מגבר משולב  - Riviera Audio Labs Levante

ריביירה לבנטה. השם לבדו מתחלק על הלשון כמו שמן; שמן בכבישה קרה בדמות מגבר משולב שמקורו באיטליה היפה. מקור השם בחוף המרהיב שבין גנואה ללה ספציה למרות שהמפעל שוכן הרחק דרומה בפוצולי. נוסד בעיר נפוליטנית זו בשנת 2017, בית לתעשיית אלקטרוניקה עילית. מובן אם זה מעלה תהיות. המארז הכהה והפנל הקדמי המסיבי עם הכפתורים העבים הם מראה נדיר בגרמניה. אבל כאשר HiFi Welt לקח את זכויות ההפצה, הזמן לסתם סמים הומאופתיים של ריביירה יחלוף במהרה.

עבדכם הנאמן שאף לאחרונה סמים קשים בתערוכת האודיו השנתית בוורשה שם הציג המותג האיטלקי ב Radisson Blue Sobiesky. החמימות ששררה שם לא היתה רק בגלל צפיפות הקהל שנדחס בעמידה. המגבר הזה עבד במצב Class A יקר שגם חימם את הצליל. לא הייתם חושדים שזו חברה חדשה יחסית. הסגנון הקלסי שזמין רק בגימור שחור פחם או שמפניה מתחבר תמיד לאסכולה הישנה. היה זה מדהים ללמוד שרק לפני חמש שנים כאשר שלשה חובבי מוזיקה נלהבים חברו יחדיו כדי להשיק את Riviera Audio Labs. האחראי על התכנון כולו הוא לוקה ציומנטי. מרקו מוציו ממונה על מכניקה ועיצוב, סילביו דלפינו מנהל שיווק ומכירות.

מלבד המוצר החדש הזה מציע הקטלוג שלשה דגמי מונו בלוקים, עדיין ללא גירסת סטריאו. שלשה קדם מגבר מנורות ושני מגברי אוזניות עם יציאה בת 10 וואט לרמקולים. הנבחן שלנו היום מספק 120 וואט ל 8 אוהם בליגה אחרת. 6 וואט ראשונים ב Class A נקי והשאר AB. כפתור בנוי לתלפיות יעלה אותך ל 30 וואט Class A נקי ל 8 אוהם. זה אפשרי תוך כדי נגינה. מאחר והגיין לא ישתנה עוצמת הנגינה לא תעלה. אזהרת ספוילר, בכל הזדמנות כנראה תגיעו לשם. אם לא צוין אחרת, כל התרשמויות שלי היו במצב הזה.

וכמובן שיש עוד. דרגת הכניסה פועלת עם שתי טריודות תאומות ECC81/12AT7 וארבעה טרנזיסטורים בדרגת היציאה. המעגל ההיברידי הזה מבטיח את יתרונות הנורה מבלי לרדת בסולם הבס. אין פידבק שלילי מאחר ולוקה רואה אותו כגורם מזיק לצליל. אפילו משוב מקונן (nested feedback) ברמה מינימלית. למרות שאני בדרך כלל מתנזר בסקירות, הלבנטה הגיע עם נורות Mullard NOS משובחות אותן מצא היצרן אידאליות. למגבר ארבע כניסות RCA וכניסה אחת XLR. אפשרות לכרטיס פונו MM/MC - לא היה במגבר לסקירה - וכן שקע אוזניות רבע אינץ׳ סטנדרטי שמתאים לרב האוזניות האיכותיות בשוק. מקדימה מימין כפתור הפעלה שמצב הסטנדביי שלו מנתק את המתח מהנורות אבל משאיר קצת לקבלים ולרכיבים אחרים קריטיים לצליל. זה מונע מעבר גס בביצועים ממצב קר. מחברים לרמקולים שקע החשמל באחורי המכשיר. הבנייה והגימור בליגה של לוקסוס. החומרים משדרים אצילות, עיבוד המשטחים ללא רבב. ההתלבטות היחידה האם לבחור בגימור טיטניום אפור כמו שקיבלתי לסקירה או זהב שמפניה כבתמונה למטה.

שני הגימורים מאוד מרשימים. כל זה מתלווה להבנה הפתאומית שצריך עכשיו לשמס מתניים ולהניף 30 ק״ג למדף העליון. בשנה שעברה יצא לי לשמוע עם רמקולים Ichos No.4 MkIi SE. כרגע שותפי לבית הם Acapella La Campanella בעלי נצילות 93db ועכבה של 8 אוהם, מבטיחים שילוב אידיאלי להרפתקה עם הגברה בעוצמה בינונית.

מרגע ההפעלה הלבנטה הוכיח עצמו כחבר טבעי למסלול האות שלי, כאילו תמיד היה שם. שום דבר מיוחד. האמנם? התפריט הרגיל שלי לרמקולים הם זוג מונובלוקים מנורות בני 75 וואט של Tenor Audio או מגבר סטריאו NHB-108. שניהם יחד במחיר גולף GTI. זה מבלי להחשיב קדם מגבר Silvercore L2. להתמודד עם אלה צריך מיומנות וכושר עמידה. אז בואו נצלול למוזיקה ונפצח את סודות הלבנטה. בדיוק הגיע דרך DHL האלבום האגדי Kind of Blue בהדפסה מיוחדת מהירות 45 של Mobile Fidelity. זה נשמע טרי כאילו שבעת המוזיקאים עזבו הבוקר הזה את האולפן. מיילס חלץ את הצליל העשיר שלו אבל עם יותר נצנוץ מתכתי והרמוניות עליונות עשירות. הבס של פול צ׳מברס שתמיד נשמע לי מהוסס מדי בקטע So What נשמע כאן הרבה יותר נוכח ומאוזן. הלבנטה מפתיע ביכלתו להחיות את אדון מיילס וחבריו בחלל כמעט תלת מימדי שמקודם נשמע לי משוטח משמאל לימין. יכול להיות שהרימסטר של MoFi תרם לזה בתהליך המיקס אבל אין ספק שהמגבר הזה הצליח לתפוס את השחקנים המוזיקלים בקווים ברורים ובפוקוס חד כתער.

האופרה העטלף ליוהאן שטראוס בניצוח קרלוס קלייבר אולי אינה כוס התה שלכם אבל היא מבחן מעולה לשחזור אמביינט [חלל הקלטה]. עם פתיחת המערכה השלישית, אפשר לעקוב בקלות אחרי כניסת הסוהר השיכור מעומק הצד הימני לחזית הבמה משמאל. הוא מועד הרבה לצדדים ונוטה אחורה מדי פעם כדי לא למעוד על פניו. להערכתי, אפילו הסט שלי, קדם מגבר Silvertone במחיר 7900€ והמגבר DartZeel ב 24300€ לא הצליחו לשחזר את מסלול השיכור הזה. עומק הבמה והאוויר של המגבר האיטלקי הזה פשוט ברמה שלא תיאמן. הלבנטה פרש מרחקים עצומים ואפילו קצוות הבמה האחורית נשארו מוארים להפליא. המגבר הטרנזיסטורי של DartZeel לא היה מסוגל להסתדר עם חלל כה גדול. רק המונובלוקים של Tenor הציעו מעט יותר מרחב בקטע הזה. מלבד ה Progressive Audio A 901 לא נתקלתי במגבר משולב שהצליח לייצר פנורמה עצומה ומוצקה כל כך. כבוד!

אם גוון הצליל חשוב ונייטרליות אינה מילה נרדפת לרגש פריג׳ידי, אפשר לקרוא ללבנטה מגבר די ניטרלי. היתה חמימות מה בצליל, אבל כזו שנפחה נשמה אל תוך המוזיקה. לפני ארבע שנים תיארתי מגבר טרניזסטורי לגמרי במונחים של נורות. הריביירה הלך צעד נוסף לכיוון הזה. התחום הגבוה של רמקולי השופר שלי נשמע יותר זורם, במיוחד עם קול נשי. המגבר האיטלקי גילה חינניות בלתי צפויה.

נעזרתי רבות בזמרת המצו סופרן הליטאית אלינה גרנקה כדי להבין שהחלקות הזו בגבוהים לא מפחיתה כלל מהסיפוק בהאזנה. אם אתה לחוות את החיספוס שלה, דלג על האגוזים האופראיים הרגילים. פנק את עצמך בהקלטה האחרונה שלה, רסיטל סולו עם לידר של ברהאמס ושומאן עם מלקולם מרטינו בליווי פסנתר.

כאשר מצטמצמים להכרחי בלבד, כל ניואנס של פיסוק ושינוי גוון נחשב כפליים. המגבר של ריביירה הוכיח עצמו כשותף נאמן לגרנקה וצלח את העיבודים המורכבים של השירים הרומנטיים ברוגע ובזרימה. כאשר שיר לירי מוצג באופן כה שובה לב, לא מעניין אותי יותר כלום.

לא תהיו מופתעים אם גם תחום המיד בקטגוריה הזו. המגבר האיטלקי הזה זוהר לעומת נייטרליות היתר של Soulution 300 NT השוויצרי האטרקטיבי בתמחור דומה. זה לא צריך לרמז על תפרחת צבעונית. הוא נשאר קרוב למקור גם אם חטא פה ושם בעידון ביצורים. כשטינה גואו עושה אהבה עם הצ׳לו שלה בסרבנד מהסוויטה הראשונה לצ׳לו לבאך - בעצם היא ממנגנת על e Chello [מן צ׳לו חשמלי] - אפשר ממש להריח את העץ כהה הצבע. מעורר יראת כבוד. האם הבס יעמוד בציפיות? המגבר ההיברידי הזה ירד נמוך ובעוצמה רבה אך אפשר לקבל יותר כמו שמציעים המגבר המשולב של Soulution או ה CH Precision היקר יותר. הלבנטה מציג חלופה מוזיקלית משכנעת ולאו דוקא אחיזה אולטימטיבית בבס. כאן זה היה דומה יותר ל DartZeel שלי מהמשוער. מאסטרו הקונטרבס רנו גרסיה-פונס בקטעים La Vie Devant Soi, Farangi Du Baroque A L’Orient שני המגברים הראו שליטה משכנעת מאוד במנעד רחב. האחיזה הפחות אימתנית שלהם התאימה למוזיקה הקטלנית\ים תיכונית של האמן הצרפתי עם יותר תנועה ועידון. אחיזה חסרת מעצורים היתה רק מפריעה כאן.

המעבר למוזיקה חיה יותר הביא לפנייה לא צפויה מה ׳יצור הרגיש׳ שלנו. Tricycle, קלסיקה של קולנוע וה BBC, זמין כעת בקובוז היירז. לא ציפיתי לתגובות מהירות כברק וממוקדות כאלה. צלילים חלפו ליד אזני כחיצים מאיצים במהירות שלא תיאמן. בשנות ה 80 השתמשו באלבום הזה כדי לנענע מערכות אבל 40 שנה מאוחר יותר לא נס ליחו. אולי מגברים מהירים במידה יוצאת דופן ישחזרו את המתקפות האלה בצורה יותר עצבנית? הודות למהירות, דחיפה מסיבית ועוצמה מדהימה הריביירה שמר על מתח מתאים מהתו הראשון לאחרון ברמת על. השביעית של מאהלר דרשה יותר שרירים בהינתן נפח והרכב המוזיקה עם הסימפונית של באוואריה בניצוח קיריל פטרנקו. עצה: עבור למצב Class A/B. 90 הוואטים הנוספים באו לידי שימוש לניהול המסה התזמורתית הזאת. אפשר להקריב טיפה מיקרו רזולוציה ופלסטיות, אך כאשר בפרק האחרון תוף דוד ושורת כלי נשיפה ממתכת נעים לחזית, אלה לא חשובים. מה שצריך זה מגבר שלא יאבד את הדלק לפני שיא הסיום. ריביירה לבנטה משייט לשם עם מיקרו דינמיקה וכח ללא הגבלה. יתר על כן, למרות הארוע המוזיקלי הסבוך, הגוונים האלסטיים המצויירים באלגנטיות לא פוספסו ואפילו לא הטעמות קצביות עדינות של משולש ופעמון.

אכן Class A/B נתן יותר כח ושליטה. בחזרה ל Class A, כח נשאר כמובן נוכח בעוד עידון ואינטימיות התגברו באופן כמוהו שמעתי לעיתים נדירות. הטונליות של הלבנטה נוטה מעט לחמימות ובעלת אורגניות זורמת. זה נהדר אפילו במקומות מהם הטרנזיסטור לרב מתנזר. שליטה ברוק קשה ורפלקסים עודפים אינם בראש הרשימה. מה שכן נחשב זה טבעיות לרוחב כל המנעד, צמודה לכח הגברה מעולה. הוסף גוף ותחושת מרחב ששמורה באופן טיפוסי להגברת מנורות. הקוץ היחידי בתמהיל הזה זה המחיר. אך אלה שענינם אוכל משובח ומשקאות אקזוטיים, רהיטי מעצבים וחופשות במלונות חמישה כוכבים מבינים שדברים טובים עולים כסף. ולמה לאוזניים לא מגיע פינוק דומה?

ריביירה לבנטה - פרופיל נפשי