ממיר דיגיטל לאנלוג  - aqua Formula

הממירים המתקדמים ביותר משתמשים לעתים קרובות בפתרונות המרה קנייניים במקום ערכות שבבים מהמדף. הגירסה הייחודית הזאת על 'סולם ממיר' NOS מגיעה מאיטליה.

כפי שראינו בעבר, בעיקר בסקירה שלנו על La Voce S2 DAC [HFN אוגוסט 16], החברה האיטלקית Aqua, aka AQ Technologies, נוטה ללכת בדרכה שלה בתכנון והנדסה של מוצריה. ממוקמת במילנו, ובדיוק חוגגת את יום השנה העשירי להקמתה על ידי המהנדס הראשי ומעצב המוצר כריסטיאן אנלי, היא מבססת את עבודתה על מה הוא מתאר כ"מחקר מסור עם חשיבה יצירתית".

זה הוביל למבחר איכותי של מוצרים דיגיטליים: טרנספורט דיסקים בשם La Diva, ושלושה ממירים דיגיטל לאנלוג: La Voce S3, ה-La Scala MkII וספינת הדגל Formula xHD שיש לנו כאן לסקירה. שלושת הממירים חולקים ארכיטקטורת ממיר נפוצה, על זו נרחיב בהמשך, בעוד שהשניים היקרים משלבים גם את מה שהחברה מכנה טכנולוגיה 'אופטולוגית'. האחרון מתייחס לעובדה שבידוד גלווני (ומגנטי), בין המודולים האנלוגיים והדיגיטליים של הממיר, מושגת באמצעות מצמדים אופטיים. עם זאת, קצת קשה לתאר זאת כ'המרה אופטולוגית הקניינית של aqua.

שלבים להצלחה

מעניין יותר הוא מערך ההמרה הדיגיטל לאנלוג, אשר נמנע מממירים מבוססי שבב מהמדף. הפתרון של aqua מבוסס על 'סולם' של נגדים לכל ערוץ או - כמו ב-Formula xHD - שני סולמות לכל ערוץ, המופעלים במצב דיפרנציאלי לשיפור הרזולוציה וביטול רעשים. אלה מוזנים עם אות דיגיטלי קנייני הנגזר מהכניסות, שנוצרו בתוך מערך שער ניתן לתכנות שדה (או FPGA). עורך המגזין PM מתאר זאת במשבצת שלו, עמוד 57.

הביט המבודד גלוונית נכנס בין ה-FPGA לארבעת ה'ענפים' של סולמות הנגד R2R, ובכך שומר על כל מודול ההמרה הדיגיטלית, כולל השעון, הרחק מכל הפרעה מהמעגלים האנלוגיים, ולהיפך. בנוסף, ה-Formula xHD עושה שימוש בספקי כוח דיגיטליים ואנלוגיים נפרדים, עד לזוג שנאים C-core והוא בנוי מרכיבים דיסקרטיים, שנבחרו לאיכות צליל ואריכות ימים.

אין בממיר דגימת יתר (oversampling) או סינון דיגיטלי, והקטע האנלוגי מקושר ישירות, ללא קבלים בנתיב האות. היציאות זמינות ב-RCA לא רגילים, או ב-XLR מאוזנים המוזנים משנאי-מעגל משולב - נדיר במוצרי אודיו לצרכן, אבל שכיחים בזירת האודיו המקצועית. כמו כן, במשותף לכל המוצרים של aqua, הבנייה מודולרית, עם החלקים השונים על מעגלים נפרדים (כל 'סולם' על לוח משלו, לכל אורך הדרך), לא רק כדי להקל על השירות אלא גם כדי לאפשר שידרוג עתידי.

קישוריות טובה

למעשה, כל שלושת הממירים של היצרן כבר עברו שדרוגים ושיפורים. לֹא רק דגם Formula המקורי זכה לשידרוגי xHD בטיפול בפורמטים, בעיבוד ובביצועים, אבל הדגם שיש לנו כאן, בשמו המלא, הוא למעשה ה-Formula xHD Rev2. מלבד כל זה, Formula xHD הוא מכשיר די פשוט, הפקדים שלו הם מתג הפעלה, השתקה והיפוך פאזה, בתוספת בוררים עבור בנק הכניסות הדיגיטליות מאחור.

בנוסף למה שאקווה מכנה כניסת AQlink, יציאת I2S שתתאים לחיבור הדומה בנגן La Diva, באמצעות מחבר RJ45, ה-Formula xHD מציע גם כניסות דיגיטליות קואקסיאליות סטנדרטיות יותר. שקע AES/EBU, USB-B אסינכרוני לחיבור למחשב, באמצעות מקלט USB קנייני המיושם ב-FPGA. האחרון הוא עיצוב צף ומבודד, שיחד עם קושחה משודרגת מאוד עבור ה-FPGA הראשי במערכת ההמרה, הוא שיפור מרכזי ב-xHD.

משתמשי Windows יצטרכו להוריד דרייבר לשימוש בכניסת USB, אך כרגיל הממיר הוא plug-and-play עם מחשבי Mac או Linux. בנוסף, לממיר יש אפשרות מודולרית - כניסה נוספת להחלפה, עם תוספת AES/EBU או RCA COAX, סיב AT&T או Toslink אופטי.

בין המתגים בפאנל הקדמי יש קבוצה של מחווני LED, הנדלקים בנפרד או בזוגות כדי להראות את סוג אות הכניסה שהממיר מקבל. המחוונים הבודדים מכסים קצבי דגימה של עד 384kHz, בעוד מחוונים זוגיים מציינים עד 768kHz, ואודיו של one-bit עד DSD512. קצבים גבוהים אלה, וקלט של DSD native, אפשריים רק דרך כניסת USB וחיבורי AQLink. הכניסות הדיגיטליות 'הרגילות' מוגבלות ל-192kHz, ו-DSD באמצעות DoP (ה-DSP המותאם אישית בתוך Formula xHD ממיר בהכרח DSD ל-LPCM כדי להתאים לסולם R2R).

עבודת יד

שוב, כמו במוצרים האחרים של אקווה, ממיר הדגל הזה נבנה כולו בעבודת יד באיטליה, ורמת הגימור גבוהה באופן יוצא דופן, עם מארז אלומיניום אנטי-תהודה מוצק עם גימור Nextel, יושב על ארבע רגליים מבודדות מחודדות וזמין בגימור כסף או שחור. נכון ש-Formula xHD יקר מאוד, אבל הוא רחוק מהדיל הממוצע של שבב, יציאה אנלוגית, ספק כוח ועיצוב המארז, ויש הרבה מאוד רכיבים המורכבים בעבודת יד שם בפנים.

ישנה אפשרות לשלט רחוק אינפרא אדום. הממיר מציע גם יציאת RS232 מאחור לשליטה בהתקנות מותאמות אישית. לחלופין, אם אתם מחברים אותו למחשב, אפשר פשוט לבחור את כניסת ה-USB ולשכוח מהממיר - כן, הכל כלול במחיר! מה שלא סביר שתשכחו זה הביצועים של ה-Formula xHD. אני לא בטוח מה המקור של היחידה לסקירה, אני רק יודע שעברה הרצה אצל העורך, אבל לאחר שימוש עדין של כשבוע במערכת כדי לתת לכל המרכיבים האלה להתחמם, כשהחלה האזנה רצינית נדהמתי והוקסמתי מהמוזיקה ששרה לה.

מהיר כצליפת שוט

ההאזנה נפתחה עם האחרון של רחמנינוב בביצוע הפסנתרנית אנה פדורובה [Channel Classics CCS42620; DSD128/DXD]. הייתי מופתע מהבהירות שבה הועברה ההקלטה של ​​ג'ארד סאקס דרך הממיר של Aqua, במיוחד ברפסודיה על נושא של פגניני. לא רק שהמצגת נפלטת במהירות היכן שנדרש, עם תחושה מקסימה של ההתקפה ודעיכה של כל תו, אבל קל להפליא להנות מהמוזיקה - אין כאן שום דבר מכני או מלאכותי - עם איכות זורמת, אורגנית, וזוהר אמיתי של אווירת אולם הקונצרטים.

יותר מזה, הממיא הזה מספק את השטף והרגש של הנגינה של פדורובה בצורה נהדרת, תוך שהוא נותן את הנגינה של התזמורת הסימפונית סנט גאלן, כאן 'על המגרש הביתי שלהם' בפיקודו של Modestas Pitrenas, משקל נפלא ודרמה. גם לא צריך להיצמד ל-www.hifinews.co.uk | הדפסה חדשה מהקלטות Hi-Fi News'hi-res' כדי לשמוע מה Formula xHD יודע לעשות. Playing Heart Of A Woman, אלבומה המבריק קמעה של אטה ג'יימס משנת 1999 של שירי אהבה [Private Music/RCA 01005821802], מדהים איך איכות הקול זורחת, אפילו כנגד תזמורים מורכבים ביותר. זו לא בדיוק אטה הקלסית, אבל עדיין משהו מעקצץ בעמוד השדרה באופן שבו הממיר מוציא החוצה את כל קנה המידה של הכוחות הנלווים תוך שמירה על מיקוד היכן שהוא צריך להיות.

חוויה קסומה

הזרמת של Is it Any Wonder EP של דייויד בואי דרך Qobuz Studio, Formula xHD שוב מייצר את האינטימיות הזו עם 'I Can't Read לפני שאנו מתנגשים ומסתבכים אל תוך 'Stay' ואז עוברים אל הרמיקס החדש והפאנקי של בריאן אינו ל-The Man Who Sold The World. עם בס עמוק להפליא ובקצבים מרפרפים מאחורי מצגת קרובה אך מהדהדת של קולו של בואי. יכולתו של הממיר של aqua לחדור לעומק הקלטה ולהעביר אותה בבהירות גבישית הופכת אותה לחוויה קסומה.

בין אם הוא מוזן ממחשב באמצעות USB, או באמצעות הכניסות הדיגיטליות 'הרגילות', Formula xHD עושה עבודה מעולה עם מוזיקה באיכות דיסק, אפילו פותח את התערובת הבוצית והצפופה של בילי אייליש When We All Fall Sleeping... [Interscope/Polydor 7742762]. אני עדיין לא בטוח שהפגנה זו של בגרות נעורים עדיין אפשר להתאהב בה, אבל לפחות דרך הממיר של Aqua יש מודעות גדולה יותר למה שמתרחש בתוך ההפקה.

התלבטויות כאלה לא קיימות עם הרימסטר האחרון של ההקלטה של ​​The Tallis Scholars של Allegri Miserere [Gimmell CDGIM639; 192kHz/24-bit], עבור השילוב של ה-wash 'n' brush-up 2019 והבהירות העצומה של הממיר מקרבת אותנו מאוד לצליל הקפי ללא הרמקולים הנוספים. הקולות נוסקים אל תוך האקוסטיקה של הקאפלה של Merton College, וקצה קולה של אליסון סטמפ. הצלילים נשמעות קלים מתמיד. רק לעצום עיניים ולהשתאות על כל זה.

באופן דומה, הפשטות של Raís, אלבום חדש בלייבל 'one take' Just Listen [JL010; DSD 128], מראה את היכולת של ה-Formula xHD לרגש עם הריאליזם העצום של הקולות והכלים, בין אם עם הקטעים העדינים או הריקודיים יותר, הסטאפ של השלישייה הקרובה למיקרופון בחלל גדול - הכל ברור לחלוטין.

בשל טכניקת ההקלטה 'ללא עריכות', למוזיקה יש מידיות מדבקת, וזה מותאם לצליל משכר, גם המוקלט וגם המופק. הדינמיקה בולטת אבל אף פעם לא מעצבנת. זה נשמע פשוט כמו מוזיקה אמיתית, כאילו אתם מאזינים מול הנגנים, כל נשימה ומשפט של הסולן קריס ברי ועד לאופן שבו הפסנתרן רנדל קורסן והגיטריסט ז'אן-ז'אק רוז'ר מאזנים את הכלים שלהם עם הקול.

זו פשוט הופעה שנלכדה, וה-Formula xHD מוציא את כל התחושה הזו של הקשבה, במקום לשמוע תוצר של תערובת.

AQUA FORMULA XHD OPTOLOGIC

למרות שקונספט R-2R של הממיר Formula xHD חולק הקבלות טכניות מסוימות עם ממירים של MSB [HFN באוגוסט '19 ופברואר '20], היעדר סינון דיגיטלי כלשהו מקרב אותו ל-NOS DAC של CAD [HFN Mar '16] בביצועים 'בעולם האמיתי'. שלב אנלוגי מבוסס FET של אקווה תומך ביציאה מאוזנת 3.5V צמוד שנאי, האחרון מבודד את המערכת מ-RF במחזור הפרעות בזמן חסימת DC, אבל היא גורמת לעכבת המוצא לעלות מ-29 אוהם בתדרי בס/אמצע ל-69 אוהם/20kHz. יחס 113dB A-wtd S/N עלה עם הממירים של MSB, אך ריצוד [ראה גרף 2, להלן] הוא מעט יותר גרוע משני יישומי MSB ו-CAD ב-910psec (48kHz) ו-260psec (96kHz). ליניאריות ברמה נמוכה מצוינת, עם זאת, עם שגיאות של רק ±0.4dB בטווח דינמי מלא של 100dB. החיסרון של ממיר ללא פילטר [ראה boxout, p57] הוא נוכחות של 'תמונות' דיגיטליות ישירות מחוץ לפס האודיו - רק ירידה של 1.4dB עם מדיה של 44.1/48kHz. זה גורם ל-IM מתון עיוות בתוך פס האודיו כאשר רמות הטרבל גבוהות (–65dB re. 20kHz/–10dBFs), אבל זה פחות בעיה עם 96kHz קבצים ונעדרים לחלוטין בקצבי דגימה של +192kHz. עם זאת, התכונה המסקרנת ביותר של Formula xHD, והסבירה ביותר להשפיע (חיובית) על הביצועים הסובייקטיביים שלו, היא העקביות המדהימה של העיוות שלו לעומת הרמה מעל לראש 50dB מהטווח הדינמי שלו [ראה גרף 1, להלן]. העיוות בהחלט גבוה יותר בתדרים נמוכים מאוד ובתדרים גבוהים בשיא הפלט (8% ב-20Hz ו-1.1% ב-20kHz) אבל מ-200Hz-6kHz הוא מרחף כמעט ללא הרף על 0.04-0.05% מעל מה שמסתכם בטווח דינמי מעשי של רוב ההקלטות. העיוות מורחב מאוד (הרמונית 10 ומעלה) ולכן סביר יותר שזו פונקציה של המודולים של R2R מאשר השלב האנלוגי. PM