Audiomat Solfege Reference 20 מגבר מנורות משולב

Enjoy the Music סקירה מקצועית במגזין

בוב ניל, 2002
אולי אני זקן מדי בשביל זה. אני מקשיב למגבר משולב מנורות, 40 וואט, Class A כל הדרך. זהו מגבר הדגל של אודיומט מיובא מצרפת ע״י מוטין בע״מ, מונטריאול. אחיו מתחתיו הינו דגם Arpege Reference הפופולרי מאוד (32 וואט, קצת אופורי, צליל די מתוק, אחיזה בבס חזקה פחות מהמגברים החזקים יותר של אודיומט) וה Prelude Reference* (30 וואט, מעט סלחני, אחיזה טובה יותר בבס). ציטוטים מאתר היבואן ״הארפז׳ והפרלוד עושים שימוש בנורות יציאה EL34, הסולפז׳ בארבע נורות 6550. ככל שעולים בליין המשולבים מקבלים יותר כח, השנאים גדולים יותר ולפי פסקל ראבאש ממוטין, הצליל נעשה שקוף יותר. הסולפז׳ אינו בדיוק סלחן באופיו. אני יושב כאן, ההגברה הקנדית שלי היקרה פי חמש והמוניטורים האנגלים הוזזו הצידה כדי להאזין למגבר מנורות צרפתי המניע זוג Reynaud Offrandes צרפתים. הסימפוניות של רובארה ששיעממו אותי כל השבוע על מערכת הרפרנס הנהדרת שלי, הן כמו פלטה של צלעות בגריל. לא מסוגל להניח להם לנפשן. ברור שאני זקן מדי בשביל זה.

הבה נלך מעט אחורה. התחלתי במבחן הזה עם הסולפז׳ וזוג רמקולים מדפיים Harbeth Monitor 30. ציפיתי לשידוך טוב וזה אכן מה שקיבלתי. ההארבת׳ לא ממש נצילים (85db) עם צליל נוטה קדימה ופירוט רב אך סה״כ מאוזנים יפה. בהתבסס על ביצועיו האחרונים כאשר פתח זוג ספנדור SP1/2 עד שנעלמו בחדר, אני מחשיב את הסולפז׳ כעוצמתי, מוצק, ובהשוואה למגברי הייבריד בעלי יציאה טרנזיטורית, מעט עשיר יותר טונלית הודות לנורות היציאה שלו. עם ה Monitor 30 קיבלתי צליל מוצק, דינמי, עמוק, די חלק ומלא. מעט לא מעודן למעלה. סוג כזה של איכות מכונה ׳שקיפות׳, אך אני מציין שבסקירה האחרונה ב Ultra High Fidelity, שם אם להיות כנים השתמשו בנורות סילבניה שאינן זמינות יותר במלאי (כרגע המגבר מגיע עם נורות Phillips Military Grade), גם שמעו את שאני שמעתי, תיארו את הצליל כפחות קטיפתי מהרפרנס שלהם ומעט יבש. אם נשים את הביקורת העדינה הזאת בצד, טונליות וצבע היו אמיתיים, נקיון צליל מהמעלה הראשונה והרבה מאוד חיוניות - מספיק כדי להוציא מה Monitor 30 בחדר השינה שלי תוצאה מהממת. (אני עדיין מאמין ש Compact 7 מתאימים יותר לחדרים קטנים אך אולי מגבר פחות תוקפני יצמצם מעט את הפער). כלי נשיפה מעץ נשפו בצורה ומשכנעת. הכינורות, אמנם לא במידה מעודנת לעילא, נשמעו מספיק חלקים. בס היה הדוק וברור. האפקט הכללי היה נקי, בעל משקל וחסר עכבות. לא יצאתי מגדרי אבל הרגשתי שהסולפז׳ סוחט מה Monitor 30 את כל יכלתם.

ההתרשמות הזו באה אחרי האזנה למוסיקה מגוונת - קונצ׳רטי לפסנתר למוצרט עם כלי תקופה, Bachiana עם Musica Antiqua Kohn, שלישיות פסנתר לשוברט, סימפוניות של רובארה, וויין שורטר. האחרון, שהוקלט כפי הנראה עם ציוד מנורות בתחילת שנות השישים, נשמע טוב באופן מיוחד; פחות אובייקטיבי, מבריק ונקי ממערכת הרפרנס שלי אבל יצר אוווירת מועדון ג׳אז משכנעת יותר. אחרי ההתנסות הזאת, נראה שקלטתי היטב את הסולפז׳. לא מאוד מהיר אבל ממזר.

Audiomat Solfege Reference 20 מגבר מנורות משולב
Reynaud Offrandes
החודש אני מכין גם על סקירה על רמקולים Offrandes אבל כרגע (סוף פברואר) הם בקושי מחוץ לקופסה והגיעו עם מעט מאוד שעות נגינה, עדיין מחכים למעמדים שלהם. אבל מה זה משנה, בואו נראה אם הצרפתי אוהב את הצרפתי. לעזאזל. אני ממש יותר מדי זקן לזה. אני עדיין לא מכיר את ה Offrandes ממש טוב, אבל כשהם יושבים על הסטנדים הכבדים שלי (34 ק״ג), נראה שהסולפז׳ שינה את צבעיו. הוא פשוט הפך למגבר אחר. הרושם היה כאילו מישהו לקח ספנדור SP1/2 ותכנן אותם מחדש כ Offrande. אולי שינה את מינו. הכל יצא החוצה ולפת אותי, תחום אמצע שניתן למשש ללא מתיקות יתר או בס רך שמאפיין את צליל הספנדור. בס טוב מאוד (ל Offrande יש יותר בס בסיסי מאשר Monitor 30. זה חלק מהתמורה שתקבלו מעוד $1000+ והנדסה גאונית); ובעוד תחום המיד הגבוה והגבוהים ירד במקצת, האפקט הכללי יותר מספק ומהנה. זהו בבירור רמקול טווח-מיד כמו הספנדור אבל עם הרבה יותר התרחשות.

אם להיות לגמרי כנים, לא קיבלתי את התחושה שהכל יוצא בפרופורציות טבעיות - ה Monitor 30 אולי חשפו יותר את המגבר לכשעצמו. במעבר ישיר מה M30 המוסיקה יצאה פחות ברורה, מעט עמומה. אבל מגברים לא קיימים בואקום תיאורטי. מה שקורה כאן הוא בבירור סינרגיה בין מגבר לרמקול. הסולפז׳ נשמע קצת פחות מוצק ואסרטיבי על ה Offrandes מאשר על ה M30. נראה שהמיד המובלט של ה Offrandes עירבל טיפה את עושר הצליל של המגבר וכך יצר צליל יותר פרחוני. הרמקולים הצניעו מעט מיד גבוה וטרבל נמוך וכך הסתירו מעט את החיות של המגבר. פרטים קטנטנים נשמעו יפה וברור. סינרגיה: המגבר והרמקולים שניהם רכיבים רבי הבעה. בעוד המיד הרדיאלי המאוד מדויק של ה M30 מביא את זה קדימה - כאילו להתריס כנגד זה, ה Offrandes הרכים יותר משלימים את זה, הופכים את זה לתכונות נעימות ועדינות יותר. זהו שידוך מעולה שיש בו יותר רומנטיקה מאשר בשידוך סולפז׳\הארבת׳.

הסולפז׳ לא מייצר יופי נעלה יותר עם ה Offrandes מאשר עם ה M30; אבל, כפי שאמרתי, התכונות הללו פחות נוכחות עם ה Offrandes. עם ה Offrandes אנו שומעים חיוניות ומה שאפשר לתאר כהילה (aura). בעוד יש פירוט רב במעברים שקטים עם מעט כלים, החוזקה של Solfege\Offrandes היא מיזוג, אל אף שלעיתים האימג׳ינג והעומק ברורים להפליא - ולצורך העניין המרחב בכלל - יוצא דופן.

הילה? ישנה התמקדות בחמימות זוהרת מעל משטחי הצליל - יש כאלה שעבורם זה יהיה המאפיין המושך ביותר. אני מבין עכשיו למה יש כאלה שיקראו לזה ׳מרגש׳ ולמה הסוקר ברוס קנט מצא את זה קל לעבור מהספנדור BC1 ל Offrandes (קנט מניע את שלו עם אודיומט פרלוד רפרנס בעל נורות יציאה EL34, לכן אני משער שהוא מקבל יותר מתיקות וקצת פחות נמרצות). עם הסימפוניות של רובארה אליהן התייחסתי למעלה, אי אפשר לעמוד בפני השילוב הזה. באלבום האחרון של ג׳ורדי סאבאל Ostinato (Alia Vox 9820) חסר משהו מהעידון בטרבל של הויול שיש עם ה Blue Circle/Harbeth Monitor 40 . זה לא אנין כפי שזה יכל היה להיות; אבל אני כן מקבל את החוויה החושית הזאת יחד עם נינוחות כללית. משהו מנעורי מזדמן לכאן. אני מזהה אותו. אבל אני זקן מדי לזה.

Audiomat Solfege Reference 20 מגבר מנורות משולב
בחזרה לעניינים
ציוד נילווה. מקדימה נגן Naim CDSII מחובר לסולפז׳ עם אינטרקונקטים Nordost Valhalla. הסולפז׳ מחובר עם כבל חשמל בן 20 אמפר שכנראה מגדיל דינמיקה לעומת הכבל המקורי (לסולפז׳ צריכה של 120 וואט במצב מנוחה לעומת הפרלוד שצורך 70 וואט בלבד). כבלי רמקול הגונים ולא יקרים Blue Circle BC92 באורך 5 מטר, מה שמסביר את מה שהיה לי חסר לעומת ה Valhalla שלי באורך מטר אחד. הסולפז׳ דורש כ 45 דקות חימום ומתחמם (Class A). סה״כ שבע נורות - ארבע 6550C ליציאה. משקלו 26 ק״ג כבד עבור מגבר משולב; מראה חסון, בנוי כהלכה ונאה אם אלומנים מוברש עמום קולע לטעמך. אני מעדיף את הגימור השחור של מודל ארפז׳ אבל אז מה? יש לו יציאות 4 ו 8 אוהם לרמקול. ניסיתי את שתיהן על כל הרמקולים ומצאתי שאני מעדיף את יציאת 8 אוהם, גם על ה Offrandes שעכבתם 4.

הסולפז מגיע עם שלט רחוק שלפי השמועה עובד מצוין אך ביקשתי ממוטין לא לספק לי מאחר ואיני אוהב שלטים רחוקים.
אוקיי, למוסיקה. בהאזנה לשלישיות הפסנתר של שוברט בהקלטה האחרונה של שלישיית פלורסטן בלייבל Hyperion, נוכחתי שלא שמעתי כזה כינור משובח   ה מ ו ן   זמן. הצ׳לו לא עוקצני עד הסוף והפסנתר מעט רך ולא מספיק פתוח ונקי כפי שצריך להיות; אז אין את הניגודיות המוחלטת בין שלשת הכלים שהיא לב העניין כשמדובר בשלישיות פסנתר. השילוב Solfege/Monitor 30 מביא את הדרמה יותר טוב. אולם יש תחושה של הרוגע והשלווה השוברטיים שהיא מהנה מאוד וחסרה עם ה Solfege/Harbeth. חסרתי את הדרמה אך מצאתי את הגירסה המשכרת של ה Offrande's.

בגירסה הראשונה לפסנתר של המוסיקה למקלדת של ראמו שאי פעם שמעתי, חדשה מ Harmonia Mundi [901754], הפסנתר פחות נקישתי ושוב לא ברור מספיק כפי שהפיקו הסולפז׳\הארבת׳; אבל הריכוך, שאני מתחיל לגלות כקבועה בשילוב הזה, הוא עדין ומעורר חיבה. עם הסט האחרון התצוגה כולה לירית כפי שהיא ברוקית. הפרשנות לראמו של הפסנתרן הצרפתי Alexandre Tharaud (הוא מסיים במחווה לראמו של דביסי) יחד עם השילוב Solfege/Offrande's מסייעים לגישה הזו.

עם La Voice Humain של ג׳ורדי סאבאל (Alia Voix 9803), אוסף נפלא של קטעי סולו לויול בס מתקופת הברוק, ה Solfege/Monitor 30 ישירים בעוד ה Solfege/Offrandes חושפים את החושניות של סאבאל. הויול מעט פחות נקי ממה שאני רגיל לשמוע. הוא רך, נחושתי ומפתה; יש פירוט רב בפרטים הקטנים, עדין אך ברור ומאוד מושך. אני חש שאני מקבל פחות מידע עם הסולפז׳ משודך להארבת׳ ותצוגה פחות אוייבקטיבית של ההתרחשות באולפן ההקלטה. אם לדייק, ה Solfege/Offrandes נותנים תצוגה מעט רכה ולא שקופה לגמרי של ג׳ורדי והויול שלו. אך ׳הפשרות׳ הללו על בהירות אמיתית מוחלטת נובעות מתיכנון מחושב ומסתכמות בתצוגה מאוד שובת לב ומהנה.

הקונצ׳רטו מס׳ 9 למוצרט מנוגן על ידי יאן ואן אימרזיל והתזמורת הקמרית Anima Eterna (Channel Classics 0590) הוא ידוע פחות אך לדעתי מפיסגת יצירתו. הוא קליל יותר, הדוק פחות, חד פחות, עם פחות ניחוח של כלים אותנטיים עם ה Solfege/Offrandes; אבל הפורטה פיאנו מוצג ברור ומאוד יפה. הייתי רוצה מעט מהחוצפה של הסולפז׳\הארבת׳ בהקלטה הזו אבל אין מצב שאוותר על האיכות הלירית שקיבלתי כאן.

באלבום של שורטר שהזכרתי קודם, השילוב Solfege/Offrande חמים ומושך יותר מאשר Solfege/Harbeths. אפילו יותר מועדון ג׳אז! סימפוניה מס׳ 4 לרובארה (Hickox, Chandos 9944). זו ההקלטה שהאירה את אוזני למעלות המגבר הזה. כאן העושר והחיות העדינים של המגבר מעירים לחיים את ההקלטה המנומסת והמאופקת הזאת. הסולפז׳ וה Offrandes הם האמבולנס המושלם!

סיכום
אני המום מיכולתו של המגבר המשולב הזה להיות רב פנים כפי שהוא באמת. הוא סייע לזוג הארבת׳ מוניטור 30 להיות מדויקים ככל שהם מסוגלים וממש עשה אהבה עם ה Offrandes הרומנטיים יותר. ניסיתי אותו גם עם הארבת׳ Compact 7, וגם, רק בשביל הקטע, על המוניטור 40 הענק והקשה להנעה דרך יציאות 4 אוהם. קומפקט 7 חמים יותר מהמוניטור 30 וזורמים יפה על העושר המנורתי של המגבר; בנוסף, הם לא עושים עניין גדול מהטרבל הפחות מעודן של המגבר. אני יכול להבין איך אלה שימשכו לדיוק של ההארבת׳ וגם אוהבים מנורות עלולים לאהוב את השילוב סולפז׳\קומפקט 7 כעיסקה טובה. הסולפז׳ לא הביך עצמו עם המוניטור 40 ונשמע איתם הרבה יותר טוב מאשר בהתחילה כשרק הגיע, כפי שרמזתי בסקירה על המוניטור 30 בחודש שעבר. ההקלטה האחרונה של הארנונקור למתיאוס פסיון לבאך (Teldec 81036) מעט פחות זריזה ורובארה יצא מעט כבד יותר עם קולות לא מופרדים ברור כמו עם הגברה בת 150 וואט במחיר $25000. אבל זה יצא עשיר, חלק ומעורבב יפה. לא שידוך טבעי אבל מחווה יפה לגיבור שלנו בן 40 וואט שבאמת לא צריך להוכיח כלום. טוב לדעת שאפשר לשקול עם הסולפז׳ כמה רמקולים שקשים לארפז׳ ולפרלוד - אם לא רמקול 6 אוהם\85db כמו מוניטור 40. סטיב קליין מ Sounds of Silence אמר לי שהוא האזין לסולפז׳ דוחף Ariel 10-T, הישג לא מבוטל.

השילוב Solfege/Offrandes נשמע מעט מלאכותי לאוזניים המעט אפולוניות שלי, אבל הסט הזה הרבה יותר משכנע לאוזני משילוב סולפז׳\ספנדורים עליו דיברתי בחודש שעבר. השילוב הזה הוא העדות הדרמטית ביותר לכך שהמגבר הנפלא הזה יכול לעשות מה שכל מגבר טוב יכול לעשות: לשנות את אופיו. אפשר לשמוע בקלות את ההבדל בין הרמקולים של הארבת׳ ו Reynaud עם הסולפז׳. ואפשר לשמוע שבהינתן האפשרויות, הסולפז׳ מעדיף רמקולים שמגיבים ולא רק מלווים את אופיו. שילובי סולפז׳\הארבת׳ השונים, טובים כפי שכל אחד היה, בסופו של דבר נשמעו כפשרות על ה Blue Circle/Monitor 40 שלי. Solfege/Offrandes מציעים גישה אחרת של מוסיקה.

מהי גישה זו? אחרי מה אנו הולכים שבי אחרי הסולפז׳ כאשר הוא משודך למה שאני מוצא כשותפיו המועדפים? מה זה שהופך את השילוב הזה לחלופה מושכת במקום מערכת ״אמיתית״ יותר? אני סבור שאנו הולכים שבי אחרי החוויה המוסיקלית השלמה, שלם בו כל מרכיביו בפרופורציות טבעיות אלה עם אלה. אני סבור שאנחנו נכבשים על ידי החזות של השלם - שוב, כפי שאמרתי קודם, ההילה שמתרוממת מעל משטח הצליל - ומניעה ישירות את הרגש שלנו. הקלישאה שיש רכיבי אודיו רומנטיים יותר מאחרים אולי תקפה כאן, אך לא באופן קיצוני. שילוב Blue Circle AG/Hatbeth שלי הוא הטוב יותר ששמעתי; אך אני מודע, ברגעים נדירים של אובייקטיביות, שהם יחסית ׳קלסיים׳ בגישה שלהם: רוצה לאמר, הם מתייחסים לכל מאפייינים של המוסיקה במידה שווה ומציירים אותם ביחסים טבעיים זה עם זה. שילוב הסולפז׳ עם רמקולים הבעתיים יותר כמו ה Offrandes הוא מעט רומנטי. כשלעצמו, אני מחשיב את זה יותר כמו וולט וויטמן נובח רומנטיקה מאשר רומנטיקה של איזור האגמים הבריטיים, לכן היא מעט מרוסנת עם המוניטורים שך הארבת׳. אך בשידוך עם Offrandes זו רומנטיקה צרפתית - רומנטיקה כפרית צרפתית יותר מחצרונית. יש מעט יותר רגש מאשר סגנון, אלגנטיות וחן. בכל מקרה, הגישה שלהם אינה מציגה איזון כללי. היא מכוונת ללבך, בשאיפה לקחת את נשמתך אל המוסיקה. אני באמת מבין את העניין בגישה זו - כאשר היא מוצאת לפועל כל כך טוב. היו כמה רגעים בהם ממש הלכתי לאיבוד בתוך המוסיקה, ״נפלתי לתוכה״, כפי שמתאר מר קנט את חוויותיו עם דגם ארפז׳ (שקדם לפרלוד רפרנס שלו) בשידוך עם Offrandes. בארי משממות אונטריו, אחד מבעלי האוזן המוערכים ביותר עלי, שעבר לארפז׳ לפני כמה חודשים, מציע מבלי להתנצל שיתכן שהמגבר הוא ״הזכרון האידיאלי של הארוע״. אני יודע, זה נשמע כמו איזור האגמים של וורדוורת׳ אבל יש לי תחושה שהארפז׳ עם נורות EL34 שלו הוא מכונה פחות חסונה מהסולפז׳ עם 6550C.

כשטיפסתי בחזרה מהעולם הזה למערכת יותר ׳קלסית׳, זה הרגיש כמו בבית והיה יותר מספק. שמחתי שהכל חזר לפרופורציות טבעיות עם מיקוד בכלי הנגינה במקום בהבעתיות שלהם. אבל לא התחרטתי על ההעדרות הזו כפי שאני לא מתחרט על נעורי.

שורה תחתונה. אודיומט סולפז׳ חמים בטוב טעם, מעשיר, מבהיר וממריץ את החוויה המוסיקלית. בהשוואה להגברה הרבה יותר יקרה הוא חסר טיפה עידון בטרבל (אני מניח שארפז׳ רפרנס ופרלוד רפרנס יותר מעודנים במחיר חיות ובהירות שיהיה קשה לוותר עליהם אחרי האזנה לסולפז׳). הסולפז׳ יתן לך המון פרטים זעירים. עם רמקול מוניטור בריטי תקבל צליל יותר מלא וזכרי [מלשון זכר] אך זה לא יתאים לכל אחד. עם רמקולים יותר הבעתיים מעבר לתעלה, אם זה טעמך, הוא מסוגל להעביר אותך לעולם אחר.

דיברתי ארוכות עם פסקל ראבאש כדי לוודא שיש לי את כל החומר הטכני הנכון להשוואה לביצועי הסולפז׳. התעכבנו מעט על המונח ׳עידון׳. לטעמו של פסקל ׳עידון׳ הכוונה למעודן מדי, מעובד לא טבעי (כמו סוכר לבן) - כך שהתקשנו מדוע אני לא מאשים את הסולפז׳ במתיקות יתר! עבורי השימוש במילה הזו באודיו קשור בעיקר ל׳גימור׳ הצלילים: אני חושב על חלקות, קמצוץ טבעי של נזילות. מרגע שהבנו שאנחנו מבינים את המילה הזו באופן שונה במקצת הסכמנו שאנו מדברים על אותו מגבר. פסקל רואה את המגבר כקנה סוכר הגון, בלי רמז של יופי מזויף. אני מוצא שכאשר מעדנים קצת קצוות חדים המוסיקה נשמעת טבעית יותר - יש יותר רוגע כללי. אבל אתם כבר מכירים אותי. אם טעמכם הולך עם מר ראבאש, ההערה הזו באה במיוחד עבורכם.

מספרים
אני לא ממש מתמצא ביחסי הערך לעומת מחיר בעולם המגברים המשולבים. הייתי אומר, בהתבסס על מה ששמעתי, שהסולפז׳ הוא מציאה, מה שעושה את הארפז׳ למציאה מוחלטת.

*כבר לא בייצור

Tonality90
Sub-bass (10 Hz - 60 Hz)90
Mid-bass (60 Hz - 200 Hz)90
Midrange (200 Hz - 3,000 Hz)85
High-frequencies (3,000 Hz on up)85
Attack90
Decay95
Inner Resolution90
Soundscape width front90
Soundscape width rear100
Soundscape depth behind speakers100
Soundscape extension into the room90
Imaging100
Fit and Finish100
Self Noise90
Value for the Money100
Audiomat
קטלוג מגברי מנורות משולבים
צור קשר   |   מפת האתר   |   תקנון האתר   |   גלריה   |   אירועים   |   ביקורות   |   חדשות   |   תצוגה   |   אודות   |   יד שניה   |   מבצעים   |   קטלוג   |   אולטרה   |   הי אנד   |   לכל כיס   |   דף הבית
כל הזכויות שמורות מאסטרו אודיו 2004 ©