זרוע לפטיפון  - Kuzma Stogi Ref 313 VTA

אתם שעקבתם מקרוב אחר הסקירות שלי בעשור האחרון, העובדה שפטיפון Kuzma Stabi Reference היה אבן הפינה של הסט האנלוגי שלי במשך יותר משמונה שנים לא צריכה להפתיע אתכם. אם זה נשמע מעט מפתיע, אז כהקדמה לסקירה זו, אני ממליץ לקרוא את הסקירה שלי על פטיפון Stabi Reference. במשך כל השנים הללו הייתי נאמן לזרוע Graham Engineering 2.2. בתחילת 2009 נתקפתי חשק עז לשידרוג אנלוגי בזמן שנדרתי נדר במשך חודשיים שלמים - הימנעות מוחלטת ממקורות דיגיטליים. עלה בדעתי שהנה הגיע הזמן לבדוק שילוב של קוזמה פטיפון/זרוע. גם פרנץ קוזמה וגם סקוטי מרקוול מ-Elite AV הסכימו, מה שהניע את תהליך הבדיקה. זה גם הכין את הקרקע לדו-קרב רציני בין שתי הזרועות הללו. למען ההגינות, יש לציין שהופסק הייצור של הזרועות מסדרת Graham Engineering 2.x ואין לי ספק שהגרסה האחרונה של Graham, Phantom II, עדיפה בהרבה על ה-2.2 שלי. מטרתי כאן לתאר את הכרונולוגיה של האירועים ואת ההשפעה הקולית שלהם על המערכת האנלוגית שלי. בנוסף לזרוע Stogi Reference 313 VTA, קיבלתי גם ספק כוח חדש ל-Stabi Reference שהוא בהחלט יותר ידידותי למשתמש מהגרסה הקודמת.

כל הזרועות של Kuzma חולקות את אותו עיצוב עם חיכוך נמוך, אפס משחק, צירי גימבל וכבל מובנה. עם זאת, עבור Stogi Reference, נעשה שימוש בצינורית זרוע חרוטית עם כוונון אזימוט. Ref 313 VTA היא גרסת 12 אינץ' של Stogi Reference אך מתאימה לחור הרכבה סטנדרטי עבור זרועות 9 אינץ'. התוסף ב-313 VTA הוא מגדל VTA המאפשר התאמות VTA של הראש תוך כדי נגינת תקליט. ניתן להרים או להוריד את ציר הזרוע בכמה מילימטרים על ידי סיבוב חוגה. החוגה מכוילת בצעדים של 0.1 מ"מ, כך שניתן להוריד או להרים את הזרוע בצורה מדויקת. ניתן לכוונן במרווחים קטנים אף יותר אם נתמקד בין קוי הסימון על החוגה.

צינורית הזרוע החרוטית משוככת מבפנים ומחולקת לשני תאים כדי לשפר עוד יותר את תכונות השיכוך שלה. למרות שהזרוע כוללת את הנוחות של קונכיית ראש (headshell) ניתנת להסרה, אין פגיעה בקשיחות המכנית או במסלול האות. הסיבה לכך היא שהחיווט רציף החל ממחברי הראש ועד למחברי היציאה מסוג RCA וקונכיית הראש מחוזקת היטב לצינורית הזרוע בעזרת ברגים. המסגרת הראשית ורוב החלקים האחרים מעובדים מגוש אלומיניום אחד. המיסבים ממוקמים בתוך בית פליז דחוס מאוד. משקולת. נגד עשויה פליז מספקת איזון ושולטת בכוח העקיבה האנכי. הכבל באורך מטר וחצי, עשוי מגידי נחושת של Cardas עם מחברים של Eichmann Copper Bullet.

סקירה טכנית

הפונקציה של זרוע (המכונה על ידי ותיקי האודיו כזרוע פיק-אפ) הייתה ידועה כבר לפני יובל שנים. מאמרו של קרלסון מ-1954 השווה את תפקיד הזרוע לזה של תיבת רמקול: את שניהם צריך "לראות" אך לא "לשמוע". שליטה ושיכוך של אנרגיית רטט חשובים בשני המקרים. באופן טבעי, הגורם המופיע בראש הרשימה הקצרה של גורמים המשפיעים על הביצועים הוא תהודה של זרועות, הן לרוחב והן בפיתול. קרלסון עשה עבודה מופתית בבירור יחסי הגומלין בין תאימות הראש ומסת הזרוע. הוא ציין כי הפתרון הברור של הגדלת מסת הזרוע על מנת להוריד את תדר התהודה הבסיסי שלה מוגבל על ידי שיקול מעשי מרכזי. ככל שהמסה המקבילה בקצה טיפ היהלום גדלה, נדרש כוח מעקב (tracking force) גדול יותר באופן מותאם כדי להתגבר על האצת חריצי התקליט, שאם לא כן, המעקב יתפספס. הביצועים הדינמיים של הזרוע/ראש נשלטים על ידי תנע האינרציה של המערכת הנעה כולה. לכן אין זה מפתיע שחלק מהמתכננים דגלו בעיצובי זרועות קלות ובעלות אינרציה נמוכה, למרות שבפועל הדברים אינם כה פשוטים.

זרועות קלות משקל נוטות יותר לרטט. ומה לגבי עליית המסה עקב הארכת הזרוע מ-9 ל-12 אינץ', כפי שקורה ב-VTA 313? הזרוע הארוכה עוקבת אחר נתיב משיק יותר על פני התקליט ובכך מפחיתה את עיוות המעקב, ולהערכתי המסה הנוספת היא מחיר קטן לשלם עבור התוספת של טוהר הרמוני. בנוסף, מכיוון שרוב הראשים מסוג MC הן בהתאמה נמוכה, הם זקוקים למסת זרוע מסוימת כדי לשמור על תדר התהודה של ראש-זרוע באזור מבטחים. לפיכך, בפועל זרוע במשקל בינוני אינה בהכרח דבר רע, ומעניקה כמה יתרונות משמעותיים, במיוחד אם מוכנים להגדיל את ההימור בכל הנוגע לכוח מעקב. המידע שלעיל אמור להסביר מדוע מצאתי צורך להגדיל את כוח המעקב עד לגבול העליון המומלץ על ידי היצרן עבור כל ראש שהתקנתי על ה-VTA 313.

אלן וודארד, בזמנו עם Shure Brothers, כתב בתחילת שנות ה-80 שבמערכת אנלוגית אידיאלית אות השמע יהיה העתק מדויק של האות החשמלי שהופעל במקור על ראש החותך (cutter head). כל סטייה מהאידיאל הזה מייצגת עיוות, דוגמה לכך היא שגיאת המעקב האנכית שנוצרת בכל פעם שהזוויות הקשורות לחיתוך ולהשמעה אינן תואמות. זכור שזו הזווית בין החרט לקו אנכי נורמלי לפני השטח של התקליט. הוא ערך סקר כדי לקבוע את טווח הזוויות שנמצאו בתקליטים מסחריים. כמה גדול היה ההבדל בין זוויות אפנון אנכיות (VMA) של ראשי חותך וחרט VTA? הוא גילה ש-VMA של ראש החותך נע בין 15 ל-23° בעוד שהעט VTA נע בין 22 ל-35°. בהתחשב בתוצאות הללו, וורדרד הגיע למסקנה די דרמטית שתיתכן חוסר התאמה של 20° בין הראש לתקליט. כמובן, זהו התרחיש הגרוע ביותר. כיום רוב הראשים מיועדים ל-VTA של 20°, מה שעלול לגרום רק לחוסר התאמה קטן, במיוחד עבור תקליטים שנחתכו עם ראשי חותך של Neumann ש-VMA שהם קרובים ל-20°. לכן, טווח התאמה של כמה מעלות לערך כפי שמאפשרים מכשירים כמו מגדל 313 VTA הוא שימושי למדי עבור תקליטים מסוימים.

התקנת הזרוע עברה ללא כל קושי. ההתלבטות היחידה שלי היא היתה קלה וקשורה לסימוני משקל הנגד. זה מסומן בנקודות אדומות, כך שהסיבוב הזוויתי בין הנקודות שווה בערך ל-0.1 גרם של כוח מעקב. הייתי מעדיף פריסה ממוספרת הדומה ללוח שעון, כך שיהיה קל יותר לוודא חזותית שהמשקל הנגדי לא יסטה מטווח הערכים הנכונים שלו. היצרן מספק מד יישור עשוי נייר כדי להקל על תליית הראש וזווית ההיסט לפי גיאומטריית ברוואלד (1). אני שמח לדווח שהכלי הזה הוכיח עצמו כמדויק למדי, לפחות כפי שאומת על ידי מד זווית של ד"ר פייקרט.

רשמים קוליים

ההאזנה הראשונה שלי לזרוע 313 VTA הייתה עם ראש MC של Dynavector דגם XV-1, כשלעצמו דוגמה להנדסה מעולה. מיד ניכרו קווי מתאר של תמונת צליל מוצקה להפליא עם בימת צליל תלת-ממדית מוצקה. הזרוע גרהם 2.2 הייתה טובה מאוד במובנים אלה, אבל הקוזמה הייתה לא פחות מפנטסטית. נראה שהקוזמה חופרת עמוק יותר בבאס, ובאופן כללי קווי הבס היו הדוקים ומושלמים. קולות נסקו ללא שמץ של עיוות. התברר גם שכעת, בהיותה זרוע של 12 אינץ', הקוזמה החזיקה ביתרון לא הוגן על פני כל הזרועות הקודמות של 9 אינץ' אותן חוויתי. היא פשוט נפנפה את הזרועות הקצרות יותר במונחים של הפחתת עיוות מעקב אחר חריץ התקליט. עם הקוזמה היה הרבה פחות הבדל בטוהר המרקם בין הנקודות המיטביות של זוית הראש לבין מיקומים אחרים בתקליט.

מצאתי את מגדל ה-VTA קל לשימוש תוך כדי נגינה. רק זכרו לשחרר את נעילת החוגה לפני השימוש. בזמן הפתיחה, לא הבחנתי ברפיון כלשהו במגדל ולכן ייתכן שתתפתו להשאיר אותו פתוח במשך הנגינה. עם זאת, העדפתי לנעול אותו מכיוון שכך הוא הפיק צליל מגובש יותר. אני חושב שהתכונה הזו היא באמת דבר מהותי. רמת הביצועים של ראש רגישה במיוחד ל-VTA. לא אוכל להסתפק בזרוע שאינה מציעה תכונת התאמת VTA דינמית. כמובן, האוזן שלכם חייבת להיות מרוכזת במהלך התהליך הזה, כלומר אחרי הכל זו השיטה הוותיקה והמוכחת של התקנת מערכת אנלוגית.

סיפור דומה עם ראש Shelter Harmony MC. הביצועים היו אופטימליים כאשר כוח המעקב נקבע על 2.0 גרם. נראה שהזרוע של קוזמה מפיקה את מלוא הפוטנציאל של הראש. זהו ראש ייחודי בכך שהוא אינו מדגיש שום היבט מסוים של המוזיקה כפי שראשי MC רבים נוטים לעשות. המצגת העשירה והתוססת שלו משלבת מהירות, פירוט וקווי מתאר תמונה מוחשיים לכדי שלם אורגני משכנע אחד. קשה להתווכח עם המצגת של ה-Harmony, אבל יחד עם זאת הייתי משוכנע של-313 VTA יש תפקיד גדול בתוצאה הסופית. מיסבי הרעש הנמוכים וצינורית הזרוע הלא מהדהדת שלה היו אחראים במידה רבה לקוהרנטיות ויציבות התמונה יוצאי הדופן של הראש.

לאחר שחיבור כה מופתי עם ראשים Dynavector ו-Shelter, הייתי סקרן ביותר לגלות כמה טוב תפעל הזרוע של קוזמה עם סוס העבודה הוותיק שלי, Symphonic Line RG-8 Gold, שהיא שידרוג של VDH Grasshopper MC. שוב, היה צורך לכוונן את כוח המעקב כלפי מעלה ל-1.7 גרם. הראש הזה קשה לכוונון ומגדל ה-VTA הוכיח את עצמו כמועיל ביותר באופטימיזציה של כוונון VTA. לאחר שנים של שימוש בהן צליל הראש הזה היה מותנה לזרוע Graham 2.2, זרוע 313 VTA נתנה שיפור מדהים. טווח הבס השתפר והמקרודינמיקה, הטווח בין צליל חלש לחזק, הפך לנפיץ באופיו. התברר שיש לראש הישן הזה כמה קסמים חדשים בכובע! זה תמיד היה ראש שקוף ותוסס, אבל רמת הביצועים שלו פשוט עברו להילוך גבוה יותר. הבהירות, כפי שהוגדרה על ידי היכולת לעקוב במדויק אחר ההתקפה והדעיכה של טרנזיינטים, הייתה לא פחות ממפעימה ושימשה כסמן ברור לרצפת הרעש הנמוכה של הזרוע.

סיכום

הזרוע של Kuzma עשתה כל מה שיכולתי לבקש ממנה, ולקחה בשמחה כל ראש MC מהאוסף שלי. רצפת רעש זרוע נמוכה במיוחד היא תנאי הכרחי להשגת ביצועים מיטביים מכל ראש. בקצרה, שליטה ברעידות וביטול משחק מסבים המקל על התאמת VTA דינמית והנה הזרוע Kuzma 313 VTA. הזרוע נשמעת מעולה כמו שהיא נראית וזוכה בקלות בהצבעתי למוצר האנלוגי הטוב ביותר של השנה. לחייך, מר קוזמה, אני מרים את כוסי לכבוד מוצר אנלוגי מעולה שמעלה בצורה נחרצת את רף הביצועים בזירה זו.