ממיר דיגיטל לאנלוג  - aqua Formula

הטבעיות הקסומה היא בוודאי מה שיהדהד הכי הרבה זמן בזיכרון השמיעה לטווח ארוך שלי, הרבה אחרי שמכשיר הסקירה יצא מחדר ההאזנה שלי. Aqua Formula xHD באמת לימד אותי הרבה. ולניסיון הזה יהיו השלכות. אני רוצה את תחושת המאסטר-טייפ בחזרה.

האם לביטים יש רגש? סימכו עלי. ברגע שתאזינו למוזיקה עם ממיר הדגל של aqua, טתם תשבעו שכן.

שנת 2010 היתה הזמן המושלם להקים חברת ייצור בקנה מידה קטן המתמחה בממירי דיגיטל לאנלוג משוכללים הכוללים טכנולוגיית multibit. לא? ארבע שנים קודם לכן נוסדה Spotify. ארבע שנים לאחר מכן, Tidal קובעת את רף איכות הסאונד הרבה יותר גבוה. ממירי Multibit, המכונים גם R2R או Ladder, גרמו יותר ויותר סנסציה והתהליך הפיק, בעיני רבים, איכות צליל מעולה בהשוואה לעקרון דלתא-סיגמה ועקרון 1-bit. לכריסטיאן אנלי היה חוש ריח ממש טוב (או שאני צריך להגיד 'שמע'?) למה שמתרחש כאשר הקים את Acoustic Quality, או בקיצור Aqua, במילאנו.

במעבר מהיר של תשע שנים קדימה ודף הבית של Aqua כולל ארבעה מוצרים: טרנספורט דיסקים ושלושה ממירים. התכונות והמפרטים של כל המכשירים מרשימים, אבל שני דברים בולטים מיד: המראה הפיזי הנמוך והמשוכלל ומדיניות העדכונים שמבטיחה שהמכשירים ישמרו על ערכם. התיישנות היא למעשה חלק מהותי מכל ממיר וזו הסיבה שאפשרויות עדכון התוכנה והחומרה של Aqua ראויות להערכה רצינית. אז, הלאה ל-multibit, או R2R או סולם. כל המונחים הללו מתארים את אותו עיקרון בסיסי. האות הדיגיטלי מוזן אל רשת נגדים, שהטופולוגיה שלה דומה לזו של סולם, אם תפעילו קצת את דמיונכם. באמצעותה של התגובה האינדיבידואלית של שני ערכי התנגדות (יחיד ("R") וכפול ("2R")), כל סיבית משחקת את תפקידה ביצירת מתח אות אנלוגי.

האלגנטיות של ממיר כזה טמונה בעיצוב הפשטני שלו וביכולת הההרחבה שלו. רשת R2R אכן יכולה להיות בתוך שבב, אבל אפשר גם להלחים אותה יחד מנגדים בודדים. רזולוציה של 24 או אפילו 32 סיביות ניתנת להשגה בקלות על ידי התאמת "אורך הסולם". ממירים מסוג R2R ללא כל דגימת יתר או סינון דיגיטלי מתהדרים ברמה גבוהה במיוחד של מוזיקליות שכן, בניגוד לממירים מסוג Delta-Sigma, אין כאן אלגוריתמים של סינון שמותירים את עקבותיהם האקוסטיים הבלתי נמנעים. זה מה שהם אומרים בכל מקרה. לדעתי, זהו שיפוט סוחף מדי כשהוא ממעיט בתפקידו של הציוד ההיקפי הדיגיטלי-אנלוגי המורכב בתוצאה הכוללת.

הממיר הבכיר בסידרה הנוכחית של אקווה נקרא Formula xHD. הקיצור "xHD" המציין את עדכון 2017 של הממיר, הוא הוכחה לכך שמדיניות השדרוג של החברה חיה ובועטת. כעת זה מאפשר למשתמשים לנגן קבצי PCM עד לתדר דגימה של 768 קילו-הרץ וכן בפורמט DSD DSD256 (Quad DSD). בנוסף ללוח מעגל חדש, העדכון כולל גם קושחה חדשה לשבב הבקר של רשת הנגד R2R, אשר נועד לשפר את איכות הצליל.

Formula xHD מקבל גם כינוי נוסף: Opto-logic DAC. "אופטולוגי", למעשה תיאור מהודר, מתאר ​​את הפרשנות הפנימית של החברה לטכנולוגייה של סולם נגדים, שהוצגה עם דגם הדגל פורמולה וכעת זמין גם בצורת שדרוג לממיר הנמוך יותר הנקרא La Scala. דגם Formula כולל ארבעה בנקים של נגדים לרזולוצייה של 24 סיביות (לכל בנק). תוכנה בקרה מיוחדת מאוחסנת בשבב FPGA. חוד החנית של אקווה בעיצוב הכללי היא הבידוד הגלווני של ה-FPGA וציוד היקפי דיגיטלי מהנגדים שכבר משויכים לעולם אנלוגי. זה אמור לגרום לכך שההארקה תהיה נקיה מכל סוג של הפרעות עם סימטריה מושלמת בקטע הממיר. המטרה היא דיוק וטבעיות אופטימליים.

ספקי הכוח לחלקים הדיגיטליים והאנלוגיים כמובן נפרדים והרכיבים נבחרו לא רק על בסיס איכות צליל אך גם על יציבות ואמינות לטווח ארוך. נתיב האות בצימוד ישיר ונטול קבלים.

Aqua Formula xHD מתגאה בכניסות ויציאות בהתאם לכל התקנים המקובלים. אחד המאפיינים הבולטים שלו הוא קלט דיגיטלי בלעדי לחיבור של טרנספורט הדיסקים של אקווה, דגם La Diva. הממשק הזה, שכינויו "AQlink PRO", מתקשר באמצעות פרוטוקול I2S - ללא ספק הכי ישיר והכי נקי מג'יטר עבור אותות מוזיקה דיגיטלית. בנוסף, בהתאם לרצון הלקוחות, אחת משש הכניסות הדיגיטליות הזמינות יכול להיות מצוידת, למשל, בממשק אופטי, שאינה אחת מהכניסות הסטנדרטיות של המכשיר.

בכל הנוגע לתכונות וקלות התפעול, לממיר היוקרתי הזה יש טריק מעניין בשרוול: מתג פאזה שימושי וכפתור השתקה, שניהם ממש יעילים אם אין לך כאלה במגבר. שמונה נוריות LED קטנות נדלקות בעדינות כדי לחוות את תדרי דגימת ה-PCM הנקלטים בטווח מ-44.1 ל-384 קילו-הרץ - לא הצלחתי לבדוק מה קורה כאשר מגיעים ל-768 קילו-הרץ. הכניסות נבחרות באמצעות מתגי חילוף איכותיים, יהיה קל יותר לזהות באמצעות תצוגת טקסט אבל הספרות הרומיות נראות משוכללות ונאות, חייבים לומר. שלט רחוק זמין כתוספת אופציונלית.

מה אפשר לצפות מממיר בקליבר הזה? מה הוא צריך לספק כדי להצדיק כזה תג מחיר כבד? אקווה שואפת להשיג חזון של "צליל אנלוגי". ליתר דיוק, הוא מכוון לאיכות צליל ללא כל אפקטים של דחיסה, דומה לזה של טייפ אולפני.

הנקודה שבה ה-Formula xHD באמת "תפס" אותי הייתה למעשה אנלוגית מאוד, כלומר כזו שהעלתה באוב את אותם סוגי רגשות שאתה חווה בהופעות חיות. האזנתי לדיסק של האלבום ההופעה Eine Nacht בברלין של Max Raabe ותזמורת Palast. בכל פעם שאני מאזין להקלטה הזו, ברור שהזמר והאנסמבל מופיעים כאחד שלם. הם נושמים פה אחד ומניעים את ההופעה כלאחר יד מהפארק. אני אפילו אוהב להאזין לאלבום הזה דרך המכשיר רדיו/מערכת המוזיקה של Tivoli. יחד עם זאת, Formula xHD פתח עבורי מימד חדש לגמרי: קרשנדו כמעט בלתי שמיע, אבל מרתק מאוד דווקא בגלל העדינות שלו, ששיאו מתפרץ בביטוי, הרמוניה משנה מצב רוח. כמעט בלתי אפשרי לתאר אבל היה פתאום המתח הזה באוויר שמעולם לא קלטתי קודם וגעגוע בקולו של מקס ראבה שכבש את מיתרי ליבי. והממיר של Aqua הצליח לחלץ את הכל מה-16-bit של התקליטור. מַדְהִים!

Formula xHD באמת מכסה את כל הדברים הבסיסים. הרעיון לשוטט בין פסי התדר כדי להנפיק חותמת אישור לכל אחד מהם לא נראה לי ממש מכבד. הממיר מתקתק בנונשלנטיות את המאפיינים שבמפרט הטכני המתייחס לדינמיקה, בס חזק ופירוט חסר מאמץ. כל זה מפנה בקביעות את תשומת הלב לדברים כמו החיות והנוכחות האמיתית של קול שירה מלודי, או השחזור האקוסטי המושלם לחלוטין של סצנה הכוללת "פסנתר קונצרטים גדול וכבד בחדר הקלטות לא לגמרי אטום לרעש מהעולם החיצון", באופן מוחשי - כמו IMAX 3D לאוזניים.

הטבעיות הקסומה היא בוודאי מה שיהדהד הכי הרבה זמן בזיכרון השמיעתי שלי לטווח ארוך, הרבה אחרי מכשיר הסקירה יצא מחדר ההאזנה שלי. Aqua Formula xHD באמת לימד אותי הרבה. ולניסיון הזה יהיו השלכות. איכות אקוסטית מוכרת גם מוצרים זולים יותר. אני רוצה את תחושת המאסטר-טייפ בחזרה!