Kudos Super 20A רמקולים רצפתיים

hi-fi+ סקירה מקצועית במגזין

אלן סירקום, 2014
Kudos Super 20A רמקולים רצפתיים
מאז 1991, קודוס בונה רמקולים על פי תפישה אלגנטית - לא לסבך עניינים!

זהו כלל מוצק לתכנון רמקולים, אם תסלחו לי על משחק המילים. כעקרון זה אומר לא להוסיף דבר שאינו חיוני. ישנם מתכננים שמוסיפים עוד ועוד רכיבי קרוס כדי לאזן ולשטח את הענות התדר ובכך מזיקים לצליל ולמוסיקה. גם להיפך, אם מרכיבים חיוניים חסרים, יקרו כמה דברים. לכן, בדרך כלל ישנה נקודת אמצע, בה הכל מתיישב ביחד בניחותא.

ה Cardea Anniversary Super 20A הוא למעשה הדגם הבכיר של קודוס בליין של רמקולים רצפתיים (מתחת לסידרת טיטאן), הממוקם מעל לדגם C20. יש בו רכיבים באיכות גבוהה יותר, כגון סלילים, נגדים, וקבלי כסף\זהב\שמן, כולם מיצרן הרכיבים המתמחה מונדורף. כל אלה כמובן מעלים את עלות הבנייה ומכאן את מחיר הרמקול.

מבט חטוף על הסופר 20A לא מגלה שום דבר יוצא דופן מבחוץ. תיבת MDF מאוד נאה עם ציפוי פורניר ולקה (אלון טבעי בזוג שבסקירה). במבט פנימה, מאחורי הוופר, נגלה שהתיבה מדופנת מאחוריו בחומר שיכוך בעובי 5 מ״מ כדי לשלוט ברזוננסים וגם קצף אקוסטי לטיפול בהחזרים. אין כאן שום דבר קיצוני או הייטקי מלבד פרקטיקה יעילה ומיושמת היטב. פתח אחורי (port) בקוטר 65 מ״מ (משוכך על ידי בד שזור) יורה לתוך חריץ בין תחתית הרמקול ובסיסו. הפתח הגדול מפחית את מהירות האוויר הנפלט החוצה וכך מצמצם את דחיסות הפתח והרעש שנוצרים כתוצאה ממערבולות אוויר בעוצמות צליל גבוהות. החריץ הזה מונע דאגה ממכשולים קרובים (קיר אחורי או וילון), שעלולים לחסום את יציאת האוויר. זה אמור להקל מאוד על מיקום הרמקולים בחדר.

בסיס הרמקול עשוי תערובת של MDF, פלדה וחומרי שיכוך, יוצר שיכבת שיכוך אדישה מאוד לויברציות. הספייקים שבאים עם הרמקולים תוצרת Track Audio עשויים פלדת אל חלד בגימור נאה מאוד. חייבים לאמר שהם לא גרמו לנזק ויזואלי לשטיח הודות לפרופיל המיוחד שלהם ולכן קיבלו ציון מירבי מאישתי! הגרילים הקטנים עשויים MDF ובד מוצמדים לרמקול בעזרת מגנטים וכך נמנעים מפירזולים מיותרים.

יחידות הרמקול של SEAS מיוצרות לפי דרישות טכניות של קודוס. וופר נייר בן 180 מ״מ על מסגרת יצוקה. במרכזו פלג אלומיניום מוצק עם הלוגו של קודוס במקום פקק האבק המסורתי. זה הפך למעין סמל מסחרי של קודוס אך זה לא סממן ויזואלי בלבד: זה מונע קולורציה בצליל שנגרמת על ידי אוויר שנלכד תחת פקק האבק וזה גם אמצעי לפיזור חום. סליל מזדקר בקוטר 25 מ״מ כדי להבטיח תנועה ליניארית ארוכה. הפלג בגימור שחור כדי לסייע בפיזור החום. טבעת נחושת על המגנט באה להפחית מערבולות זרם ועיוותים.

הטוויטר יקר מאוד, SEAS Crescendo 29mm מסוג soft dome מגירסת K2 כמו בסידרת טיטאן של קודוס. לטוויטר שישה מגנטים ראדיאלים שלטענת SEAS מספקים איוורור ושיכוך טובים יותר מאשר מגנטים טבעתיים או שבלוליים. לוחית אלומניום קדמית גדולה ותא אחורי מיציקת אבץ מבטיחים מבנה מוצק ונטול ויברציות. למרות התא האחורי החזק הזה קודוס מאחסנים את הטוויטר בתא אטום משלו כדי להבטיח בידוד נוסף מלחץ האוויר של הוופר בחלק התחתון של הרמקול.

החיווט הפנימי כולו של חברת Chord. זוג אחד בלבד של מחברי כניסה לכבלי רמקול כדי להימנע מחיבורים נוספים שיקלטו רעש ויפחיתו מאיכות הצליל. אם לקוחות מעוניינים בחיבור bi-wire קודוס יספקו את המחברים הנחוצים. רכיבי הקרוס מולחמים ישירות אחד לשני ומוטבעים בדבק לתוך תא ה MDF שצריך להיות גדול דיו כדי לאכלס את כל רכיבי הקרוס.

ההלחמות הישירות מבטלות את הצורך במעגל מודפס מתוך מחשבה לצמצם חיבורים ולהבטיח הארקת כוכב אמיתית. פילטר הוופר כולל רק סליל ליבת אוויר אחד (מדרגה ראשונה) בעוד הפילטר לטוויטר הוא סליל ליבת אוויר קטן יותר, קבל ונגד (מדרגה שניה), הכל לפי התפישה של קודוס. קרוס כה פשוט מצריך כמובן יחידות רמקול מעולות ובמיוחד וופר בעל הענות תדר מאוד חלקה.

מרגע שהסרתי את הגרילים (שגרמו לצליל סגור ומעט קופסתי) היה מורגש מיד שהסופר 20A הוא בעל תכונות יוצאות דופן. במיוחד טקסטורות עדינות בתדרי המיד והטרבל, בימת צליל פתוחה ועמוקה ומהימנות מוסיקלית גבוהה. לדוגמה, Capriccio Espagnol לרימסקי קורסקוב, בניצוח אלפרדו ארג׳נטה על התזמורת הסימפונית של לונדון בהקלטה מ 1957 (במקור תקליט Decca SXL). הקלטה ישנה אך מענגת זו שוחזרה עם כל האש והברק שלה. תחושת הארוע היתה מחשמלת, כמו להיות נוכח במקום בעת הביצוע, כל כך הרבה טקסטורה ופרטים, וירטואוזיות לוהטת ודרמה. הפירוט הדינמי של הסופר 20A הוא בבירור ברמה גבוהה. הרמקולים סיפקו תרגום מאוד נקי, פתוח וחי של הארוע, מגלים כל שיכבת פרטים זעירה. לדוגמה, הקסטנייטות והמשולש שוחזרו בצורה ברורה ובפוקוס חד, לא רק הצליל הכללי שלהם אלא גם האיכויות המהותיות שלהם. אם נשאיל אנלוגיה מעולם הצילום, הרמקולים הם כמו עדשות מעולות המרוכזות בחדות בהקלטה - כאן אין פוקוס רך או מעורפל! זה היה ביצוע מרתק, מערב לגמרי ומלהיב באמת, למרות שלעיתים נכספתי לכפתור שירגיע קצת את התדרים הגבוהים. מלהיב ושקוף זה נהדר אבל היתה גם הדגשת מה של טרבל*.

עוד העברה לדיסק, הפעם מתקליט ישן של Mercury Living Presence קונצ׳רטו מס׳ 2 לרחמנינוף, ביירון ג׳ניס בניצוח אנטל דורטי על התזמורת הסימפונית של לונדון. גם זו שוחזרה עם תחושה נהדרת של בהירות. הרחש של הטייפ האנלוגי שוחזר בבירור, אך לא בצורה בולטת כפי שלפעמים קורה. הפסנתר של ביירון שוחזר נהדר, מגלה את מלוא הבעת נגינתו: כיצד הוא לוחץ על הקלידים בעדינות, מעצב את הצלילים בעדינות או בעוצמה. הרמקולים העבירו באופן ברור את הליריות והזרימה ביצירה הרומנטית להפגין הזאת. מפלי הצלילים התעלו מעל הזמן והמקום, מעל מה שרב הרמקולים מסוגלים לשחזר. ניואנסים התגלו בבירור. אישית הייתי מעדיף מעט יותר חמימות בסקציית הקונטרבס וביד שמאל של הפסנתר, שם אולי נחוצים קצת יותר עצמה ונוכחות. במיוחד הטוויטר יודע להעלים את עצמו; מפורט אך חלק ובשליטה. למרות שהוא מייקר את הרמקול הוא גם תורם רבות לתוצאה הכללית. רימסטר נוסף, דיסק של Pentatone, הסימפוניה השניה לבטהובן, קורט מזור, תזמורת גוונדהאוז של לייפציג. שוב הקלטה ישנה אך הפעם הבלנס שונה מאוד משתי האחרונות; עושר ועומק במקום פרספקטיבה מרוחקת שיכולה להשמע משעממת וקופסתית דרך רמקולים מסוימים. דרך הסופר 20A זה הכל פרט לקופסתי. תזמורת הגוונדהאוז נשמעת עשירה בגוונים ובטכסטורה. באלגרו קון בריו, צי המיתרים היו עונג והקונטרבסים הניעו את הקטע בקצב הנכון. למרות דחיסות ההקלטה, תמונת הסטריאו היתה טובה מאוד. היה ברור בקטע הזה שלרמקולים רצפת רעש עצמי נמוכה מאוד והם מאפשרים לפרטים העדינים ביותר לזרוח. ברמקולים נחותים יותר עירבוביית צלילים מושהים מיחידות הרמקול, תיבות, פתח יציאת הבס ואולי אפילו הקרוס, כל אלה גורמים לערפול וחוסר דיוק. אכן, הקלטה זו נשמעה טוב באופן יוצא מגדר הרגיל.

איוו יאנסן מנגן את הפסנתר המושווה לבאך (BWV84 ו BWV847) בלייבל Void, הימאהה הגדול הוצב בעומק החדר, עם פרספקטיבה משכנעת של עומק. רמקולים יכולים לגרום לפסנתר להשמע מדנדן [מהפועל דינדון] ונוקשה, או עמום ולא מוגדר, אך כאן זה לא המקרה. אפילו במעברים המהירים ביותר הצלילים היו ברורים, משורטטים ושוחזרו ללא עירפול או מריחה בין צליל אחד למשנהו. הצליל היה ברור ופתוח.

מעבר ז׳אנר מוסיקלי ל Kind of Blue למיילס דייוייס (Columbia Legacy CD). זו עוד הקלטה עם היס ברור של טייפ אנלוגי שנוהל יפה על ידי הסופר 20A. החצוצרה של מיילס והפסנתר של ביל אוונס שוחזרו ברור להפליא. הכל היה שמיע, כמו הדו שיח המענג בין שני האמנים הללו בקטע Freddie the Freeloader. הרמקולים האלה מצליחים לסחוט את המוסיקליות מההקלטה הישנה הזאת עד הטיפה האחרונה אך הם לא מרחמים על הקלטות עלובות או בהירות.

בקטע The Sea מהאלבום Big Calm של Morcheba, קולה של סקיי ברור ומפוקס, אולי קלוש מעט וחסר את האיכות ההאסקית שלה**. ליין הבס העמוק והמוצק שמאפיין את הקטע הזה ומסייע להגדרת המבנה שלו היה מרוסן. בדומה, הקטע Tour De France של להקת Kraftwerk מאלבום ההופעה Minimum Maximum, קהל המאזינים שוחזר בצורה ברורה ביותר, הרמוניות הסינתסייזר מאוד ברורות, אך ליין הבס שסוחב את הקטע נשמע קצת מרוסן. פיל קולינס באלבומו Going Back מכיל קלסיקות משנות השישים הנסמכות על ביט יציב של בס שהיה די חסר תנופה על הסופר 20A. עוד כמה קטעי רוק ופופ גילו שהסופר 20A לא מייצר בס מוצק שמאפיין רמקולים רצפתיים עם בס רפלקס.

באופן אירוני, המדידות שלי מראות שאין כל חוסר בס ברמקול הזה. הסופר 20A יורד מאוזן ל 50 הרץ בערך, מחסיר 6db באיזור 40-45 הרץ. אין פיקים ביציאת הבס כך שאין הדגשה לא טבעית (כמו בכמה מודלים של בס רפלקס). יציאת הבס ממורכזת על 40 הרץ והיא גדולה ומשוככת היטב. האפקט הכללי הוא כשל תיבה סגורה עם התנגדות קטנה של פתח הבס כך שתזמון הבס אמור להיות טוב (יותר כמו תיבה סגורה מאשר בעלת פתח בס). אני מתפתה לנחש שהבס המרוסן ואיזון הרמקול מתאימים יותר למוסיקה קלסית וג׳אז שם הבס שאינו מוגזם ומופק בצורה מאוזנת הוא יתרון אמיתי, אבל אני לא אוהב הכללות רחבות כאלה. היתרון של איזון בס כזה הוא שהסופר 20A לעולם לא יוציא בס נפוח ומיקום הרמקולים בחדר אינו קריטי.

הבדיקות שלי הראו מדרגה של 2-4db (תלוי בסוג הבדיקה) בין המיד לטוויטר. החזרים בחדר ממלאים חלק מהמדרגה הזאת אך נראה לי שזה מסביר את האיזון שהושג מאחר וזה משפיע גם על עוצמת הבס. בלי קשר לכל זה, הרמקול נותן תוצאה מאוד חלקה. דרק גאליגן (המתכנן של קודוס) אמר לי שיש מדרגה מכוונת בטרבל מאחר והרמקולים מתוכננים לפי שמיעה, בניגוד למדידות. לכן, אם נהיה כנים, לא הייתי מופתע כלל לגלות את הנטייה הזאת במדידות שלי.

לסיכום, הסופר 20A דומה לכלי אנליטי שמנתח כל הקלטה כך שההבדלים מוארים בין כל קטע וקטע באלבום, או בין תזמורות, או אפילו בין מקומות ההתרחשות. אכן, בנגינת מבחר של הקלטות בלו-ריי אודיו וקבצי היי-רז דרך ממיר USB, ניכר שיפור דרמטי בריאליזם באופן ברור ביותר. המצוינות עם דיסק הפכה ל ׳וואו, זה מדהים׳ קבצי היי-רז.

זה כמובן מה שרמקול טוב אמור לעשות אבל זה יכול ליהפך לחרב פיפיות. פרט מלהאיר הבדלים בין הקלטות ורמזים מוסיקליים, הרמקולים האלה רגישים יחסית לכבילה, ומגלים שיפור ברור עם כבילה שונה כך שהתאמה זהירה תהיה קריטית. זה לא מוצר ממוצע של ׳חבר ונגן׳.

לסיכום, קודוס סופר 20A הוא אכן רמקול יוצא דופן שיזכה לשותפים רבים במסע אל לב המוסיקה.

*בתצוגה אצלנו עם הגברה של סימפוניק ליין ומקור דיגיטלי טוב זה לא קורה כלל. שלא לדבר על מקור אנלוגי. הרמקול פשוט חי מאוד ודורש הגברה איכותית כמו סימפוניק ליין שאין לה שמץ של חריפות טרנזיסטורית טיפוסית. ראה גם ההתייחסות בהמשך לבלו-ריי וקבצי היי-רז.

**האסקי - סוג של כלב



Kudos

קטלוג רמקולים רצפתיים

תקנון האתר מפת האתר
כל הזכויות שמורות מאסטרו אודיו 2004 ©