|
אני בעליו הגאה של פטיפון Kuzma Stabi S וזרוע Stogi S מאז 2001. הסט היה רכישה אימפולסיבית לאחר שראיתי
ושמעתי כזה בתערוכת הבידור הביתית של Stereophile ב-New York Hilton. אפילו בתנאי השמעה סוררים, הפטיפון
של קוזמה יצר הדמיות איתנות כסלע וסיפק דינמיקה מצוינת. גימור פליז מט, מראה פעמון צינורי ועיצוב תעשייתי ברור,
ה-Stabi S/Stogi S מסלובניה היה מנוע קיטור רציני. במבט לאחור, זו הייתה אחת מרכישות האודיו הטובות ביותר שלי אי פעם.
הפטיפון Stabi S בהנעת רצועה ובמשקל 14.5 ק"ג, עדיין בפס הייצור של קוזמה, היה ונשאר קונספט מבריק, מבוצע בצורה גאונית.
בנוי משני מוטות פליז מוצקים בקוטר 50 מ"מ, שלובים זה בזה בצורת האות "T", מיסב הצלחת וצלחת האלומיניום שלו נמצאים
בנקודה שבה שני המוטות נפגשים, כאשר תושבת הזרוע ממוקמת בקצה השני של המוט הארוך יותר. מנוע AC יושב במארז נפרד,
גם הוא עשוי פליז. סך הכל, "פצצת הצינור" של קוזמה, יש מי שמכנה אותה, היא מכונה מסובבת תקליטים עם צלחת שחורה הניכרת לעין הרבה מעל משקלה.
השדרוג למערכת השמע שלי רק אישר את הערך והסאונד המצוינים של ה-Stabi S/Stogi S: פטיפון מצטיין וכמעט 20 שנות
פעולה ללא רבב מצדיקים בקלות את ההמלצה. כאשר הגיעה ההזמנה לסקור את הפטיפון החדש של קוזמה Stabi R (9595$ עם
מסגרת עץ ותושבת זרוע אחת), קפצתי על ההזדמנות.
אז הנה - חבר מוכR לזרוע
כפי שנשלח מ-Elite AV Distribution, המפיץ בארה"ב של Kuzma, ה-Stabi R הגיע יחד עם זרוע Kuzma 4Point ($6675),
עליה כתב מייקל פרמר בהרחבה
1
. כאשר בדקתי את השילוב הזה במחיר 16,270 דולר, יצרתי קשר עם המתכנן פרנץ קוזמה, בתקווה
להבין יותר על מסובב התקליטים החדש שלו. הוא השיב באימייל: "ה-Stabi R עוצב כגרסה קטנה יותר של ה-Stabi M" - $19,225 ללא
זרוע - "והם בהחלט דומים דמיון משפחתי חזק. ה-Stabi R הוא בעצם גירסה מוקטנת של Stabi M המשלבת הנעה דומה מאוד אך
מובנית בתוך השלדה במקום ספק כוח חיצוני. אותה צלחת, אותה רצועה, אותו מנוע DC עם מומנט גבוה, אותו סוג של ספק כוח.
המטרה הקולית הייתה להישמע כמה שיותר קרוב ל-Stabi M".
"לגבי המחיר", כתב סקוט מרקוול מ-Elite AV, "קוזמה רצה להגיע לנקודה המתאימה בקו המוצרים שלו, והדגם הבסיסי של Stabi R שנמכר
בכ-8500$ עומד ביעד הזה". (מחיר לפטיפון עם תושבת זרוע אחת וללא מסגרת עץ).
הפטיפון לסקירה הגיע בגימור עץ אגוז, 50 ס״מ רוחב על 10.16 ס״מ גובה על 4.50 ס״מ עומק. (צבעים גרמניים RAL Classic, שחור
או כסף, זמינים עבור הבסיס, לא כולל המסגרת). הבסיס המסיבי מעובד מגוש יחיד של אלומיניום. צלחת במשקל 17.63 ק"ג מסתובבת
על ציר פלדה בקוטר 16 מ"מ עם מיסב אבן ברקת הפוך הממזער חיכוך ורעש. הצלחת מתוארת כ"כריך מאולץ" עם שתי שכבות של
אלומיניום ואחת של אקריליק, האחרונה נראית כרצועה של חצי אינץ' סביב היקף הפלטה. מט עשוי גומי ואריג מודבק על פני השטח
של הפלטה - "גומי נותן גמישות ואריג נותן קשיחות", כותב קוזמה - אך ניתן להשתמש במט נוסף. (עם זאת, עם ה-Stabi S שלי,
שיש לו מט דומה, המט הנוסף הטוב ביותר הוא ללא מט בכלל).
מותקן משמאל לציר המיסב, מתחת לפני השטח של גוף הפטיפון, מנוע Pabst DC מניע את הצלחת הגדולה באמצעות רצועה כחולה
שטוחה דקה אך קשיחה.
"מגדל המנוע נתמך ומבודד באמצעות טבעות גומי", מסביר קוזמה. "המנוע מוסיף מסה פנימית ולו שלש רגליות מבודדות ממגדל המנוע.
עם הבחירה הנכונה של PVC קשיח, אנו מצליחים להשיג רצועה אלסטית שממזערת את רעידות המנוע וקשיחה מספיק להביא מומנט
מנוע אחיד לצלחת המשנה."
ציר המיסב שעבר ליטוש יהלום מתרומם מאמצע המסד, מוברג לשלדת הפטיפון. מימין לו, החור להרכבת זרוע הפטיפון, ממוקם על
לוח נפרד בגימור אגוז, 10.16 ס״מ רוחב על 36 ס״מ עומק. הבסיס ניתן לפילוס בעזרת שלוש תחתיות אלומיניום מתכווננות, מתברגות
אל תוך תבריגי פלסטיק בבסיס הפטיפון (כדי למזער רעידות, יחסית למתכת). הרגליות התחתונות מוגמרות בספייקים מעוגלים עשויים פלסטיק גם הן.
אילו רעיונות חדשים מביא ה-Stabi R לקו של קוזמה? לדברי פרנץ קוזמה, אלה כוללים "שלדה חזקה מאוד המשלבת הנעת DC מהדגמים
היקרים יותר שלנו ועיצוב רב תכליתי שיכול לאכלס עד ארבע זרועות" באמצעות לוחות זרוע המכונים בספרות החברה ׳כנפיים׳ או ׳מרפסות׳.
"הצלחת הכבדה במשקל 8 ק"ג עוברת מ-0 ל-33 סל"ד בשתי שניות, ומשלבת את יתרונות ההתחלה המהירה של גלגל סרק או הנעה
ישירה עם בידוד מרעידות המנוע באמצעות רצועה מעובדת קשיחה אך תואמת." קוזמה מוסיף כי "כל הזרועות של קוזמה יתאימו ל-Stabi R פרט ל-4Point 14'".
התקנה
המשוכה הראשונה היתה למצוא את המיקום הנכון לחיה הסלובנית הזו. האם המדף העליון של ה-Salamander שלי
2
יכול לתמוך בה
? "בהחלט לא!" אמר יצרן הרמקולים ג'ון דבור, ממנו קניתי אותו. אז בניתי מעמד לפטיפון שלי מבלוקים של 6 אינץ' על 18 אינץ',
מוערמים בשני עמודים בגובה המותניים. מעמד כזה יכול לתמוך בקלות בכל משקל סביר ואמור לספק בידוד טוב. במחיר של 3.50 דולר
לבלוק ודמי משלוח של 30 דולר מספק מרחוב קאנאל סטריט, צ'יינהטאון , התחלתי לרוץ. כמעט.
החלקתי 20 דולר למייק, השיפוצניק של הבניין שלי. הוא עזר להעביר את הבלוקים במעלה שבע הקומות לדירה שלי. אני שיוועתי לאוויר
עם בלוק מס' 4, אבל מייק, אמפיזמה שואפת מרלבורו שאיבד שתי אצבעות בתאונה במעדניה, השאיר לי אבק, סוחב שני בלוקים בכל פעם.
"אנשים כמוך שיושבים ליד שולחן כל היום הם חלשים," מייק צחק. אני בכיתי.
פטיפון Stabi R וזרוע 4Point הגיעו ארוזים היטב בשתי קופסאות קרטון דו-שכבתיות. המדריך המצורף של ה-Stabi R כלל תמונות
של חלקי הפטיפון השונים במצבם הארוז, לאריזה קלה מחדש - מחווה מתחשבת בצורה יוצאת דופן.
משטחי הבידוד המועדפות עלי הם קרשי חיתוך עשויים במבוק של איקאה
3
, בהמלצתו של עורך Sound & Vision ואשף התקנת
הפטיפון הנודע, מייקל טריי. דגם D (¾ אינץ' עובי על 21 אינץ' רוחב על 18 אינץ' אורך) שהוצב על מעמד הבלוקים שלי הוכיח עצמו
כבסיס טוב לפטיפון. הצבתי את הבסיס המסורבל על ראש כס הבלוקים החדש שלו.
התחלתי לנווט במדריך המבלבל משהו, שנכתב כנראה עבור דגם ה-Stabi R הבסיסי עם כנף אלומיניום בודדת הניתנת להסרה.
נאלצתי לקרוא בין השורות כדי ליישב את ההוראות עם יחידת הסקירה שלי לה סידור לוח זרועות שונה במקצת (גרסאות שונות של
דגם פטיפון חדש ראויות למדריכים ייעודיים שונים).
לאחר שזה הובן, שאר ההוראות היו ברורות: הוסף שמן לאגן המיסב ולפיר המיסב, והורד את צלחת המשנה, עם הרכזת בצורת כובע,
אל הפיר הזה; מקם את הרצועה סביב גלגלת המנוע וצלחת המשנה; הנח את הצלחת על גבי צלחת המשנה; חבר את מקור המתח הפנימי
באמצעות כבל החשמל המצורף; זהה את מתג ההפעלה/כיבוי של הפטיפון האחורי ואת כפתורי ההפעלה בלוח העליון וכפתורי 33 ו-45 סל"ד של הפטיפון.
הרכבת הזרוע Kuzma 4Point הייתה קלה יחסית. עם הזרוע מסופקת תבנית התקנה שטוחה מפלסטיק, המשמשת להגדרת המרחק
הנכון בין ציר הזרוע לסיבוב - אבל כשמייקל טריי הגיע לבדוק את היישור של ראש הפטיפון Hana EL שלי, הוא גילה שמיקום הזרוע
היה לא מספיק טוב, והוא השתמש ב-Feickert האוניברסלי שלו כדי לבצע תיקון (זה לא אומר שתבנית ההתקנה של Kuzma שגויה -
אבל בשימוש יש לה קצת משחק הדורש טיפול נוסף לתוצאות מיטביות). כל זה מצביע על החדשות הטובות שה-4Point מתכווננת בקלילות.
חיברתי את האינטרקונקטים של הזרוע
4
למחברי ה-RCA של הקדם מגבר פטיפון Luxman EQ-500, המחובר בתורו, באמצעות זוג
אינטרקונקטים Triode Wire Labs Spirit II, למגבר משולב Schiit Audio Ragnarok. כבלי רמקולים אמריקאים
של Triode Wire Labs חיברו את הרמקולים DeVore Fidelity O/93 למגבר.
ארט דאדלי הציע לי לנסות תחילה את הרפרנס שלי Stabi/Stogi על דוכן הבלוקים החדש, כדי לאמוד את ההבדל שהדוכן יביא
לתוצאה הכללית של המערכת. הפתעה! המעמד המסיבי הביא דינמיקה גדולה יותר, רקע שחור יותר, זמני דעיכה ארוכים יותר,
תמונות גדולות יותר וצליל עם משקל רב יותר - ואישר עוד יותר את הערך יוצא הדופן של פצצת הצינור של קוזמה. ועכשיו תהיתי:
האם ה-Stabi R ישפר את הביצועים המדהימים של אחיו הקטן?
האזנה
באודיו, לשינויים עדינים יכולים להיות השלכות חשובות: למרכיבים בודדים של צליל משוחזר - הדמיה, בימת צליל, גוון צליל, חותמת צליל,
הנעה, דינמיקה, נוכחות - יכולים להיות השפעה גדולה על האופן שבו מוזיקה משפיעה עלינו. כאשר ניגנתי תקליטים אהובים על
הסט Stabi R + זרוע 4Point , חשיבותם של מרכיבים אלה ואחרים גדלה: קולות שפתיו של מוזיקאי על עלה פיה של כלי נשיפה,
רחשי מברשות ומכות מקלות תיפוף, ראש הפלסטיק של המקל על תוף סנר. אצבע מורטת מיתר, הקירבה של זמר למיקרופון. . . הכל
הפך לברור יותר דרך הסט של Kuzma. אפילו צלילי רקע שקודם לכן לא הייתי מודע להם נעשו ברורים, כמו משיכות מכחול מוארות בציור מוכר.
לאחרונה אכלתי ארוחת ערב עם ארט דאדלי ומשפחתו הנפלאה. אחר כך ניגנו תקליטים. שמעתי את הסט של ארט בחדר ההאזנה
הקודם שלו, אבל בחלל החדש והיעודי שלו, הבחירה שלו בעוצמת השמע היתה . . . ובכן, שקטה. עם זאת, המערכת המבוססת
על Shindo יצרה מוזיקה אדירה ולא איבדה דבר מהחיוניות של ההקלטות. אותה יכולת לתקשר כוח בעוצמות שמע נמוכות יותר,
סוג של עוצמה שלווה, מצאה את דרכה אל הסט שלי כשהצטרף אליה ה-Stabi R. השינויים הדינמיים הפכו עמוקים יותר - וככל
שהטווח הדינמי התרחב, לא נזקקתי יותר לרמות שמע גבוהות כדי לחשוף את העוצמה והנוכחות של המוזיקה. עבור מוזיקאי לשעבר
שתמיד ניגן מוזיקה ברמות עוצמה גבוהות, זו הייתה התגלות/מהפכה שקטה.
דוגמה: לאחר החופשה הקצרה שלי בצפון מדינת ניו יורק, במהלכה שתיתי הרבה יין, עישנתי הרבה סיגרים וביקרתי בכמה חנויות
תקליטים - כולל Record Shoppe (הדסון), Spike's Record Rack (Catskill), Rocket Number Nine (Kingston),
ו ג'ון דו (טרויה) - תיק התקליטים שלי היה כבד ומצב הרוח שלי הייתה גבוה. תקליט אחד (Flying Fish HDS 701) היה אלבום
חסר שם מלבד שמות המבצעים - קבוצת סופר-בלוגראס הכוללת את נורמן בלייק, דייב הולנד, ג'טרו ברנס, ואסר קלמנטס וסם בוש.
בהתחלה סחטתי את המיץ - אבל כשניסיתי להוריד עוצמה, התקליט הזה נשמע לא פחות עשיר ועוצמתי על ה-Stabi R: המוזיקה
נשמעה חיננית, עוצמתית וקצבית, והג'אם נמשך הלאה.
ה-Stabi R ו-4Point יצרו תחושה גדולה יותר של מיקוד תמונה ועומק בימת צליל, ושל מוזיקאים אמיתיים המופיעים בחלל המוקלט
הגדול יותר שנפרס לפני. תקליט אחר תקליט, הקצוות המובילים של הצלילים וקווי המתאר של תמונות כליות היו ברורים יותר, וכך גם
תחושת המשקל מאחורי אותם צלילים כליים. בצד השלילי, גדלו גם רעש פני השטח, עודפי רעש, ומלכודות נוספות ובלתי נמנעות שבאות עם תקליטים שחוקים והקלטות גרועות.
תגליות חדשות צצו מכל פינה. Please Please Me של הביטלס (LP, Parlophone PMC 1202) חשף את כל הסודות של Abbey Road:
הרעש וההד של התופים של רינגו, ההרמוניות הקסומות של לנון ומקרטני הוגשו חשופות, נגינת הגיטרה המבהיקה של הריסון. . . כל
אלה הוגשו בעוצמה ובריכוז. תקליטי המונו פרלופון המוקדמים האלה הם עונג צרוף, וה-Stabi R לכד את Please Please Me מחדש, וגרם לי לחייך.
תקליט לא מוכר לי של ג'ימי סמית' משנת 1964, The Cat (Verve MV 2065) - שכפי שמסתבר, יצא לאחרונה מחדש כחלק מסדרת
Vital Vinyl של Verve - כולל עיבודים רחבי היקף של ללו שיפרין וכוכבים כמו החצוצרן ת'אד ג'ונס, הגיטריסט קני בורל והמתופף
גריידי טייט, כולם הוקלטו באולפן Englewood Cliffs של רודי ואן גלדר. לא ברור איך הם דחסו ביג בנד בן 19 נגנים למחפורת
ניו ג'רזי של RVG, אבל המוזיקה סופר-דינמית וגדולה, מתריסה כנגד החלל המקורי של אולפן קטן. בניגוד לתקליטי ה-Blue Note האינטימיים
שלו, כאן סמית' מנגן את מאלף האריות של הקרקס, מהלכי הביג בנד מכים וגועשים בתוך בימת צליל גדולה. ה-Stabi R העביר כל פרט זעיר,
החל ממשחק הגומלין העדין של קבוצת הקצב ועד לצעקות הנחושת המלאות של קבוצת הקרנות, והכל בנינוחות דינמית טבעית.
עברתי לכיוון מוזיקלי שונה מאוד, התקליט הכפול של Kode9 & Burial, Fabriclive 100 (Fabric200LP), מאגד תתי-סוגות של
מוזיקת ריקודים כמו גקום דרום אפריקאי ועבודת רגליים של שיקגו עם רייב וסינת'פופ משנות ה-90; ה-Stabi R עקב אחר המוזיקה הזו
בבהירות קצבית מדויקת. בועות בס אדירות שטפו אותי כמו גלי אספלט כשצלילים אחרים זמזמו מעלי כמו יתושים. ה-Stabi R ו-4Point דיווחו
על העובדות הקוליות מבלי להתערב: המקצב, תחושת הסכנה, לא יותר.
אחרי אותו נתח של חושך ופחד, הרגשתי צורך לקצת שמחה - אז על הצלחת עלה Get Happy של אלה פיצג'רלד (LP, Verve VG-4036),
עם מהלכי הסווינג ביג בנד של נלסון רידל, פרנק דה וול, ו-ראסל גרסיה. זוהי מוסיקת מסיבות משנת 1959, בסגנון סינטרה, אך משובצת
בסימן המסחרי של פיצג'רלד ובשירה נוצצת. ה-Stabi R הוציא בקלות את העיבודים האלה בקנה מידה של גורדי שחקים - לא שמעתי
אף פטיפון אחר מנגן את המוזיקה הזו ביציבות קצבית ומלודית כזו. בתקליט הזה במיוחד, נראה לי שגם שליפת הפרטים יוצאת הדופן של
הקוזמה והחלקות של ראש הפטיפון Hana התאימו היטב: סינרגיית מערכת במיטבה.
סיכום
זהו אותו רכיב אודיו נדיר שיכול לשנות לגמרי את השקפתך על מקור האזנה. רגעים כאלה חוויתי לעיתים נדירות: כשרכשתי קדם מגבר
Allegro ומגבר Haut-Brion של שינדו, כששמעתי רמקולי שופר בדירה שלי - וכעת כאשר אני מסובב תקליטים
בפטיפון Kuzma Stabi R עם זרוע 4Point. השילוב הזה של קוזמה שינה את התפישה שלי לגבי האפשרי מהיי-פיי - לפחות מההיי-פיי שלי.
כפי שנסקר, ה-Stabi R נמכר בין פי ארבעה לחמישה מהמחיר ששילמתי עבור ה-Stabi S שלי, בהתאמה לאינפלציה.
(כבר הזכרתי שהדבר הזה שוקל כמעט 80 קילו?) האם זה הרבה יותר טוב מה-Stabi S שלי? כן. אף פטיפון אחר לא יצר את רמת היציבות,
הנוכחות, הפירוט והפיזיות שלו - לא במערכת שלי.
פטיפון במחיר $8500-$9595 זה לא לכל אחד. ברמה זו יש עוד חלופות למקור אנלוגי, כמו AMG Giro G9 (10,000 דולר כולל זרוע)
או Dr. Feickert Analogue Firebird (10,995 דולר ללא זרוע), אם למנות רק שני מתחרים ל-Stabi R תוצרת אירופה.
בטיול הבא שלי בצפון המדינה, אולי כדאי לבקר בקזינו או שניים? גרף במספרים גדולים, ואז רבץ לך עם כמה תקליטים. . .
המצב הפיננסי שלכם יכול אולי לאפשר את ההוצאה הרצינית הזו ללא הימורים - ואם כן, הפטיפון Kuzma Stabi R שווה את הכסף:
הוא משנה משחק. מומלץ ביותר.
|
