Brodmann VC7 רמקולים רצפתיים

Adventures in Hi Fidelity Audio סקירה מקצועית במגזין

האוורד פופק, 2010
Brodmann VC7 - מאסטרו אודיו - רמקולים רצפתיים
בזנדורפר מייצרת פסנתרי קונצרטים מאז 1820. [הייצור עבר לברודמן, יצרנית פסנתרים מאז 1800] . זהו המיזם הראשון שלהם בתחום ההיי-פיי. השאיפה שלהם הייתה להפיק מהרמקולים את הצליל הכי אותנטי שאפשר. לצורך כך הם חקרו בקפידה אמנים מובילים ואולמות קונצרטים בולטים. הנס דויטש, איש האקוסטיקה שלהם, עושה שימוש בטכניקות עיצוב יוצאות דופן כדי לספק את הדרישות של בזנדורפר וגם שלו. אבל האם זה עושה מוזיקה?

בזנדורפר VC7 במלוא תפארתו

בחדר שלי דרך המערכת הזאת הניטרליות היתה כמעט מוחלטת. נשמעה כל כך צנוע למעשה עד שהמאזין הבור עלול להרגיש בתחילה שהמערכת משעממת. אין את האחיזה הקרבית והמיידיות של Wilson Watt/Puppy 7, וגם לא את טווח הביניים הנפלא של Quad 57 וגם לא את ההבלחה בתחום הגבוה של Pinsh Model 1. אבל מה שיש הוא צליל כל כך נפלא שאפשר לשאול איך חיית בלעדיו. בהחלט כך חייתי.

ישנם כמה היבטים שצריך להתרגל אליהם. גובה הישיבה הוא העיקרון המנחה. הפיזור האנכי של הטוויטרים הפונים קדימה הוא הדוק בכוונה, בעוד שהוא רחב אופקית. אם יושבים גבוה או נמוך מדי מאבדים פרטים. המתכנן אישר שלזה הוא בדיוק ציפה. אם אתה מאזין להם אצל דילר או בתערוכה, התיישב. בלי החרגות!

הדרייברים של תחום המיד/בס יורים לצד. מטבע הדברים, המיקום ביחס לקירות הצדדיים הוא חשוב ולוקח זמן למצוא את הנכון. היה עלי לשבת בתוך משולש הקסם, אני בקודקוד, בערך 3 מטרים מהרמקולים המוטים פנימה. מחוץ למשולש, הצליל נעשה קצת מוזר; קצת כמו להיות במסדרון מחוץ לאולם הקונצרטים בזמן הופעה.

עם זאת ומעל לכל, ה-VC7 הוא כלי נגינה. זה לא הייפ שיווקי. כוונון עדין של תיבת הרמקול עצמה והממשק שלו עם הרצפה נותן מגוון אפשרויות הרבה מעבר לכל בקר לא פרמטרי שאני מכיר. ארבעת הדוקרנים הכבדים לכל תיבה משנים בצורה ניכרת את מאפייני הבס בהתאם לאופן שבו הם מתממשקים לרצפה. דיסקיות פליז קטנות נותנות פרספקטיבה אחת של בס, ניקוב לוחות הרצפה נותן אחרת וקונוסים קרמיים אחרת. זה טעם אישי, אז אינני ממליץ על משהו מסוים.

לאחר כוונון ממשק התיבה/רצפה לטעמי האישי להרחבה מתוחה ולא קיצונית של הבס השגתי צליל שמזכיר מאוד את הרמקולים LS3/5a, אבל עם באס מורחב, משולב כהלכה ומכוונן. השגתי 31.5 הרץ נקיים והדוקים, 25 הרץ שימושיים אך חלשים וכלום מ- 20 הרץ ומטה בחדר שלי, 2,300 מ"ק בקירוב.

לשבור את התבנית

פילוסופיית העיצוב של בזנדורפר היא לראות את תיבת כגוף רוטט, מהדהד, המאפשר יצירת צליל תלת מימדי, שקוף ונאמן לחיים. זה נוגד את המושגים והטכניקות הקונבנציונליות של בניית תיבות רמקול, שמטרת העל שלהם היא לדכא את כל הרעידות והתהודות. המתכנן הנס דויטש סבור שחשיבה קונבנציונלית אינה מתייחסת לסאונד הכולל, בעוד שגוונים עדינים פשוט 'מתוקנים' על ידי מסנני תדרים רבי עוצמה! בסדר, הבנו.

הגישה של הנס דויטש מושגת על ידי ניצול שטח פנים מוגדל של דיאפרגמה, אשר ללא משקל נוסף, מסוגל לנפק היטב בס לחדר ההאזנה. לוחות צליל קוסטיים, על בסיס הרעיון של מהוד שופר, הם בעלי צורה ייחודית המבטיחה שפע של רזוננסים הפרוסים על פני כל טווח תדרי הבס.

הצורה והמבנה הייחודיים של חיבות הרמקול יחד עם יישום חומרים מיוחדים המתפקדים כרכיבי רטט סופגים אקוסטית פועלים יחד כבולמי קול. בדרך זו מסוגלים הרמקולים של בזנדורפר להימנע משימוש בחומר שיכוך נוסף - לא מאוזן או לא ליניארי.

ניתן לכוונן את לוחות הסאונד האקוסטיים הללו. לא ניתנות הנחיות כי רק דילר מיומן או היבואן צריכים לבצע זאת. אין אמנות שחורה ואין קסם, אבל זה דורש ניסיון ואוזן קשבת ואינו, הבטיח לי המתכנן, משימת עשה זאת בעצמך.

הצליל יוצא דופן באיזון הכללי שלו. ה-VC7 מסוגלים לפרטים ומימדיות יוצאי דופן. טבעיות מרשימה ובמת הצליל גדולה ורחבה. הדינמיקה מרשימה והטונליות תוססת. הפרדת סטריאו וטונאלית נפלאים. הבס מורחב, משתלב ובטוח בעצמו, כלומר הבס התחתון מדבר רק כשצריך; הוא לא צריך להפריע באירועים לא רלוונטיים.

אהה - הצליל

הבהירות שלהם כל כך משובחת (מרחק נגיעה מאחורי ה-14k PCI Empress) כך שאפילו קטעים מורכבים עמוסים נשמעים פתוחים ומוגדרים בבירור. המוזיקה מכל מקור נשמעת חיה ומושכת. בקיצור, צליל מאוד מערב רגשית, תלת מימדי, אמיתי לחיים, חי קרוב לרמה של הביצוע המקורי כפי ששמעתי אי פעם בחדר שלי.

רק אני כאן? לא. כשהמתכנן ביקר ושמע את הרמקולים שלו עם הציוד הנ"ל, מנגן את התקליט של אסתר עופרים (ATR 001), דמעות זלגו על לחייו. כן, תרתי משמע. הוא אמר שמעולם לא שמע אותם נשמעים טוב יותר בשום מקום. זה היה נחמד.

רק למקרה שאתה חושב שאתה יכול להשיג תוצאה מעולה רק עם תקציב גבוה, אז תחשוב על זה. חיברתי מגבר משולב Musical Fidelity X-150 במחיר 800 ליש״ט. אפילו קר כאבן זה היה שידוך ראוי להערצה. המשולב הקטן והזול והלא יומרני הזה נתן צליל חלק, מפורט ומלא חיים שדרש ממני תשומת לב. הוא מעט נמרץ יותר מהאקופייז אבל מעט נוקשה יותר. הבס היה רך יותר ופחות בשליטה והקולות אמנם צעקו מעט אבל שוב, תראו איזה הבדל במחירים! כל מה שקראת על העיצוב המשובח הזה נכון, ועוד קצת. תמורה מדהימה למחיר. יחס תמחור רמקול למגבר = 5.87:1. הזוי.

ודרך אגב…..

כמובן שהייתי צריך לנסות את ה- Musical Fidelity A5. הסקירה של דייב ברימן ב Hi-Fi News מדויקת לחלוטין. המגבר הניע מצוין את ה-VC7. הוא שונה מה-Accuphase E-530 באיזון הטונאלי, בהצגה, בבמת הצליל ובקנה מידה אבל לא נחות ממנו למרות התמחור ההיי אנד/התמורה הגבוהה של MF. הפירוט הייתה מעולה, קצב מהיר. הוא משך ודרש את תשומת ליבי. הדינמיקה לא הייתה מוגבלת. יחס תמחור רמקול למגבר = 3.13:1. אמין בקושי.

סיכום

ה-VC7 הם הרמקולים הראשונים מזה שנים רבות ששקלתי לקנות ברצינות. כשהקשבתי דרכם, אף שהשתמשתי ב-Musical Fidelity X-150 במחירו הצנוע, פשוט לא רציתי לצאת מהחדר. בשימוש עם ה-Accuphase, ובכן, היו זמנים שבהם חדר ההאזנה שלי הפך לכל עולמי. חלום של מתבודד, באמת. מבחינת הפשרות ההגיוניות, המוזיקליות הצרופה והתחושה של להיות שם, הרמקולים האלה הם יצירת מופת. אין לי ספק שהם יכולים וייקחו את פילוסופיית העיצוב הזו הלאה. מבחינת הערך, הם יוצאים מן הכלל.

הדרן

כמעט בכל דוכן למכירת עיתונים תראה גברים קוראים מגזינים של פנאי שהם ממעטים לקנות. ראשית הם קראו את המסקנות של כל סקירה מעניינת. אז הם עשויים לקרוא את הביקורת המלאה, ואז הם עשויים להמשיך ולקנות את המגזין. אז קורא יקר, הקטעים האחרונים האלה הם רק בשבילך.
תקנון האתר מפת האתר
כל הזכויות שמורות מאסטרו אודיו 2004 ©