מגבר משולב  - lavardin ISx Reference

במבט ראשון במגבר המשולב lavardin IS Reference אין שום רמז למקורו הצרפתי. קופסה שחורה פשוטה עם שני כפתורים בלבד על הפאנל הקדמי שלה, ה-IS Reference יכול בקלות להיתפש כמודל אנגלי טהרני שבו אפילו בקר balance יחשב קישוט מיותר. הצרפתים ידועים בכך שהם הופכים את הפרטים הקטנים של החיים לחוויה אמנותית. צריך רק לאהוב תרבות שבה הממשלה מסבסדת את אפיית הבגטים וששיחת חולין היא בדרך כלל תיאור מפורט ואוהב של ארוחה נפלאה מלפני שני לילות. הביטוי "joie de vivre" נכנס לשפה לאנגלית למרות שהמקבילה ל"joy of life" מדברת המון על הרגישות המיוחדת של התרבות הצרפתית. השימוש בבקרת עוצמת השמע ובבורר הכניסות של לברדין הוא תענוג של חוש המישוש, מימוש חושני של האסתטיקה לתוך חיי היומיום. זהו רמז עדין להנאה החושית שהמגבר של לברדין מעורר בעת נגינת מוזיקה. המתכנן של לברדין, ז'אן כריסטוף קרוזל, הוא חבר בקבוצה קטנה של מתכננים ייחודיים להם עוקבים נאמנים בקרב חובבי מוזיקה ברחבי העולם. כניסתה הראשונה של לברדין לשוק האמריקאי זכתה לשבחים הגבוהים ביותר הן מצד אודיופילים עם גישה של מראה/דקויות קוליות והן ממאזינים מוזיקה אדוקים. שינוי בהפצה בארה"ב פירושו היעדרה של לברדין מארה"ב למשך זמן מה. כעת מיובאת על ידי וולטר סוונבון המוכשר מאוד מ-Fidelis AV, לברדין חוזרת כדי להישאר (ועם מחירי היכרות אטרקטיביים במיוחד).

קרוזל מעולם לא שכח שהנדסת אודיו ועיצוב תמיד משרתים את הקצה האסתטי של המוזיקה. כדי שהמעצב יהיה בעל רגישות אסתטית מלכתחילה, החינוך וההכשרה הטכנית מורחבים ומסייעים להגיע למטרה זו. לימודי הנדסה, במיוחד בארה"ב, נוטים להיות טכנוקרטיים עד כדי חסרי תרבות. אני זוכר הערות בכתב של מהנדסים מהאסכולה הטכנוקרטית אי-מוזיקלית זו בסקירות אודיו וסטריאו, שקבעו שיהיה זה נחמד לסלק לחלוטין את המאזין הסובייקטיבי משיקולי התכנון. אפשר ממש לראות את השפתיים הגאליות מתפתלות לשמע טירוף כזה. החוויה האסתטית החושנית, הן בקוליות של הכלים והן במסר האמנותי שהם מספרים, היא הכרחית עבור מתכננים בעלי גישה מוזיקלית. המאזין הסובייקטיבי הוא העיקר. המחקרים של קרוזל התמקדו בביטול 'עיוותי זיכרון': הנטייה של עיצובי טרנזיסטור להשאיר שובלי רפאים לאחר שהאות המשיך הלאה. "רוחות רפאים" רב ערוציות בטלוויזיה המוזנת באנטנות נותנות מקבילה רעיונית: דרוש כוונון עדין של האנטנה כדי לחסל את הצל הקטן ביותר של הדופלגנרים ¹ ולהכניס את התמונה לפוקוס. אני זוכר שדיברתי לפני כעשר שנים עם המתכנן ראלף קרסטן מ-AtmaSphere על הסיבה שהוא עבד אך ורק עם שפופרות. אחד הקריטריונים העיקריים שלו היה מגבלה זו בדיוק של 'אפקט הזיכרון' של טרנזיסטורים. לברדין טוענת שהם מייצרים הרבה פחות עיוותים מסוג זה אפילו ממגברי השפופרות הטובים ביותר. ה-IS Reference מפיק 35 וואט לערוץ ונבדל מדגם ה-IS הרגיל בעיקר בזכות ספק הכוח הפנימי המשוכך שלו. ישנה אפשרות למעגל פונוסטייג׳ MM פנימי בעלות 500$. מעגל הפונו מוארק דרך מחברי ה-RCA; אין מחבר הארקה נפרד. אלה המשתמשים בזרועות אחרות מלבד Regas צריכים לשחרר בורג שלדה כדי להאריק את הפטיפון/זרוע. המגבר עומד על שלוש רגלי גומי. לברדין מייצרת גם כבלי חשמל ייעודיים, אינטרקונקטים וכבלי רמקול, שלא היו בהישג ידי לסקירה זו. לאחר ההפעלה, ה-IS Reference שר תוך עשר עד עשרים דקות. אין צורך בזמני חימום בזבזניים ומייסרים.

הרושם הקולי המובהק של המגבר המשולב של לברדין הוא של חוסר מוחלט של חריפות, קשיות או בהירות מזויפת וצליל מלוכלך. אם היעדר התכונות השליליות הנפוצות הללו הנמצאות ברוב ציוד ההיי-פיי הוא תוצאה של חיסול "אפקטי הזיכרון" הללו, הרי שלברדין היא הצלחה מוחלטת. ההיעדר המוחלט של הלכלוך המיותר הזה משתבח בהפחתת עייפות שמיעה, וכך בביטול התלונה הנפוצה ביותר בקרב חובבי אודיו על המערכות שלהם, ומשרת מטרה מוזיקלית הרבה יותר גדולה. זה יותר מציות לשבועה ההיפוקרטית ״קודם כל, אל תגרמו כאב". זה מאפשר להציג בצורה מעולה את הפרטים הקטנים ביותר של הצליל ולהחיות את ההופעה, ויוצר צליל טבעי מהטובים ביותר שקיימים היום בשוק האודיו. למעשה, אני שובר לי את המוח לחשוב על מגבר שעושה את זה טוב יותר. המגבר של לברדין משיג את הביצועים הנדירים האלה בחן שגורם לזה להיראות קל.

שיחזר מרקם הצליל של הלברדין מעולה: אין צורך לפזול עם האוזניים כדי להבדיל בין אבוב לקרן אנגלית, סקסופון אלט או סופרן, סטרדיווריוס או אמטי. הקלות והוודאות של זיהוי הכלים מייצרים חווית האזנה נינוחה. משוחררים מבהירות מזויפת ומרוחה, המאזין לא מבזבז אנרגיה נפשית בניחושים איזה כלי מנגן. ההתמקדות של המאזין היא אך ורק, כפי שצריך, על מה הכלי מנגן וכיצד הוא מנגן. הרזולוציה של המגבר לפרטים וניואנסים עדינים ברמה נמוכה מציבה סטנדרטים חדשים: שומעים פרטים בביצועים כליים - שינויים דינמיים קלים, שינויים במיקום הכלי, רובאטו עדין, הפרטים העדינים של ההתחלה והסיום של צלילים שציוד איכותי פחות מסתיר אותם. משאיר אותם בחוץ. יתר על כן, הוא עושה זאת מבלי להישמע מתאמץ, אנליטי או בשטחיות מרהיבה. הוא עושה זאת בחן מדהים.

הצליל הטהור של הלברדין יכול להיות די מבלבל למעשה. רמקולים, כבלים והקלטות שתמיד שחוויתם כבהירים או עצבניים הופכים לפתע לבעלי צליל טבעי ואורגני; חשיפת הפרטים הקטנים ביותר מוכיחה שהחופש מהחריפות אינו תוצאה של סתימת האות. נגינה עם רמקולים Celestion F15 במחיר באדג׳ט של 220$ לזוג ועם ה-Infinity Qb העתיקים שלי חשפו טרבל טבעי שלמען האמת לא חשבתי שהרמקולים האלה מסוגלים לו. הפעלת רמקולים חושפניים מאוד וברזולוציה גבוהה כמו הרפרנס שלי Sound Lab Dynastats וה-Ambience 1600 Reference ריבון היברידי דינמי חשפו את השליטה של המגבר בגוון הצליל, בפרטים וברזולוציה ואת היכולת לשחזר את מלוא רוחב הפס של המוזיקה. לא פחות מרגש היה הביצוע של לברדין עם המוניטורים Harbeth HL-P3ES-2 (Fidelis מפיצה בארה"ב את לברדין וגם את הרבת'). הרזולוציה המוזיקלית המעולה של השניים הדהדה יחדיו בצורה כה סימפטית והרמונית שאפשר לדמיין בקלות אודיופיל אוהב מוזיקה פורש לתמיד מהתחביב היוקרתי לאחר ששמע שילוב של Harbeth/lavardin. חן מדהים? איזה צליל מתוק! ² לא היה קשה או יקר להפיק את המיטב מהמגבר. כבל מתח קומקום עמד במשימה; כבלים אקזוטיים ויקרים יותר לא הציעו שיפור מוזיקלי. אינטרקונקטים נהדרים ובמחיר סביר וכבלי רמקולים DNM/Reson ו-Reference של Origin Live גילו שוב כמה נפלא הם מייצרים מוזיקה. הלברדין מתאים בהחלט למגוון לכבלי רמקולים, אך יש להקפיד על שימוש בכבלים שיכולים לרקוד. כיצד תדעו איזה יכולים לרקוד? חברו למגבר: אם הם לא ירקדו, השליכו אותם! מחברי הרמקולים קטנים מהרגילים בארה"ב עלולים למנוע חיבור כבלי עגינה של אוניות; לא הייתה לי בעיה עם מחברים מסוג בננה בהם אני משתמש. אבזרי בידוד הרפרנס שלי למגברים - ה-Stillpoints, Townshend 3-D Seismic Sink ו-Ganymede VCS - הוכיחו עצמם כדובדבן טעים לעוגת לברדין, אם כי רבים מהשיפורים האופייניים שהושגו בעזרת בידוד חדשני כבר קיימים במגבר שניגן נקי. היעדר השלט הרחוק של המגבר מבטיח ירידה של 10 פאונד במשקל לשנה. מעגל הפונו של המגבר ברמה דומה לכניסות הרגילות של המגבר, נופל רק במעט בתחום של טנזיינט הבס בהשוואה לפונוסטייג׳ חיצוניים יקרים יותר. בהתחשב במבחר הרחב של ראשי MM באמת ובאמת זמינות (Shure V-15 VxMR, Reson Reca, Rega Exact, Garrott Optim FGS ו-The Cartridge Man MusicMaker III), שלב הפונו של lavardin של MM בלבד אינו מהווה כל מגבלה. קרוזל ממליצה על סטפ-אפ חיצוניים לשימוש עם ראשי פטיפון MC עם יציאה נמוכה. אחרי שסיימתי להאזין למנת תקליטי ותקליטורי המבחן שלי (הלבורדין עבר בקלילות), ביליתי זמן רב בהאזנה למוזיקה קלאסית וירטואוזית. רמת התובנה לגבי הביצועים שהציע ה-IS Reference הייתה מלהיבה. פתאום הצלחתי "להפתח" ליצירות וביצועים שחמקו ממני במקצת בעבר. רביעיות המיתרים האחרונות של בטהובן הפכו נגישות כמעט כמו מוצרט. ככל שהיצירה והביצוע מורכבים ועדינים יותר, כך הלברדין אהב את זה יותר. ללברדין אין תחרות ככלי להרחבת ההערכה המוזיקלית. יתר על כן, חסד הגילויי המדהים הזה חל על וירטואוזים בכל סוגי המוזיקה. ג'ון מקלוהן, ליאו קוטקה, ראווי שנקר, עלי אכבר חאן, רוי ביוקנן, ג'ף בק, ג'ימי הנדריקס, תלוניוס מונק, ג'ון קולטריין, רי קודר ומיסיסיפי ג'ון הרט, כולם התגלו כגאונים בכלי הנגינה שלהם כפי שהם.

חשיפת הדקויות בביצועים הייתה חזקה באותה מידה במוזיקה לא קלאסית. ה'שיחה' המוזיקלית של רביעיית ג׳אז הפכה פחות לדימוי ויותר לתיאור מילולי. האזנה לסולנים מיומנים (כאלה שיכולים להשתמש בקולותיהם ככלי נגינה אמיתיים) הובילה למפגשי האזנה מרתוניים. מפגש אחד מעורר במיוחד כלל מעקב אחר הכינור אחורה בזמן ולאחר מכן ברחבי העולם אל שורשיו המרכז-אסייתיים. ההבדלים והדמיון בין הכלי ובין התרבויות המוזיקליות וההיסטוריות שדרכן הוא עבר היו מרגשים מאוד: לא משנה אם זה היה דוד אויסטרך, מוזיקת פולק קלטית, המוזיקה ההונגרית/טרנסילבנית של Muzsikas או כינור ראש הסוס המונגולי ³ . המנעד הקליידוסקופי של הכינור היה מעורר כפי שהמוזיקה התכוונה להיות.

האפקט הריקודי של ה-lavardin לא היה ערמומי ומדבק כמו של המגברים הבריטיים הטובים ביותר (למשל, ה-Creek A50i וה-Rega Mira.) יש למגבר העדפה קלה של הרוק על פני הרול. ההבדל בין תנועת אגן הירכיים של רקדנית בטן בת עשרים לעומת רקדנית בשנות ה-30 המאוחרות לחייה עשוי להאיר את החסרון הקל הזה. מגברים בריטיים ידועים בפקטור הבוגי שלהם ולשני המגברים שהוזכרו יש כוח כפול מה-IS Reference. מי שלא מחשיב את Bo Diddley כאל כנראה שזה לא ממש יפריע לו. ה-lavardin IS Reference הוא רפרנס אמיתי שכל חובב מוזיקה צריך לתת לו עדיפות עליונה למבחן האזנה. עם זאת, מילת אזהרה: אחרי שחווים את החן והרזולוציה של לברדין, מוזיקה אלקטרונית טובה תישמע גסה ומזויפת עם מגבר אחר. הקלות שבה הוא פותח את עולם המוזיקה האסתטית בפני המאזין לא יסולא בפז. במחיר של 3000$ זה מציאה אמיתית.

¹ doppelgangers - הכפלות קטעי תמונה

² Amazing grace

³ Morin khuur