ממיר דיגיטל לאנלוג  - Playback Designs MPD-8

הייתי בקשר עם פרנק פיטרסן לפני ובמהלך ההתכתבות שלנו, והחלפנו דעות על מותגים ומוצרים בתחום האודיו ההיי-אנדי. הוא ושותפו לעסק, דניאל גוטשאלק, מנהלים את High-end Scout (Gottschalk & Pietersen GmbH), שמייבאת ומפיצה חברות ומוצרים שלדבריהם מצליחים לבלוט מעל השאר.

לפרנק ולי יש השקפות די דומות לגבי מותגים ומוצרים. מערכת הרפרנס דיגיטל שלי, כמו גם שאר המערכת, נמצאת בליגת העל, ופרנק הציע לי לנסות אתPlayback Designs. למרות שלפני תערוכת האודיו ההיי-אנד במינכן תמיד עמוס מאוד, לא הצלחתי לרסן את סקרנותי. וכפי שתוכלו לקרוא, היה זה יותר מראוי לבחון את ה-MPD-8 DACמסדרת ה-Dream של Playback Designs.

ANDREAS KOCH

אנדראס קוך, מייסד ומנכ"ל Playback Designs, לא זקוק להצגה מיוחדת — ובכל זאת, ראוי להתעכב לרגע על פועלו המרשים והעשיר.

אנדראס קוך החל את דרכו המקצועית בשנת 1982 בחברת Studer ReVox השווייצרית. במסגרת תפקידו שם, הוא פיתח את הממיר קצב-דגימה האסינכרוני מלא הראשון בעולם — פטנט רשום 1984. באותה שנה עצמה הוא גם תכנן אחד מה-filter banks ¹ הראשונים לעיבוד אודיו דיגיטלי: מערכת שכללה 512 ערוצי מסנן ששימשו להפחתת רעשים דיגיטלית בהקלטות ישנות. רעיונות טכנולוגיים מאותו פרויקט שימשו מאוחר יותר בפיתוח אלגוריתמים לדחיסת אודיו, כמו MP3, ‏AC-3 ואחרים.
לאחר הישגיו בחברת Studer ReVox, עבר אנדראס קוך לעבוד בחברת Dolby Labs בסן פרנסיסקו. בשנת 1985 הוא פיתח את כל מערך עיבוד האות הדיגיטלי (DSP)של מקודד ומפענח AC-1, שהתבסס על שיטת דלתא-מודולציה. זהו פורמט דחיסת אודיו דיגיטלי מקצועי ששימש לשידורי טלוויזיה, והיה למוצר הדיגיטלי הראשון של Dolby – שנחל הצלחה מסחרית לא מבוטלת. בשנת 1986 בנה קוך את החומרה לגירסה הראשונה של מה שלימים הפך לאלגוריתם הדחיסה הפופולרי AC-3, אשר נמצא כיום בשימוש נרחב בתעשיית האודיו והווידאו.
בשנת 1987 דרשה חברת Studer ReVox השווייצרית את חזרתו של אנדראס קוך. הוא ניהל את הפיתוח של רשמקול אודיו דיגיטלי מקצועי שהתבסס על פורמט DASH, עם 48 ערוצים על סרט בגודל חצי אינץ'. במהלך השנתיים שלאחר מכן עסק קוך במחקר שוק וטכנולוגיה בנוגע להקלטה על גבי כונני דיסק קשיח (PC) עבור יישומים מקצועיים. במסגרת תפקיד זה ביקר באולפני הקלטות מהשורה הראשונה ברחבי העולם, ביקורים אשר סייעו לבסס את מעמדו העמוק והרחב בתעשיית האודיו המקצועי.
אנדראס המשיך בעבודתו המרשימה בשווייץ עד להעברתו ל־Studer Editech שבמנלו פארק, קליפורניה, בשנת 1989. שם הוטל עליו לנהל צוות מהנדסים שתכנן את רשמקול הדיסק הקשיח האולטימטיבי ליישומי פוסט־פרודקשן מקצועיים. התוצאה הייתה השקת מערכת ה־Dyaxis בשנת 1992, שעדיין נמצאת בשימוש כיום. ממשק המשתמש שפיתח היה מהפכני כל כך, עד שמוצרים מתחרים רבים העתיקו אותו – עיצובי ממשק שעדיין נמצאים בייצור גם כיום.
בשנת 1993 סוני שבפלורידה נזקקה לשירותיו של אנדראס. הוא פיקח על פיתוח מוצרים בתחום האודיו המקצועי והשיק מגוון קונסולות מיקס. סוני הכירה בהצלחותיו המרשימות ובשנת 1997 ביקשה ממנו לעבור לסן פרנסיסקו, שם הקים וניהל את הפיתוח של מכונת ההקלטה/עריכה/מיקסינג הראשונה בעולם בפורמט DSD בן 8 ערוצים. המערכת, שנקראה "Sonoma", עדיין נמצאת בשימוש באולפנים ברחבי העולם ושימשה את רוב הפקות ה־SACD. אנדראס תכנן את כל הרכיבים הדיגיטליים בממירים האנלוגיים-לדיגיטליים (A/D) והדיגיטליים-לאנלוגיים (D/A), מה שסייע לבסס את DSD כפורמט סאונד איכותי במיוחד במסגרת ה־SACD. לאחר מכן הרחיב את מערכת סונומה לתמיכה ב־32 ערוצי DSD על מחשב יחיד. בנוסף, אנדראס לקח חלק בכל ועדות התקינה של פורמט SACD בשיתוף עם פיליפס.
בשנת 2003 החליט אנדראס לצאת לדרך עצמאית כמהנדס קבלן משנה. במשך ארבע השנים הבאות הוא עיצב את כל הרכיבים הדיגיטליים, האלגוריתמים והארכיטקטורה למוצרי האודיו הדיגיטליים של EMM Labs – מקצועיים ואודיופילים כאחד. הוא תכנן ויישם אלגוריתמים מהפכניים להמרת קצב דגימה (SRC), כפי שמצופה מאחד מאלה שהמציאו את ה-SRC במקור. בנוסף, הוא פיתח ממיר D/A דיסקרטי וארכיטקטורה ייחודית לניהול תזמון (clock management) מקלטות דיגיטליות של שידור אודיו. בשנת 2008, הקים אנדראס קוק את Playback Designs והשיק נגן משולב SACD/CD עם מגוון כניסות דיגיטליות, הכולל את כל הניסיון, הידע והאלגוריתמים שאנדראס צבר ופיתח במהלך 25 השנים האחרונות, מאז ראשית האודיו הדיגיטלי.

BERT GERLACH

כל המעגלים האנלוגיים בקו המוצרים של Playback Designs מפותחים על ידי ברט גרלאך, מהנדס גרמני צעיר. ברט הוא לא רק אודיופיל עם שנים של ניסיון האזנה באולפני הקלטה שונים, אלא גם מוזיקאי בעצמו – דבר שמביא עמו הרבה התלהבות ורגישות לעבודתו עם מוצרי אודיו.

לאחר לימודיו ברפואה, שהעניקו לו הבנה מעמיקה באנטומיה האנושית, כולל תפקוד האוזן והחלק האנליטי שלה – המוח – קיבל ברט גרלאך דיפלומה בהנדסת חשמל, שילוב מושלם לפיתוח ציוד אודיו ברמת קצה. בשנת 2004, במהלך התמחותו האקדמית, עבד לראשונה עם אנדראס קוך בפרויקט ליצירת ממיר פורמט דיגיטלי. לאחר שסיים את לימודיו ב־2005, החל לפתח מוצרים עצמאיים, ובראשם הקדם־מגבר האנלוגי Puralio, שאותו הציג בתערוכת ההיי אנד של מינכן בשנת 2007. למרבה המזל, גם אנדראס קוך נכח באותה תערוכה והתרשם עמוקות מהצליל של ה־Puralio. כשאנדראס החליט להקים את Playback Designs, הוא צירף את ברט לצוות על מנת שיפתח את שלב היציאה האנלוגית של סדרת 5 העתידית. במהלך תהליך זה ברט אף עיצב מחדש את הממיר בדיוק בנקודת המפגש שבין הדיגיטלי לאנלוגי. המעגל האנלוגי שפיתח ברט מתאפיין בסינון דיסקרטי ובשלב יציאה דיסקרטי – ללא שבבים או מגברי שרת (OP-amps) – ומשתלב היטב בארכיטקטורה הדיסקרטית של סדרה 5. ברט בחר בקפידה כל רכיב ורכיב, ובכך שלט באופן מלא על כל פרמטר בשרשרת העיבוד האנלוגית. הוא יישם טכנולוגיות שפותחו עבור ה־Puralio, כגון רוחב פס גבוה במיוחד ועיצוב נטול השהייה (zero-phase) שמעבר לתחום השמיעה האנושית, תכונות שחושפות כל פרט שמגיע מהתחום הדיגיטלי, ומקנות למוצרים שלPlayback Designs עושר ותלת־ממדיות מרשימים. בזכות עכבת יציאה נמוכה במיוחד, המגבר האנלוגי המאוזן מסוגל להניע כל סוג של כבל – ובכך לצמצם למינימום את השפעת מאפייני הכבל על איכות הצליל. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לספק הכוח האנלוגי הליניארי, המבודד לחלוטין, ואחראי להזנת ארבעת שלבי היציאה הסימטריים – דבר המעניק להם את האופי התלת־ממדי המיוחד כל כך לצליל של Playback Designs.

מאז שנת 2005 עובד ברט גם כראש תחום הפיתוח האלקטרוני בחברת ILA שבעיר ייליך, גרמניה — חברה המתמחה בפיתוח פתרונות למדידת זרימת נפח אופטית המבוססים על שיטות כמו Laser Doppler Velocimetry ו־Particle Image Velocimetry. ציוד מדידה ייחודי זה דורש תכנון מאתגר של מעגלים אנלוגיים בתחום תדר גבוה (HF), מערכות דיגיטליות מבוססות FPGA, וטכניקות מתקדמות של תכנון מעגלים מודפסים (PCB). הניסיון הייחודי שברט צבר בתחום זה תורם רבות לעבודתו ב־Playback Designs, במיוחד בכל הנוגע לתכנון הפריסות של המעגלים האנלוגיים והדיגיטליים, תוך הקפדה קיצונית על שלמות האות (signal integrity) — גם הרבה מעבר לתחום השמע.

פילוסופיית העיצוב

הבה נבחן מה עושה את ה־Playback Designs MPD-8 כה שונה ובעל יכולות כה מעניינות… ל- Playback Designs יש חלום…
הארכיטקטורה החדשה שנבנתה מהיסוד היא תוצאה של מספר דורות של אבות טיפוס במהלך השנתיים האחרונות, שבהן הושקע ניסיון רב בעיצוב אלגוריתמים ומעגלים אנלוגיים ודיגיטליים על ידי אנדראס קוק וברט גרלך, שהצטבר במהלך עשורים רבים. התוצאה היא פלטפורמה גמישה, מתוכנתת וללא פשרות, שמסוגלת להעניק ביצועים אולטימטיביים ולקבל שדרוגים רבים בעתיד ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח.

הפרדה

ידוע היטב כי הקישור בין מעגלי ההמרה מדיגיטל לאנלוג (D/A) ושלב הפלט האנלוגי הנלווה להם הוא מהרגישים ביותר בשרשרת השמע הדיגיטלי. קישורים אלה פגיעים להשפעות שונות שמגיעות ממעגלים מבוססי שעון (כגון מעבדים, תצוגות וכדומה), מספקי כוח וממקורות חיצוניים שמחוברים אליהם דרך כבלים מוליכים (נחושת). אפילו השפעה זעירה על שעון דגימת הדיגיטל תגרום ל־jitter (רעידות זמן) ועלולה לתרום למה שתומכי אודיו לעיתים מתארים כ"צליל דיגיטלי". לעיתים קרובות ההפרעות העדינות האלו, ובעיקר אלה הקשורות ל־clock jitter, קשות מאוד עד בלתי אפשריות למדידה. רק ניסיון רב ובדיקות הקשבה מייגעות עם מעגלי אבטיפוס יכולים לסייע למעצב באופטימיזציה של הארכיטקטורה הכללית ועיצוב המעגלים המדויק. בדיוק את זה ביצע צוות Playback Designs בשנים האחרונות, אחרי שצבר ניסיון יקר ערך במשך יותר מ-30 שנה.

כמו בכל רכיב קריטי בעיצוב מוצר כלשהו, יש להגן עליו היטב מפני כל השפעה מזיקה ולשלב אותו בסביבה שמאפשרת לו לפעול במיטבו. כדי לשלוט על הפרעות חוצות (cross talk) ועל אפקטים של התערבות בין ערוצי הפלט הסטריאופוניים, MPD-8 מסדרת Dream החדש מעוצב עם שני מעגלים נפרדים לחלוטין, אחד לכל ערוץ. מעגל ההמרה מדיגיטל לאנלוג (D/A) ושאר מעגלי הפלט האנלוגיים מיוצגים בנפרד ובקרש מעגל מודפס נפרד עבור כל ערוץ.

ההפרדה הזו בפני עצמה תורמת רבות, אך אופטימיזציה משמעותית נוספת מושגת על ידי הוספת ספק כוח נפרד לכל ערוץ. Playback Designs הלכה אף צעד קדימה ועיצבה כל ספק כוח עם שני מעגלים נפרדים ומקבילים, כך שהחלקים הדיגיטליים הקטנים במעגל ההמרה (D/A) מקבלים כוח ממקור נפרד מהחלק האנלוגי. ייתכן שזה נשמע כמו צעד אחד רחוק מדי מבחינת עיצוב (ואולי באמת כך הוא), אבל היתרונות בביצועי הצליל הם משמעותיים מאוד – וצוות Playback Designs הצליח למדוד ולשמוע אותם בבירור.

מוצר כמו ממיר לא יהיה שלם ללא ממשק קדמי (digital front end), כניסות דיגיטליות ותצוגת לוח קדמי. כל אלה הם מעגלים דיגיטליים טהורים, שעלולים להשפיע לרעה בצורה משמעותית על הביצועים הכוללים של הממיר אם לא תוכננו בקפידה והוטמעו נכון במוצר. הניסיון במוצרים קודמים של Playback Designs הראה כי הכי טוב לבודד פיזית את כל המעגלים הדיגיטליים ולספק להם כוח מספק נפרד. Playback Designs לקחה את העקרון המוכח הזה לסדרת Dream והעמיקה אותו עוד יותר על ידי אספקת חשמל נפרדת לתצוגה. תצוגות לוח קדמי הן מקור משמעותי לצריכת חשמל ולכן יש לבודד אותן אף יותר.

בנוסף, Playback Designs משתמשת במידה רבה במיגון מכני בין ספקי הכוח, המעגלים האנלוגיים והמעגלים הדיגיטליים. שלושת ספקי הכוח הכפולים בממיר MPD-8 מאוחסנים בכלוב מתכתי מוצק שמגן על המעגלים האנלוגיים הרגישים מפני שדות חשמליים. אותו הדבר נכון גם לגבי שני ספקי הכוח הכפולים ב-MPS-8.

למרות של-Dream DAC MPD-8 יש כניסות דיגיטליות ועיבוד אותות דיגיטלי משולב בתוך המכשיר, הוא גם יכול להיות משולב עם הטרנספורט MPT-8, שמציע את אותן כניסות דיגיטליות בנוסף למגוון מקורות דיגיטליים נוספים, כגון נגני CD/SACD, שרת מוזיקה, סטרימר וגשר רשת. הקישור בין ה-MPD-8 ל-MPT-8 נעשה באמצעות כבל סיב אופטי שתומך באופן טבעי בכל הפורמטים והקצבים הדיגיטליים. זו טכנולוגיה קניינית של Playback Designs, שהיא מרכיב חיוני בהפרדה בין המקורות הדיגיטליים לממיר. על ידי חיבור כל המקורות הדיגיטליים שלך ל-MPT-8, ואז חיבור ה-MPT-8 ל-MPD-8 בכבל סיב אופטי יחיד, מושגת ההפרדה המשמעותית ביותר בין האנלוגי לדיגיטלי.

דגימת שעון ותצוגה

ייתכן שזה לא נראה אינטואיטיבי לקבץ את שני הנושאים הללו לאותה פסקה, אך למרבה הצער, הם קשורים זה לזה במידה רבה — ובאופן שלילי. רוב התצוגות הזמינות מונעות על ידי מעבדים פנימיים או מעגלי רענון עם גנרטורים פשוטים של שעון המופעלים בתדרים שאינם קשורים או מקושרים לשום קצב דגימה של האודיו. ידוע גם כי שני גנרטורים של שעון עצמאיים בתוך אותו מוצר, שאינם מקושרים או מסונכרנים בשום אופן, "מתנגשים זה בזה" ויוצרים עיוות אינטרמולציה (intermodulation distortion). הדבר פחות משמעותי עבור שעון התצוגה, אך עבור שעון דגימת האודיו זה מאוד חשוב.

לכן, אחד מהקווים המנחים המחמירים של Playback Designs הוא להשתמש במחולל שעון אחד בלבד, הממוקם באלמנט הקריטי ביותר – הממיר. אך עיקרון זה מגביל מאוד את האפשרויות לשימוש בצגי תצוגה קדמיים מתקדמים. בעוד שמוצרים מתחרים רבים מתהדרים בצגי צבע גרפיים מרהיבים, כל מוצרי Playback Designs משתמשים בצגים פשוטים יותר, שניתן להפעילם באמצעות שעון חיצוני המסונכרן לקצב הדגימה של האודיו. גישה זו מסלקת בעיית ביצועים מהותית ממש במקור. המכשירים MPD-8 ו־MPS-8 משתמשים במקור שעון יחיד כדי להניע כל מעגל – ממעבד הבקרה, דרך מעבד האות, כניסת הדיגיטל ועד לתצוגה. הטרנספורט MPT-8 תוכנן כך שיאפשר שימוש במספר מקורות שעון: כונן, שרת, סטרימר, גשר רשת וכדומה – אך לאחר מכן הוא משעון מחדש את כל האותות הדיגיטליים באמצעות מחולל שעון ייחודי ומדויק ביותר שפיתחה Playback Designs, לפני שהוא שולח את האות לממיר דרך ממשק סיב אופטי. פעולה זו מונעת מכל השפעות של אינטר-מודולציה להגיע אל הממיר. לשעון הדגימה האודיו משתמשת Playback Designs במחולל ייחודי שתוכנן במיוחד כדי לבטל כל jitter מתואם (correlated jitter) שעלול לפגוע בביצועי השמע. מדובר באחת מהטכנולוגיות הקריטיות ביותר בממיר, ו־Playback Designs ממשיכה לחדש ולפתח אלגוריתמים חדשים על בסיס אותו רעיון יסוד שכבר הונח לפני עשרים שנה.

תשומת לב מיוחדת הוענקה למעגל האנלוגי של מחולל השעון, על ידי שיפורו בעזרת מייצבי מתח ליניאריים עם הרעש הנמוך ביותר הזמינים כיום בשוק. התוצאה היא מחולל השעון הנקי ביותר שתכננה אי פעם Playback Designs, וביצועיו אינם ברי תחרות בקלות על ידי עיצוב של מתחרה כלשהו.

עיבוד אות הכניסה הדיגיטלי והמרה D/A

הממירים מסדרת Dream משלבים את אותם אלגוריתמים של עיבוד אותות דיגיטליים בסיסיים שפירסמו את מוצרי Playback Designs הקודמים והפכו אותם לאהובים ברחבי העולם. מסנני תדר וזמן חדשים פועלים יחד כדי למקסם את הביצועים בזמן שינויים פתאומיים באות המוזיקה – ואות המוזיקה בדרך כלל מלא בשינויים כאלה. זה מסייע לחשוף ביצועים של תקליטורים בפורמט Redbook, שבדרך כלל נסתרים בשימוש במעגלי DAC רגילים ואלגוריתמים סטנדרטיים. בנוסף לכך, נעשה שימוש במסנן אפודייזינג (apodizing filter) שמסוגל לתקן חלק מהתופעות הלוואי שנגרמות על ידי ממיר A/D שבו השתמשו באולפן במהלך ההקלטה. פורמט מוזיקה שהושק לאחרונה מציג טענות דומות לגבי תכונה זו, אך Playback Designs הטמיעו את המסנן כבר בשנת 2010 וממשיכים לשפר אותו באופן מתמיד מאז.

כל כניסות ה-PCM מוגדלות (upsampled) דרך סדרת האלגוריתמים הזו לקצב דגימה גבוה מאוד, ומשם הן מומרות ל-DSD בקצב דגימה אף גבוה יותר. כל כניסות ה-DSD גם הן מוגדלות לקצב דגימה ביניים זהה.

לאחר כל אלה מגיע תהליך דיגיטלי קנייני שמגדיל עוד יותר את קצב הדגימה לכ-50MHz. בנקודה זו קצב הדגימה כל כך גבוה שהמרה לאנלוגי הופכת לפשוטה למדי. היתרון המשמעותי בכך הוא לא רק פישוט דרסטי של החלק האנלוגי של הממיר, אלא גם מניעה של עיוותים לא ליניאריים הנפוצים ברוב מבני הממיר האחרים. בעוד שהממיר הליבה בנוי מרכיבים דיסקרטיים (כלומר, ללא ערכות שבבים סטנדרטיות), בדומה לכל מוצרי Playback Designs הקודמים, הממיר בסדרת Dream בנוי בארכיטקטורה ועיצוב מורכבים ומדויקים יותר, רכיבים מדויקים וחזקים יותר, והפרדה קפדנית בין מעגלים רגישים וכל דבר שיכול להשפיע לרעה על ביצועיו.

אספקת חשמל

כל ספקי הכוח המשמשים במוצרי סדרת Dream הם ספקי כוח ליניאריים, ותכנונם חדש מהיסוד. ספק כוח אחד משלב למעשה שני מעגלים במקביל, על מנת לסייע בהפרדה נוספת בין תחומי הכוח השונים. לכל ספק כוח יש שנאי ייחודי, שתוכנן במיוחד עבור Playback Designs ומגיע עם מיגון מובנה מסוג Mu-metal.

בקרת עוצמת שמע ושלב יציאה אנלוגי

שלב היציאה האנלוגי של הממיר תוכנן מהיסוד תוך שימוש ברכיבים מהאיכות הגבוהה ביותר: נגדי ריבון (metal film) מתכתי בדיוק של 0.1%, קבלים מסוג ריבון, וממירי עכבה מדויקים במיוחד ובעלי רעש נמוך מאוד. עיצוב חדש זה כולל מבנה דיפרנציאלי כפול אמיתי, כלומר כל ערוץ שמע בודד נבנה מארבעה אותות דיגיטליים דיפרנציאליים מלאים, המונעים על ידי רכיב FPGA ייעודי אך ורק לחלק האנלוגי של המערכת! גם העברת הנתונים מהלוח הדיגיטלי ל-FPGA הזה מתבצעת בצורה דיפרנציאלית, ללא כל חיבור קרקע גלווני. שוב, מיושם כאן העיקרון של הפרדה ובידוד מרביים — הפעם במקטע האנלוגי — כדי להשיג את רמת הביצועים הגבוהה ביותר האפשרית.

בעבר, לממירים של Playback Designs לא היתה שליטה על עוצמת השמע. סדרת Dream כוללת כיום בקר עוצמת שמע אנלוגי באיכות מאוד גבוהה, שפיתחו וליטשו במשך שנים רבות. אפילו בקר העוצמה בנוי במבנה דיפרנציאלי. כך, ניתן לכוון את פלט הממיר של סדרת Dream לכל רמה, מאפס ועד לרמה מדהימה של כמעט 25 וולט שיא, בצעדים מדויקים, מבלי לפגוע בביצועי הרעש והעיוות. חלק קריטי בכל מעגל אנלוגי הוא ספק הכוח שלו. לכן Playback Designs נתנו לו תשומת לב מיוחדת והחילו שוב את עקרון ההפרדה, כאשר הם תכננו אותו עם עשרה (!) רגולטורי מתח ליניאריים בעלי הרעש הנמוך ביותר לכל ערוץ. לא נחסכו הוצאות כדי להשיג את הביצועים הגבוהים ביותר ואת ספק הכוח הידידותי ביותר למעברים למקטע הפלט האנלוגי.

מוזיקה

אחרי כל השנים של האזנה מתמשכת, נדמה שאין דבר של ג'ון קולטריין שאבד עליו הכלח. My Favorite Things בהחלט שייך לאותם אבני חן יקרות מהג'אז. לא פשוט ללכוד במלואו את רוחו של קולטריין מכל אחד מהתקליטים, אבל במידה מסוימת, אפילו מערכת ברמה בסיסית תצליח להבטיח חלק מהקסם של טריין.

האלבום הזה מציב מבחן פשוט שמכריע את היכולת של מערכת אודיו לעבור מעבר לצליל הטיפוסי של רמקול. המבחן מתחיל בניגון שיר הכותרת של האלבום בעוצמת שמיעה אמיתית. כאן גם המקור וגם הרמקולים נמצאים תחת עומס בגלל כמות האנרגיה וצפיפות המרחב האקוסטי שצריך להיות מושמעים. שמעתי הרבה מערכות (או מוצרים) שהוצגו בגאווה כבעלי היכולת להעביר הכל, בכל זמן — אך לא תמיד זה נכון. המציאות מכה מיד גם עם הקלטה “פשוטה” כל כך (מבחינת מספר הכלים). עם זאת, לא הרבה ממירים בשוק מסוגלים להציע די עקביות באנרגיה וכמות של רמזים מרחביים שיכולים ליצור באמת תחושת היעלמות… ה־Playback Designs MPD-8 הפתיע אותי כבר בצלילים הראשונים. ישנם הרבה מאפיינים שצריך כדי להציג נכון ולפרוס את הכלים במרחב. הסקסופון (וכל הכלים) דורשים את צפיפות הרמזים שהוזכרה קודם כדי ליצור גם תחושת עומק תלת־ממדית וגם גוון צליל אמין ומוחשי. הייתי צריך להבין באיזו קלות בקע הסקסופון של טריין מהרמקולים וחתך את האוויר באחיזה מתכתית מוכרת. אוו, כן, נכבשתי מיד— מחכה לי מרתון ארוך ועמוק של האזנה רצינית… בעוד My Favorite Things הציג עומק מסוים ו"גדר" אטמוספרית סבירה של סאונד, מבחן אמיתי לזירת סאונד רחבה יותר הוצג בבהירות יוצאת דופן עם Anne Bisson – Blue Mind. השיר September in Montreal הוא שיר מורכב שמאתגר כל DAC וכל מערכת ברצינות כבר בדקה וחצי הראשונות. ה-MPD-8 התעלה והרבה מעבר לעומק האופקי והאנכי הרגיל, הישג בפני עצמו שראוי לכל שבח.

מרקוס מילר – Renaissance ובמיוחד השיר Detroit מציעים הזדמנות ברורה לגלות את העוצמה האמיתית של הקצה הדיגיטלי. הפעימות הריתמיות של מרקוס, שנעות ומשתלבות בצורה חלקה עם הפאנק, יכולות לחשוף מיד כל חולשה בביצוע של DAC כלשהו. MPD-8 דוחה את הבינוניות בקפיצה מרשימה ומכוונת ישירות לליבה הריתמית הפנימית. כשמשמיעים את Detroit, ה-DAC חייב באמת לשרת את האנרגיה של המוזיקה בטווח רחב יותר, וה-Dream DAC הוכיח את העושר הדינמי והוירטואוזיות שלו גם עם Batik. Dharma מ-Headland נמצא בראש הפלייליסט שלי לבחינת יכולת הקצה הדיגיטלי להציג את הפתיח הנועז והדינמי של Dharma. כן, השיר הזה יכול להיות "רוצח מגברים"!

ה-MPD-8 תפס ללא קושי את האווירה המפחידה כמעט והעדינות הצלילית של Batik. הנוף הצלילי המורכב שורטט במבנה תבליטי מרשים, שאיפשר לשיר לנשום באמת ולהתפרש עמוק אל תוך חדר ההאזנה שלי. במיוחד עם האלבום הזה, אני לרוב לא מתרשם במהירות ממקור דיגיטלי, אבל ה-MPD-8 של Playback Designs פיזר את הסאונד בטבעיות ובגמישות של זיקית, משתנה ומשתלב משיר לשיר.

מוצרט לגמרי שונה: Le Nozze di Figaro, K. 492 – Teodor Currentzis, MusicAeterna – Le Nozze di Figaro: Sinfonia האינטראקציות המהירות בין הקולות, התזמורת והפסנתר הן אתגר עצום להציג באופן אמין ומשכנע. המהות הקלה והזורמת של ה-Dream DAC העניקה ביצועים יציבים ללא סטיות תדר. בהיעדר אינפוף המוכר כל כך של הקול (אפילו אצל ממירים מהדרגה הגבוהה ביותר), MPD-8 ניפק קול עם משקל יפה ואנושי. האיזון הטונלי המושלם של ה-Dream DAC חיקה בקלות את הפורמטים והצבעים, יחד עם תחושת מומנטום ממשית, שהינה חיונית לשחזור סאונד ברמה גבוהה ואיכותית מאוד.

ומה לגבי אווריריות? Hans-Martin Linde, Konrad Ragossnig – Hans-Martin Linde & Konrad Ragossnig: Musik für Flöte und Gitarre. ה-MPD-8 הציג בצורה מרהיבה את הגיטרה והחליל במרחב הולוגרפי מרשים, כשהוא עוקב בקלות אחר התנועות המתמשכות של נגינת החליל. למרות שהצליל שקוף במהותו, ה-MPD-8 לא נפל למלכודת של שקיפות מלאכותית. הגיטרה והחליל בהקלטה זו העניקו גוון חם במיוחד, שלא הוסתר או רווה טיפה אחת גוון צליל מלאכותי. הצלילים חפפו זה את זה בקלות מבלי לאבד את רעננותם העדינה. הערה זו בסיכומים שלי סומנה בשלוש פעמים באדום – עדות לחשיבותה המיוחדת.

משחק מורכב ורב-פנים עוד יותר הונח כאתגר עם Aldo Ceccato, התזמורת הפילהרמונית של מונקו – The Best of Saint-Saëns. ה-MPD-8 טיפל בקונצ’רטו לפסנתר מס’ 4 ב-דו מינור, אופוס 44: 2. Allegro vivace- Andante- Allegro בקלות יוצאת דופן. עם ה-Dream DAC, צלילי הפסנתר והאינטגרציה החלקה עם התזמורת נשמעו כאילו הם אחד, ולא כשרשרת של רצפים מתמטיים מפורקים, תופעה שמתרחשת לעיתים גם בממירים מהמעלה העליונה. העושר המפתיע של ה-MPD-8, עם תנועת חלקיקים צליליות קלילה כזנב נוצה, אפשר טיפול מרגש במעברים הדינמיים ובמהלכי התקפה (attack) פתאומיים, שהעבירו חלק נכבד מחוויית השמע החיה, חיונית להטמעת התפיסה שלנו של המוזיקה. כשמגבולות הדינמיקה מוסרות, הקנבס הסונורי יכול להיות צבוע באופן אחיד במכות עוצמתיות. היכולת של ממיר הדגל של Playback Designs לגלם את המומנטומים המורכבים של סן-סאנס לכדה באמת את גרעין התזמורת והפסנתר, לעיתים אף גרמה לי לנוד בראשי כלא מאמין. כן, היכולת של ה-Dream DAC להעביר התנגשות צלילית מרובת רבדים הייתה חוויה מרגיעה ועמוקה במיוחד.

הרברט פון קראיאן – Bartók: Music for Strings, Percussion and Celesta – Hindemith: Symphony (Mathis der Maler) Music for Strings, Percussion and Celesta, Sz. 106: II. Allegro, החילופים העדינים והליריים בין כלי המיתר, הטימפאני ושאר התזמורת דורשים בהחלט נגן דיגיטלי לא שגרתית. ה-Dream DAC באמת בלט עם הטמפו המדויק. העניין אינו רק בדגש על השקט שבין הצלילים כפי שמקובל להדגיש, שכיום זה יחסית קל להשגה, אלא בנגינת טמפו טבעית שניתן לעקוב אחריה ומושכת את המאזין בדיוק כמו בביצוע חי. נגן דיגיטלי מהמעלה העליונה אמור לספק תחושה כזו של זרימה וטבעיות שמחברת בין המוזיקה לחוויה חיה ומוחשית. הערה נוספת מתוך סקיצות הביקורת שלי נוגעת להעברה של דרמה טהורה. יש רף עומק מסוים, כמו תחושת "תת-מימית", שצריך לעבור כדי לעורר את ההתרגשות הנכונה שגורמת לצמרמורת לאורך עמוד השדרה. והנה זה כאן. Playback Designs MPD-8 הרחיב את היסוד בתדרים הנמוכים הרבה מעבר למה שציפיתי. MPD-8 הקים בקלות את יסוד הדינמיקה של הרגיסטר הנמוך, שהוא קריטי להתפתחות ההפצה המשכנעת של התדרים הבינוניים והגבוהים. כן, זו פסיכו-אקוסטיקה בפעולה. הצמתים האקוסטיים המסתוריים ורבי־האוכלוסין והחוקים הפועלים ביניהם. אין אפשרות לסינרגיה סונית אובייקטיבית והרמונית בלי שהמאפיינים האלה יוגדרו במדויק, וה־Playback Designs MPD-8 יוצא מן הכלל בהקשר הזה!

סיכום

אולי שמתם לב לדוגמה של לוכד חלומות באחת מתמונות הרקע של ה־MPD-8. אני אוהב את הקשר העדין לאותו חפץ מסתורי מהתרבות הילידית האמריקאית, אבל ה־MPD-8 לא ישמש בתור אסיביקאשי ² או כמעין קמע מגן. ה־Playback Designs MPD-8 ילכוד מיד את תשומת הלב ויקח את החושים למסע חקר בתוך רשת המוזיקה האינסופית.

ממיר הדגל של Playback Designs מציע ביצועים יוצאי דופן וכוללים, המספקים הצגה מוזיקלית הולוגרפית מרשימה. למרות שאני מעריץ גדול של ממירים מסוגR2R (ladder-based), MPD-8 שייך לקטגוריה אותה קשה לי להגדיר במדויק, אך בשום פנים ואופן איני יכול להתנגד לביצועים הפנטסטיים של ה־Dream DAC. הוא מוכיח בצורה ברורה שנקודת המפתח היא הידע והמיומנות, וכאשר הטכנולוגיה מיושמת כראוי – בסופו של דבר זה מה שחשוב. היישום המעשי של רעיון או קונספט תיאורטי לא תמיד מצליח לעבור בהצלחה למוצר בפועל, אך ה-MPD-8 זוהר כל כך הרבה היבטים עד שלמעשה מגיע לו הכרה רחבה יותר.

אז מה בעצם עושה את ה-MPD-8 שונה מכל שאר הממירים של Playback Designs וגם מהמתחרים? הכל תוכנן מהיסוד, עם תשומת לב מושלמת להפרדה מוחלטת בין החלקים הדיגיטליים לאנלוגיים. זה כולל ספקי כוח ייעודיים, מייצבים רבים ועוד.

כפי שסביר להניח שזיהיתם, כל האותות הנכנסים מועלים ל-DSD128. גישה דומה אומצה על ידי Nagra עבור ה-Classic וה-HD DAC שלהם (ומכאן מודולי AKDesign), אבל Playback Designs מוסיפים פילטר אפודייזינג ואלגוריתמים משלהם. בנוסף, בשלב האחרון לפני ההמרה הסופית לאנלוגי, אלגוריתמים ייחודיים של Playback Designs ממירים את האות ל-DSD2048. כן, קראתם נכון…

בעידן של FPGA (Field Programmable Gate Array), בו תוכנה ייעודית מאפשרת מגוון תכנות כמעט אינסופי, בדיוק כאן Playback Designs מנצלים את הידע הנרחב שצברו לאורך השנים.

Playback Designs MPD-8 DAC הצטיין בפעולת השלט רחוק, יחד עם שליטה ברמת עוצמת השמע וחלוקת הגיין (gain), מכל מערכת הכוללת DAC וקדם מגבר בה נתקלתי עד היום. הסינרגיה המרהיבה בין הקדם מגבר ל-DAC סיפקה כמות עצומה של גיין בריא וחזק. זה איפשר לי להניע ישירות את מונו-בלוק ההיברידי Lamm M1.2 שלי, עם ביצועים יציבים ומרשימים. MPD-8 סיפק סינרגיה שאין לה תחרות עם מוצרי Lamm, משהו שלא ציפיתי לו בכלל! לפחות לא בקנה מידה כזה. מצד שני… זו אחת מההנאות האמיתיות כשיש כל כך הרבה מוצרי איכות בשוק. כולנו מרוויחים מזה…

כמובן, ה-Dream DAC אינו תלוי בבקר עוצמת השמע הפנימי. כאשר הבקר הפנימי אינו בשימוש, ניתן לבחור בין ערכי עוצמת שמע קבועים (-6dB, -3dB, 0dB, +3dB, +6dB). השוויתי את בקרת השמע הפנימית של ה-MPD-8 עם כמה מהקדם מגברים שלי, ובעוד שהיא לא הייתה שקופה ומלוטשת לחלוטין כמו בקדם מגבר The Bespoke Audio Company Ultimate Silver, ההבדל לא היה כל כך גדול כפי שניתן היה לשער. קשה מאוד להתעלות על חתימת ה-"straight wire gain" של ה-Bespoke, שהיא כמעט נטולת השפעות, אך ה-MPD-8 עדיין הביא רמת שקיפות מרשימה בעוצמת הגיין, שקשה למצוא בקדם מגברים עצמאיים שעולים כמו או יותר מהשילוב של ה-Dream DAC עם הקדם מגבר שלו.

קשה לתפוס במדויק את מהות הצליל הטבעי והקליל של ה-MPD-8 שמאפשר למאזין לשקוע לגמרי במוזיקה. שיטת הטיפול באות ב-1 ביט ושלבי היציאה הדיפרנציאליים הכפולים בהחלט הם חלק מהמפתח להצלחה. היעדר התערובת הלא נכונה עם עיוותים מרחביים מאפשר האזנה בולטת, נטולת לחץ ועמידה בפני עייפות – האזנה שהיא גם מופתית וגם מאוד מרתקת. אפילו בטווח העליון של הממירים, השקיפות והפתיחות הטבעית לא תמיד הולכות יד ביד עם העברה נכונה של צליל, גוון צליל וצבע. אבל לא עם ה-Dream DAC. ה-MPD-3 מציע קנבס סונורי רחב עם גווני טון זורחים וארציים, הרבה מעל למחירו. לעיתים נדירות נייטרליות מדויקת כל כך מלווה באיזון טונלי נכון, תזמון מדויק ונייטרליות ללא פשרות. התוצאה היא פלא דיגיטלי שמייצג לא רק את מה שמוזיקת הדיגיטל של המאה ה-21 מסוגלת לו, אלא גם מעלה את ביצועי ה"ביטים" ביחס למחיר לרמה חדשה לגמרי!

המראה האסתטי של ה-MPD-8 Dream DAC פשוט לא ניתן לבלבל עם אף ממיר אחר. הגימור המתכתי העבה בגוון אפור כהה מעניק לו מראה תעשייתי, מזכיר קצת את "בלייד ראנר" (במובן הטוב), שמעיד על איכות ודיוק עיבוד CNC ממושך אפילו במבט שטחי. כאשר מוצר אודיו היי אנד עובר סף מחיר מסוים, באמת לא אמורים להיות פשרות באיכות המארז. כולנו יודעים שזה לא תמיד המצב (ולעיתים זה דווקא ההפך), אבל ה-Dream DAC של Playback מצליח ללכוד את העין עם עיצוב עכשווי, מינימליסטי ובעל נוכחות – עיצוב נועז שלא יצא במהרה מהאופנה. בהתחשב במחיר ובאיכות מודול הקדם מגבר המובנה, הממיר מרגיש כמו דובדבן מתוק ומיוחד שמונח על עוגה מושקעת ומרשימה. ביחס למחיר ולמה שהוא מייצג, זהו ממיר מופתי ויוצא דופן עם אחת ממערכות שליטה בעוצמת שמע הטובות ביותר, אם לא הטובה ביותר, שהייתה לי הזכות לחוות. לכן, אני מעניק לו מכל הלב את פרס Mono and Stereo 2019 Upper Echelon Product!

¹ בעיבוד אותות, בנק מסננים (Filter Bank) הוא מערך של מסנני תחום-פס (Bandpass Filters) המפריד את אות הקלט למרכיבים שונים, כאשר כל מרכיב נושא תת-תחום תדרים (Sub-band) של האות המקורי.

² לוכד חלומות (בשפת האוג'יבווה: asabikeshiinh) הוא פריט עבודת יד שעשוי מעץ ערבה שעליו טווים רשת ומקשטים אותו בפריטים מקודשים כגון נוצות או חרוזים. מקורו במספר תרבויות אמריקאיות ילידיות.