Duevel Bella Luna רמקול אומני

Enjoy the Music סקירה מקצועית במגזין

סטיבן רוחלין, 2002
Duevel Bella Luna - מאסטרו אודיו - רמקול אומני
הדרך היחידה לפתוח את הסקירה הזאת היא לגלות לכם חלום שלי. לפני הרבה שנים, בזמן שפלטינום אודיו היו עדיין בסביבה, הם יצרו רמקולים במחיר $150,000 שנקראו Air Pulse 3.1. רמקולים מסיביים במידות ובמשקל. כל הדרייברים היו בעלי פיזור צליל 360 מעלות. בעוד הייתי העיתונאי היחידי שאי פעם ראה את הקרביים של רמקולים מצייני דרך אלה, תקוותי היתה שגירסה קטנה וזולה יותר תצא לשוק. אבוי, הם איבדו את המתכנן הראשי והגאון פיל ג׳ונס לטובת מקומות אחרים בתעשייה. בעוד ה Air Pulse 3.1 תוארו בכתבי עת רבים וזכו באינספור פרסים, לא צצה גירסה קטנה יותר עד ש…

בביקורי בתערוכת האודיו של פרנקפורט באמצע יוני 2001 ראיתי ושמעתי את החלום שלי! זו היתה התגלות שלא נשכחה במהרה. למעשה החדר של דובל זכה בפרס הנחשק של Enjoy the Music.com™- החדר הטוב בתערוכה! מה היה זה שגרם לחווייה הזאת להתעלות מעל לכל החדרים האחרים? הרמוניות מרהיבות, צליל ברור להפליא, תחושה של קנה מידה נכון, דינמיקה…רק להזכיר כמה מהמעלות הנדירות. מיותר לציין שהייתי פשוט מוכרח למצוא דרך לסקור את הרמקולים האלה למרות שלא היתה הפצה בארה״ב. כמה חילופי אימיילים עם מרקוס דובל האדיב והנדיב התמזגו עם כמה מוקשים במכס וכמה עמילי מכס\משלחים פושטי עור… לבסוף לאחר שנפתרו כל ״תסבוכות הרשויות״, זוג רמקולים דובל בלה לונה ישבו במערכת הראשית שלי! יבוא עלול להיות כאב רציני ב-אתם-יודעים-איפה, למרות, כפי שאומרים, ״אין כאב, אין הישג״. אז מה עושה את הרמקולים האלה כל כך מיוחדים שברנש ציני של ״הייתי, ראיתי״ שכמוני יצא מעורו כדי לסקור חתיכת אודיו אקזוטי?

תכנון פיקח

תכנון גאוני שמשאיר מאחור את הקופסאות הרבועות הרגילות ואפרכסת רמקולי השופר כ״אסכולה ישנה״ (כפי שהם באמת). במקום אלה דובל עושה שימוש ברדיאטור [גוף מפזר צליל] עץ מעגלי שמפיץ את תפוקת יחידת הרמקול ל 360 מעלות [אומני]. הקרנה הדוקה, צרה ומפוקסת של תפוקת יחידת הרמקול עשויה להיות טובה אם אתה מקבע את ראשך למקום במלחציים, אך ברגע שתזיז את ראשך החווייה כולה תיעלם. תלונה כזו נשמעת מדי פעם אצל חובבי רמקולים פלנריים. כל עוד אתה בתוך החלון הצר של אלומת הצליל, הכל בסדר; אבל ברגע שתזיז את ראשך מהמיפתח הצר הזה הצליל התלת מימדי (ועושר התדרים\הרמוניות) מצטמצם. למעשה יצרני רמקולים אלקטרוסטטיים מכירים עובדה זו ומעקמים בכוונה את הפנלים כדי להקל עליהם לספק חלון גדול יותר אל תוך המוסיקה (מרטין לוגן). כמובן שיש יותר מדרך אחת לתכנן רמקול עם פיזור צליל 360 מעלות.

הרמקולים של mbl חלוצים ביכולת פיזור 360 מעלות, למרות שהם עושים שימוש בכמה דרייברים על אותו תדר כדי להשיג זאת. בעוד ריבוי יחידות המפיקות את אותם התדרים על מישור אנכי (ד׳אפוליטו) הוא בסדר, ריבוי יחידות על אותו התדר על המישור האופקי עלול להיות טוב פחות. רע רע רע כיוון שהאוזן רגישה יותר לכיווניות ימין\שמאל מאשר למעלה\למטה. גרוע יותר, התכנון של mbl מיושם כך שנצילותו נמוכה להחריד 81 dB/w/m. להוסיף חטא על פשע, לרמקולים עכבה נמוכה של 4 אוהם! צריך מגבר עם הספק ויכולת דחיפה אדירים שיסחטו את ארנקך אם אינך ביל גייטס או סטיב ג׳ובס! בסדר, אולי לא מיליארדר כמו ביל וסטיב אך עדיין תזדקק להגברה יקרה להחריד. בטח יש דרך טובה יותר. אז עכשיו שאנחנו יודעים על הרע ועל המכוער, הגיע הזמן לגלות את הטוב.

והרי בלה לונה

כפי שסטיב ג׳ובס היה מבקש מאיתנו… חישבו שונה. מרקוס דובל החליט בחוכמה להשתמש ביחידת מיד\טוויטר יחודית ויחידת מיד\בס אחת. יתר על כן, התכנון כולו נציל ביותר (בעבור מגברי מנורות מיעוטי הספק מסוג SE) עם רגישות של 92dB/w/m נוחים ועכבה שפויה של 6 אוהם. מה עוד שהתכנון מספק הענות תדר אמיתית של 40 Hz - 20,000 Hz שאני מאמין לה לגמרי אחרי חודשים של האזנה מהנה. אז כיצד דובל משיגים תוצאה כה מהנה?

מבט על קצה החלק העליון מגלה את המגנט של יחידת המיד\טוויטר. יחידה זו יורה כלפי מטה אל תוך שופר מעוגל 360 מעוגל כך שתפוקת היחידה יוצאת אל בין שני רדיאטורים אומני עשויים עץ. באותו הזמן יחידת המיד\בס יורה כלפי מעלה כך שתפוקתה מופצת על ידי הרדיאטור התחתון. זה מביא בצורה יעילה את כל תפוקת רמקול ל 360 מבלי לעשות שימוש ביחידות נוספות ומיותרות. כדי להבין את הרעיון, לפנינו שירטוט CAD (Computer Aided Design) תלת מימדי של רדיאטור אומני:.

Duevel Bella Luna רמקולים רצפתיים - מאסטרו אודיו -
Duevel Bella Luna רמקולים רצפתיים - מאסטרו אודיו -
כמובן שתכנון מצוין כזה יהיה חסר ערך אם לא נקפיד על הדרייברים הטובים ביותר. חסידי ההורנים שביניכם בטח חושבים ״דובל משתמש ביחידת מיד\גבוהים מקומפרסת״. ממש לא! האם אלה טוויטרים כיפת משי? בשום אופן. מה עם הטוויטרים האלה מעידן החלל עשויים אלומיניום או טיטניום. אין סיכוי! איך למשל כיפת 38 מ״מ עשויה סיבי פחם עם סליל נומקס? מה עם מי?

טוב, מספיק עם הטכנו הזה, ניתן לאבחון הנ״ל לדבר בשם עצמו. לגבי יחידת המיד\בס, גם היא עשויה סיבי פחם. כאן יש לנו חרוט סיבי פחם בקוטר 22 ס״מ במארז יצוק שיכוך אריג בד. השימוש בסיבי פחם בשתי יחידות הרמקול נבחר הודות למסה הזעומה שלהן וקשיחותן הרבה. זו בדיוק המטרה אליה מכוונים כל המתכננים של יחידות רמקול. זה מאפשר איכות גבוהה שתוצאתה עיוות צליל נמוך הודות לרמת שליטה גבוהה. קרוס מינימלי בעל חלקים ברמה אודיופילית מאפשר לרמקול להפיק צליל בפאזה ליניארית. התיבה עצמה קשיחה ביותר ומהודקת כהלכה. הפתח האחורי של הוופר נמצא בתחתית גוף הרמקול כדי לסייע להפקת תדרים נמוכים.

הערה משמעותית אחרונה בנוגע למימוש שופר אומני, על הצליל שמגיע לנקודת ההאזנה ישירות מהרמקול וגם מהחזרים. בעוד הידע הרשמי אומר שהחזרי צליל בתוך החדר יהיו הרסניים לנקיון הצליל והפוקוס, יש כאן יותר מהגלוי לעין, אהמממ, אוזן. אם נצטט מהאתר של דובל:

כאשר מאזינים לרמקולים בעלי פוקוס קיצוני שכמובן מפיקים רק מעט צליל לא ישיר, המאזין שומע את הצליל הישיר והבלתי ישיר של ההקלטה מאלומת קול צרה שבאה מכיוון אחד. אולם זהו מצב סאונד לחלוטין לא טבעי מאחר ולא נוכל להבחין בצליל הבלתי ישיר של ההקלטה דרך האפקטים של מיסוך זמן. כתוצאה מכך אנו מאפיינים זאת כתבנית אקוסטית שטוחה. ידוע שלרמקולים שני-דרייבירים קטנים יש אלומת צליל רחבה ולכן הם חושפים שכבות עומק. ההצלחה העולמית והקבלה של כמה מהנציגים של טיפוסי דיפול (רדיאטור מסדר 1) מבטיחים מימוש טוב יותר למערכת הזאת. אך המצב האידיאלי הוא מקור נקודתי (רדיאטור מסדר 0, חד קוטבי) עם פיזור אומני מושלם. האידיאל הזה מושג לרב על ידי רדיאטור אומני-כיווני. חייבים לוודא בקפדנות את קבוע הפיזור בפאזה-זמן כדי להמנע מהחזרי חדר (מידע) לא ברורים.

לכן מנקודת מבט פסיכו-אקוסטית אין זה נכון שרדיאטור אומני כיווני מוסיף משהו לאות המוסיקלי בגלל החזרי החדר, מאחר וההיפך הוא הנכון; רק אם יש יחס אחיד בין אות המוסיקה ושדה הצליל אפשר להנות משיחזור מוסיקה טבעי״.

כמובן שמה שחשוב באמת זה איך לייצר צלילים בחדר האזנה נתון. אז בואו ניקח את הבלה לונה הגרמניים האלה לנסיעת מבחן!

נסיעה באוטובאן

הסטאפ בחדר שלי לא רגיש במיוחד. המיקום הטוב ביותר היה מטר אחד מהקירות הצידיים ומטר עשרים מהקיר האחורי. במשך מאה שעות ראשונות של האזנה נראה היה שהטוויטר נהיה מעט חלק יותר בעוד הבס נעשה עמוק ומספק יותר. למעשה תפוקת הבס בחדר שלי היתה די מרשימה! זה היה נכון במיוחד עם בס אקוסטי. הדוק וערב לאוזן, אומרות הרשימות שלי. בנגינת התקליט החביב עלי Cookin' With The Miles Davis Quintet מתוך הסט של Analogue Production, ההקלטות הגדולות בהוצאת Prestige, הבס האקוסטי של פול צ׳מברס עם איזון מושלם של מיתר, גוף הכלי וגוון צליל. גם התופים עם צליל ומבנה הרמוני נכונים. בעוד הדימות [imaging] לא מפוקס כמו ברמקולי הרפרנס שלי Avantgarde Acoustic Duo, להופעה בכללותה היתה נוכחות משמחת.

אם יש דבר אחד שעבדכם הנאמן דורש שישוחזר כהלכה זה תחושת איזון ונכונות הרמונית. בתדרים הגבוהים מאוד חסרה מעט תחושת המשכיות אך אף פעם לא הורגש בהם חוסר של ממש. בסופו של דבר סאונד טוב. אחרי הכל, אם אין תיאור טבעי של הרמוניות בתחום המיד אז תהיינה שגיאות בהענות התדר (לרב באיזור החיתוך של הקרוס) שלעולם ועד יעצבנו את המוסיקאי שבי. למעשה אחד האתגרים הגדולים בתכנון רמקולים זה לא רק לבחור שני דרייברים שיעבדו טוב יחדיו, אלא גם לתכנן קרוס שיוציא את המיטב ברגע שדרייבר אחד חופף בתדר את השני. מאחר והדרייבר הגדול יותר מפחית צלילים בתדרים הגבוהים, יש חשיבות מכרעת לאופן בו הדרייבר הקטן יותר מתחיל להפיק את התדרים האלה. לא רק עוצמת השמע, גם הפאזה. זה המקום בו עיצוב כמו מודל הפאזה הליניארית של דובל מתעלה מעל מודלים אחרים. בחזרה למוסיקה…

קולות גברים ונשים גם יחד הופקו בביטחה. החל מבילי הולידיי ועד לואי ארמסטרונג, דובל בלה לונה לכדו את נשמת המוסיקה. לפני שאשכח לציין, הודות לקלות הדחיפה של הרמקולים, מגבר ה SE בן 8 וואט המועדף עלי (Wavelength Audio Cardinal) היה השילוב בטוב ביותר. בעוד הרמקולים האלה יכולים לנהל יותר מ 100 וואט, כל מה שהיה צריך בחדר ההאזנה שלי זה שמונה וואט כדי לקבל עוצמות שמע שפויות.

כפי שהזכרתי קודם, הדימות של כלי בודד לא היה מפוקס כפי שהייתי רוצה ולמרות זאת תמונת הצליל היתה מדהימה ברמה של התגלות. זה היה נוכח במיוחד בהקלטות כמו Amused To Death של רוג׳ר ווטרס כמו גם בהדפסה האנגלית המקורית לצד האפל של הירח של פינק פלויד. לאלה מכם שלא מכירים את Amused To Death, זה הוקלט ב Q-Sound [אלגוריתם לעיבוד צליל תלת מימדי]. סוג כזה של הקלטה מעובדת עם אפקטים פסיכו-אקוסטיים נועד להפיק חוויה רחבה, עמוקה והקפית במידה קיצונית עם זוג רמקולים קדמיים בלבד. זה המקום בו הבלה לונה זורחים. בעוד רמקולים אחרים נושאים אותי לזירת הצליל המסונתזת הזאת, הבלה לונה שם, חסרי כל מאמץ. היה גם שיחזור נהדר של רמזים מוסיקלייים קטנים המקיפים אותי ומרחיבים את המרחב האקוסטי.

באשר לצד האפל של הירח, גם כאן יש אפקט צליל הקפי מעניין וגם תחושה חזקה של צליל הקפי קנה מידה קטן וגדול גם יחד. אחרי שהקלטות רבות אחרות באו והלכו להן, דינמיקה נינוחה במקרו וגם במיקרו סייעה לתחושה של שיחזור צליל הקפי יותר טבעי וכנה (אם אפשר להתבטא כך). אלה מכם שמקלקלים את חוויית ההאזנה שלכם עם יותר מזוג רמקולים אחד חייבים להבין שככל שיש יותר רמקולים במערכת כך יש יותר בעיות של תזמון ויישור פאזה בנקודת ההאזנה. בעוד ברנשים כמו טומליסון הולמן שמצפים מאיתנו להאמין ש 5.1 או 10.2 ערוצים זה דבר נפלא, הם נמנעים מלספר לכם על המרחב הפיסי הצר בו מתרחש סאונד מסודר באמת. דילרים כנראה לא יספרו לכם גם את זה כיוון שהם יכולים למכור לכם תריסר רמקולים וערוצי הגברה. כמה שיותר רווח כך יותר טוב!

בלה לונה עם פיזור טבעי של 360 מעלות מספקים יתרונות צליל הקפי עשוי כהלכה אך נמנעים מהבעיות הברורות כיוון שכל מה שאתם צריכים זה זוג רמקולים. כמובן שסוג כזה של אפקט צליל חייב להיות בהקלטה עצמה. כאשר מנגנים הקלטות מונו קיבלנו תמונה מרכזית נאה עם בימת צליל קדמית עמוקה. רמקולים אלה הם לא כמו Bose בעלי ה״שיווק הגאוני״ עם צליל “החזר ישיר” שסתם זורקים צליל לכל הכיוונים. בלה לונה מתוכננים בקפידה לפיזור צליל ב 360 מעלות תוך שמירה על פאזה מיושרת. ועכשיו בחזרה לעיקר…

הרהורים אחרונים על הבלה לונה

סך הכל, אני סבור שדובל בלה לונה שייכים למדרגה העליונה של המודלים ויספקו שעות רבות של אושר גדול ממוסיקה. זהו מודל של טווח מלא (full range) שאפשר להניעו על ידי מגבר טרנזיסטורי איכותי או מגבר מנורות לא חזק; כאן אין צורך במגבר סופרמן כדי לשלוט ברמקול לא נציל. הדינמיקה אמנם לא משתווה לרמקולי השופר שלי 103db אך מרשימה מאוד בזכות עצמה. הרמקולים האלה מתעלים ביכולתם להביא את המאזין לחלל האקוסטי של ההקלטה. הרמונית, הבלה לונה מספקים במידה עצומה…אפילו עבור מוסיקאי ותיק כמוני. לפני שאשכח, מבחינת המראה, התכשיטים האלה ייחודיים ויפים במידה יוצאת דופן. בזכות המבחר של שישה גימורי עץ נהדרים הם זוכים בקלות באישור הנחשק של ״ההנהלה״ (או כפי שאומרים, WAF*). כמובן שבסופו של דבר מה שחשוב באמת זה שאתה…

תמורה למחיר: 95

*WAF - Woman Audio Factor



Duevel

קטלוג רמקולים אומני

תקנון האתר מפת האתר
כל הזכויות שמורות מאסטרו אודיו 2004 ©