאדון באיכויות הצליל של ה־MPD-8: ההערכה לא צריכה להתבצע עד שהממיר עבר לפחות 500 שעות השמעה. כמו כן, שמתי לב לשיפור ניכר גם מעבר לסף ה־500 שעות, שהיה קל להבחין בו.

עבורי, שיחזור במרחב הקולי (soundstage) הוא תכונה מאוד חשובה בממיר; במיוחד כשמשקיעים ברמקולים כמו Wilson Audio Alexia Series 2 – רמקולים שמצטיינים ביכולת הטבעית להציג מרחב קולי גדול ומפורט.

ה־MPD-8 הציג את שדה הצליל (soundstage) הגדול ביותר שחוויתי אי פעם מממיר. אך זה לא רק עניין של גודל – מדובר בהצגה אותנטית של המרחב האקוסטי שתועד בהקלטה איכותית. אין הגזמות סטריאופוניות או האפקט הקלסי של "חור באמצע". מרכיבי היסוד של שדה הצליל מוצגים באופן נהדר – רוחב, עומק וגובה אקוסטי שהיו עבורי חוויה מרגשת מאוד. ישנה פריחת אקוסטית לטון, שמאפשרת לחוות שדה צליל עשיר בשכבות, עם סוג של פריחה "שפופרתית" המובילה לתיאור הולוגרפי של הכלים והזמרים. כל זה נובע מהשקיפות המדהימה של הממיר, שמאפשרת לפתור מידע ברמת אות נמוכה הכלול בשדה הצליל.

ה־MPD-8 מרשים מאוד באופן שבו הוא משחזר את הדינמיקה של הקלטה איכותית. ממירים רבים אותם שמעתי נשמעו דחוסים בהשוואה ל־MPD-8. מוזיקת מקהלה, לדוגמה, מציבה אתגר לממיר כי לעיתים ישנה נטייה ל"להתמזג" או להתקשות של הצליל, תופעה שמיוחסת לעיתים בטעות להקלטה עצמה. הקלטת DXD של 2L, "Ja, vi elsker", שמאגדת את מקהלת Schola Cantorum עם הרכב The Staff Band של הצבא הנורבגי, היא אתגר אקוסטי שהרבה ממירים מתקשים להתמודד איתו. ה־MPD-8 הצליח לשחזר את המקהלה ברזולוציה מצוינת, מבלי לטשטש את הקולות או את הלהקה המנגנת איתה. היה קלות כללית בצליל, עם תדרים גבוהים מורחבים אך ללא קצה צורם או מלאכותי. בנוסף, המוזיקה והמקהלה בלטו מתוך רקע שחור עמוק ושקט להפליא.

המאקרודינמיקה של הקלטות תזמורתיות וג'אז סיפקה חוויה מרגשת מאוד עם ה־MPD-8. עם זאת, כשמדברים על דינמיקה אין לשכוח גם את השינויים המיקרודינמיים, אלה התנועות הזעירות והמדויקות שגורמות להקלטה להישמע אמינה ומוחשית. דוגמה מצוינת לכך היא האלבום DSD256 של Channel Classics עם רייצ'ל פודגר ו־Brecon Baroque בביצוע ל-"The Four Seasons" של ויואלדי. גוון הצליל העשיר והדקויות של הכינור של פודגר הוצגו ברזולוציה גבוהה ביותר, עם פירוט מעולה של טרנזיינטים. המורכבויות והמרקמים של כלי המיתר הועברו בצורה ברורה ונקייה, כך שה־MPD-8 איפשר לשמוע צליל עשיר הרמונית ודינמי באיכותו הכוללת — חוויית שמע ממש חיה ונושמת.

הפוקוס של הכלים בהקלטת של פודגר איפשר לי לזהות בקלות כל כלי בתזמורת. אבל מה שחשוב לי הרבה יותר הוא שהצליל הכללי היה רגוע ומזמין; זה מה שאיפשר לי להיסחף ולהתחבר באמת להופעה המוזיקלית דרך ה־MPD-8. ה-DAC הזה לא רק מציג את הפרטים במדויק, אלא גם יוצר אווירה שמזמינה להקשיב לאורך זמן בלי מאמץ — שדרוג משמעותי בכל חוויית ההאזנה.

בואו נחזור לדיון באיכות הדינמיקה של ה-MPD-8. ניגנתי כמה הקלטות ישנות של Fourplay להן מיד-בס עוצמתי ובס עמוק. ההאזנה ל-Let’s Touch the Sky ו-Between the Sheets של Fourplay, שתיהן הקלטות באיכות 16/44.1, אפשרה לי להעריך את דינמיקת המאקרו של ה-MPD-8 – במיוחד בתחום התדרים הנמוכים. ל-MPD-8 יש את התחום הנמוך הכי ניטרלי ומבוקר מכל DAC שהכרתי במערכת שלי. הבס היה הדוק ומשפיע עם משקל ואגרסיביות אמינים.

אני ממש אוהב מוזיקת פולק, במיוחד כשהזמרים מלווים בכלים אקוסטיים. האלבום "Folk Songs" של Nonesuch ב-24/96, שמשלב את ה-Kronos Quartet עם הזמרות ריאנון גידנס, אוליביה צ’ייני, נטלי מרצ’נט וסאם אמידון, יצר צליל ייחודי שהיה ממש מהנה להאזין לו דרך ה-MPD-8. עבור מי שלא מכיר, Kronos Quartet מורכבת מדיוויד הארינגטון וג’ון שרבה בכינור, האנק דט בוולה וצ’לנית סאני יאנג. רביעיית קרונוס משתלבת נפלא בליווי הזמרים, כשיש להם תפקיד משני שמאפשר לזמרים להיות במרכז הבמה. הצליל של ה-MPD-8 היה ישיר וטהור, עם נוכחות טבעית לקולות הזמרים. רביעיית קרונוס הוסיפה צבע וטקסטורה נהדרים להקלטה הזו, שה-MPD-8 השחיז בלי שום צבעוניות מובהקת או עיוות. כמו בשאר ההקלטות שהזכרתי, יכולתו של ה-MPD-8 לחשוף פרטים בלי לוותר על קלות ונינוחות מוזיקלית, עושה אותו למכשיר שמעלה את הרף מעל ממוצע הממירים. פשוט איבדתי את תחושת הזמן כשהאזנתי לו.

ה-MPD-8 לא הציג שום בעיה בניגון כל סוג קובץ ששלחתי אליו, בין אם PCM או DSD. DSD-ים רבים המתיימרים לתמוך ב-384kHz מתקשים לנגן קבצי DXD (352.8 kHz), או אפילו קבצי DSD (dsf), כשהאיכות הסונית שלהם יורדת בהשוואה לקבצים בקצב דגימה נמוך יותר. ה-MPD-8 ניגן את כל הקבצים באותה עדינות ואיכות סאונד, מה שמאפשר לחקור את סוגי הקבצים השונים בלי חשש. בנוסף, גיליתי שה-MPD-8 עושה עבודה נפלאה גם בניגון קבצים באיכות CD. רובנו מחזיקים באוסף גדול של דיסקים מועתקים (ripped), וה-MPD-8 ייתן להם חיים חדשים ויאפשר ליהנות במלואם מאוסף המוזיקה.

אנדריאס קוך סבור ש-DSD הוא פורמט קובץ מהמעלה העליונה, המסוגל לספק איכות סאונד מצוינת. בעוד שרוב קבצי DSD (dsf) הזמינים להורדה הם ברמת DSD64, ניתן להשיג איכות סאונד גבוהה יותר עם קבצי Double DSD (DSD128) או Quad DSD (DSD256). ה-MPD-8 מסוגל לנגן DSD ישיר או נייטיב (Native), בניגוד לשיטת DoP (DSD over PCM). ניגון קבצי DSD באמצעות DoP גורם לעומס מעבד (CPU) מוגבר של 30% עד 50%, מה שעשוי להשפיע על האיכות כאשר ה-DAC מופעל ישירות מהמחשב. בנוסף, יישום DoP עבור DSD256 דורש תמיכה בקצבי PCM גבוהים מאוד – 705.6 קילוהרץ ו-768 קילוהרץ – מה שמעמיס הן על המעבד במחשב והן על ממשק ה-USB האודיו. רוב הממירים, כולל MPD-8, תומכים ב-DoP עד רמת DSD128 בלבד. חברת Playback Designs מספקת דרייבר ASIO עבור Windows שמאפשר ניגון ישיר של קבצי DSD ללא שימוש ב-DoP, ובכך מאפשר תמיכה ב-DSD256. במערכת Linux קיימת גם תמיכה בניגון DSD256 במוצרים כמו Sonore Signature Rendu SE. משתמשי OSX יוגבלו לניגון DSD128 באמצעות DoP עם ה-MPD-8. למרות שניגון DoP נשמע טוב מאוד עם ה-MPD-8, עבורי ניגון Native נשמע מעט טוב יותר.

מצאתי ש-DSD64 נשמע מעט רך ופחות מוגדר בטווח התדרים הגבוה בהשוואה ל-PCM באיכות גבוהה ברוב הממירים. הטרנסיינטים והרזולוציה האולטימטיבית האפשרית עם PCM פשוט אינם שם ב-DSD64, למרות שאני חייב להודות שהרכות הזו משתפרת משמעותית עם ה-MPD-8. עם זאת, החוסר הכללי בחומרה ועומק בתחום המיד ב-DSD64 הופך אותו לפורמט מועדף על אודיופילים רבים. מצד שני, קבצי Double ו-Quad DSD אינם סובלים מהמגבלות האלה ונשמעים לטעמי טבעיים וממשיים מאוד.

ישנם מספר לא מבוטל של מקורות לקבצי Double ו-Quad rate DSD עבור חובבי מוזיקה קלסית, ג'אז ופולק עכשווי. Blue Coast Music הוא מקור ידוע לאספקת תכנים איכותיים.

Blue Coast Music מציעה מגוון יפה של כותרים ב-DSD128 ו-DSD256, שרבים מהם נלקחו מהמקור המקורי ב-DSD256. המקור של הכותרים משתנה בין ההיצע שלהם — חלקם הוקלטו ב-DSD128, חלק ב-DSD256, וחלק נלקחו ישירות מתקליט המקור האנלוגי.

אחד הכותרים שנהניתי במיוחד לשמוע דרך ה-MPD-8 הוא "From Way Up Here" של Jaeger & Reid. ביקשתי מ-Cookie Marenco מ-Blue Coast Records לדבר על מקור האלבום הזה:

«במקרה של Jaeger ו-Reid, הקלטנו את הקטעים המקוריים בהקלטה חיה, ישירות כ-DSD256. (חלק מההקלטות המקוריות הללו נמצאות בפרויקט בשם Sneak Peek, ללא שכבות נוספות). לאחר מכן, Jaeger ו-Reid רצו להוסיף כלי נגינה נוספים. באותו זמן העברנו את ההקלטות מ-DSD256 לטייפ רוחב של 2 אינץ’ והמשכנו להקליט את כלי הנגינה הנוספים (שכבות נוספות).»

«האלבום עבר מיקס מהטייפ (שבו נעשה שימוש בקונסולה האנלוגית), דרך הקונסולה האנלוגית חזרה ל-DSD256.»

"חשוב לי לציין שכל ההקלטות שלי עברו מיקס דרך הקונסולה האנלוגית — אפילו ההקלטות ב-DSD256 עוברות דרך הקונסולה האנלוגית וחוזרות ל-DSD256. אני לא מאמין שהמרה ל-DXD לצורך מיקס בתוך תוכנת Pyramix כדי לבצע החלטות על הגברה, אפקטים ו-EQ נשמעת טוב. החלטנו שאפקטים ועיבוד אנלוגיים נשמעים טוב יותר מאשר מיקס 'בתוך הקופסה'."

האיכות הקולית שהעניק ה-MPD-8 מהאלבום ב-DSD256 הייתה באמת יוצאת דופן. הצליל הכללי היה מיידי וטבעי, ותכונות אלה היו מאוד מושכות בעיניי. הפוטנציאל הסונורי של קבצי DSD128 ו-DSD256 המושמעים דרך ה-MPD-8 ישמח אודיופילים רבים, במיוחד אלו שלוב מעדיפים את התקליט.

MPD-8 Dream DAC התגלה כאחד הממירים המרשימים ביותר שהיו במערכת שלי במהלך שש שנות הסקירות האחרונות שלי על חומרה דיגיטלית. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של ה-MPD-8 היה יכולתו לשבות אותי במוזיקה שעות ארוכות בלי עייפות שמיעה, תוך הצגת צליל ברמת state-of-the-art שהרגיש שקוף להפליא. עבורי, ה-Playback Designs MPD-8 הפך ל-Dream DAC האישי שלי ולרפרנס דיגיטלי חדש.