|
לפני 35 שנה בדיוק החליט מישל ויזאן להתחיל בייצור של יחידות רמקולים. לאחר שעבד זמן מה עבור Audax, בשנת 1968 ויזאן מצטרף ליצרן הצרפתי Siare Acoustique, אצלו בילה שבע שנים כמפתח ולאחר מכן כמנהל טכני. כש-Siare עברה לידיו של הרמן, ויזאן עזב ב-1986 וייסד את Davis Acoustics. דאוויס אקוסטיקס הייתה אחת החברות הראשונות שהחלו להשתמש בקוולר, פחמן וסיבי זכוכית בייצור יחידות רמקולים, כך שהמוצר הראשון שיצא לשוק היה דרייבר מיד\בס עם ממברנה עשויה קוולר, מסומן 13KVL5A. לאחר שייצרו רק יחידות וערכות רמקולים להרכבה עצמית במשך מספר שנים, השיקו בשנת 1993 את הרמקול הראשון שלהם: Davis Acoustics DK200.
בשנת 1988, שנתיים לאחר הקמת החברה, דאוויס הציג את הדגם הראשון לקהילת DIY, ושנה לאחר מכן תוכנן מגנט TiCoNal עבור דרייבר 20TK8, שמייצג עד היום סוג של אגדה ונקודת ציון למה שדרייבר פס רחב מהסוג זה מסוגל להעביר. באותה שנה החלו בפיתוח רמקולים לרכב. ב-1994 עברה ההנהלה לעיר טרויה, וב-1998 נפתח מתקן ייצור במרכז העיר. באותה שנה זכתה דאוויס בפרס האירופי עבור הסאונד הטוב ביותר במכונית עבור מערכת הרמקולים שלהם המותקנת ב-Ventura MVS. פרסים רבים נוספו לאחר מכן - פרס Havalon ברוסיה, וההצלחה נמשכה ב-2002.
דיאוויס מוציא לשוק את דגם Cesar עם יחידת בס בקוטר 31 ס"מ. דגם Nikita, כעת בגלגולו השני, תוכנן על ידי אוליבייה ויזאן בשנת 2005, וכמה שנים לאחר מכן, דגם Karla מייצג את תמצית כל הטכנולוגיות שפותחו על ידי דאוויס אקוסטיקס. בשנת 2011 נולד 20DE8, רמקול פס רחב (widebander) שחגג את יום השנה ה-25 למותג.
לאחר מותו של ממשל ויזאן מייסד דאוויס אקוסטיקס, בשנת 2012 תפסה אשתו בריג'יט ויזאן את תפקיד המנהל הבכיר בחברה. אוליבייה ויזאן, בנו הצעיר, קיבל את הניהול של דאוויס ב-2014.
בשנת 2015 הגיעה גרסה חדשה של קונוס הטוויטר, כמו גם תוצאת מחקר שבוצע עבור דגם Karla והדרייבר הזה עם ממברנת קוולר מצא את דרכו לדגם César HD.
רמקול רצפתי Courbet No 7
Davis Acoustics Courbet No 7 היה עד לאחרונה הדגם הגדול ביותר בסדרת Courbet, סדרה הכוללת חמישה דגמים בסך הכל: Courbet 3, 4, 5, 7 ולאחרונה ספינת הדגל של הסדרה, Courbet No 8. דגם 8 מציג דרייבר בס גדול יותר בקוטר של 20 ס"מ (לעומת הדרייבר של 17 ס"מ ב-No 7), ועוד כמה שיפורים עדינים יותר. כתוצאה מכך, Courbet No 8 הוא גם רמקול גדול יותר מבחינה פיזית מ-Courbet No 7.
Courbet No 7 הוא רמקול 3Way אמיתי ובו שלושה דרייברים מעניינים, שלושתם מיוצרים במפעל של דאוויס בטרויה. תיבת רמקול בגובה 110 ס"מ מכילה דרייברים אשר, כל אחד בפלח משלו, משקף את הפילוסופיה של דאוויס בייצור דרייברים. הטוויטר הוא כיפה רכה בקוטר 28 מ"מ עם כיפת דקומפרסיה כפולה,. זה מצא את מקומו ואת ההצדקה לקיומו גם בדגם Karla 2.0 החדש (רמקול יקר פי כמה מ-Courbet No 7).
דרייבר המיד עשוי Kevlar, קוטרו 13 ס"מ, והוא נלקח מדגם Olympia One Master עטור הפרסים. דרייבר הבס בקוטר 17 ס"מ הוא סיפור מיוחד, עם ממברנה עשויה קרבון, אשר בנוסף להיותה מהירה ובעלת הפרדה גבוהה, תוכננה במיוחד כדי להשיג עקומת תדר כמעט שטוחה. מכיוון שהסל שלו נגזם מבחוץ, ניתן היה לצמצם את התיבה עוד יותר עם רוחב כולל של 18.5 ס"מ בלבד. זה אמור לתרום לשחזור מרחב צליל משופר.
עומק התיבה 28.5 ס"מ, נטויה לאחור בכמה מעלות ומחוזקת מבפנים בשתי מחיצות. בחלק העליון של התיבה מותקן טוויטר בכיפה משלו ודרייבר מיד עם בס רפלקס. בתא האמצעי, פתוח לתא התחתון בו מותקן דרייבר הבס, מותקן קרוסאובר עם רכיבים איכותיים אם כי לא מהאיכות הגבוהה ביותר, מחוברים באוויר. תשומת לב מיוחדת במהלך פיתוח הסדרה מוקדשת לחיווט פנימי.
לאחר בדיקות שמיעה מקיפות הוחלט שכל דרייבר יקבל סוג אחר של חיווט, כלומר קוטר כבל שונה. הטוויטר והמיד מחוברים לקרוסאובר באמצעות חיווט מצופה כסף ובידוד טפלון דיאלקטרי והם בעלי חתכים או קטרים שונים. דאוויס מסביר שגישה זו מייעלת את התגובה, במיוחד עבור הטוויטר. דרייבר הבס מחובר על ידי חוט נחושת בקוטר גדול משמעותית.
הבחירה של תדרי חיתוך או חפיפה בין הדרייברים היא נושא מעניין. אלה קצת מוזזים "למעלה", כך שתדר החיתוך בין הבס למיד הוא 400Hz, והמיד והטוויטר ב-4000Hz, מכאן שהמיד עצמו מכסה טווח מאוד רחב ומשמעותי של 3-3.5 אוקטבות לפחות, בהן מתרחש חלק נכבד מהמוזיקה (הערה טכנית: תדרים אלו למעשה די קרובים לתקן הזהב הישן של 500Hz / 5000Hz במערכות מוניטור 3Way מסורתיות - Danko Šuvar). איך זה משתקף בסאונד, נגלה מעט יותר מאוחר.
לפני שנתחיל עם רשמי האזנה, נזכיר גם שהפתח הרחב של רפלקס הבס ממוקם בחזית תיבת הרמקול, מה שמקל על מיקום הרמקולים בחדרים קטנים יותר (כפי שנראה, בחדרים גדולים זה קצת מקשה). המחברים איכותיים ומיועדים לכבל בודד. לפי היצרן טווח התדרים הכללי הוא 40 עד 25,000 הרץ, עם רגישות מוצהרת של 92.5dB/W/m ועכבה מינימלית של 5 אוהם.
ובכן, איך נשמעים ה-Courbet No 7?
האזנו ל-Courbet No 7 בחדר ההאזנה הרגיל עם מונו בלוקים Exposure 3010S2, ממיר Chord Hugo TT, ממיר SMSL SU-9, ממיר LampizarOr AD1865 עם שפופרות NOS, קדם מגבר וממיר Exposure XM7, מגברים Pass XA-25 ו-Aleph 3, מגבר XTZ EDGE A2-300 וקדם מגבר Schiit Freya Plus.
ראשית דבר, כמה הערות. הרמקולים נמצאים בחדר שלי די הרבה זמן, אז היה לי מספיק זמן להכיר אותם, כנראה יותר מאשר כמה רמקולים אחרים שבחנתי. יתר על כן, הרמקול החליף זוג מגנפלנרים בחדר ההאזנה, מה שתמיד דורש זמן מסוים כדי להסתגל לצליל הקופסתי, כי פשוט אין סאונד כזה עם פלנרים. עם זאת, כבר מההתחלה, כמה דברים היו ברורים: הרמקולים רגישים לכבילה, למיקום בחדר, לאלקטרוניקה מאחוריהם, וברור שהם מגיבים בצורה מעולה לאיכות הציוד הנלווה.
היה צריך לקרב אותם קצת יותר לקיר האחורי, קצת קרוב יותר מאשר עם כמה רמקולים אחרים שעברו בחדר ההאזנה הזה, כדי לשמור על הכח והסלאם בבאס. כל השאר שהוזכר לעיל אומר ש-Courbet No 7 דורשים מבעליו להיות מסור ולהתאמץ כדי לקבל את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית מהרמקולים מבחינת איכות הסאונד. קורבט מס' 7 מבקשים גם משאר המערכת לעמוד במשימה. ה-Courbet No 7 יגנו בקלות חיסכון באיכות הרכיבים מאחוריהם.
נתחיל עם כבלי הרמקולים. סילקנו מהר את ה-Xindax FS1 כי לא הייתה סינרגיה עם הרמקולים בכלל. VdH CS122 הסתדרו מעט טוב יותר עם הרמקולים האלה. Anticable הראו את מעלותיהם הרגילות, אם כי הצליל היה איכשהו שטוח ולא מערב. אחרי כל אלה, הכבלים שתמיד לא עבדו כמצופה עם מרבית השילובים - Furutech u2t - מתאימים בצורה מושלמת ל-Pass Aleph 3 ו-XA-25, ומעט פחות טובים עם מונו בלוקים Exposure 3010s2, מרחיבים פירוט והגדרה בטווח התדרים הכולל. בסופו של דבר התנהל קרב צמוד בין Furutech u2t ל-Wireworld Eclipse 7, רק כדי לשמוע את הקורבטים, עם יתרון קל ל-WW, מאחר והם סחטו מנעד מעט יותר רחב וקצת יותר פירוט מהרמקולים, וגם בימת צליל יותר עמוקה.
אם כבר מדברים על בימת צליל, מהרגע הראשון, למרות תקופת הרצה ארוכה למדי, היה ברור שלצד אזור המיד והבס הנקי והמדויק לאין שיעור, שיחזור החלל לעומק ולרוחב הוא מהטובים ביותר, מהמאפיינים הבולטים ביותר של הרמקולים. הפרספקטיבה האנכית אינה מונומנטלית כמו זו של Magneplanar, אך ניתן לקזז אותה במידה מסוימת על ידי הטיה נוספת של הרמקולים לאחור.
כפי שכבר ציינו, ה-Courbet No 7 מפורטים ופתוחים עם סאונד נקי ואוורירי בצורה יוצאת דופן, לפיו המשימה לייצור רמקול עם מיד מעולה, עמוד השדרה של דגמים רבים של דאוויס, יש לה הצדקה מלאה. זה אומר שהשחזור של פסנתר, שירה וכלי מיתר הוא פנטסטי ואם היה רק קצת פחות צבע של התיבה בתוצאה, היינו יכולים להכריז על אזור המיד כמושלם. הוא ברמה גבוהה במיוחד, ובהשוואה לרמקולים אחרים בקונספט או במחיר דומה שהזדמן לנו לבחון, הקורבט נמצאים בפסגה.
2-2.5 האוקטבות העליונות של הטווח הגבוה תחת השליטה של הטוויטר כיפה רכה. למרות שהוא קצת ביישן במבט ראשון ואף פעם לא תוקפני, הוא יכול לספק סאונד טבעי ונעים, שהולך יפה עם אופיו של דרייבר מיד קוולר, ובכך הופך את ההאזנה למוזיקה אקוסטית לחוויה מיוחדת למדי. מאידך, אם אתם חובבי פיצוצים וטלטלות של טרנזיינטים ופרטי פרטים, תצטרכו לחפש במקום אחר, כי בתחום ההיי אנד הזה הרמקולים של דאוויס מכוונים למקום אחר – עגלגלות, טבעיות ומצגת מאוזנת.
חלקות הצליל היא ללא ספק מעלתם הגדולה ביותר, מה שמבטיח שהסאונד לעולם לא יהיה מעייף ונוקשה. עם זאת, יש לציין שאופי הצליל של הרמקול מוסט לחלק העליון של הספקטרום המכוסה בצמד דרייברים מיד וטוויטר, נוטה מעט לכיוון צליל פתוח אך לא בהיר. לדוגמה, Dynaudio X38 קצת יותר כהים בחלק הזה של הטווח, וגם ל-Audiovector R3 יש גוונים בהירים פחות.
נזכיר כאן שהסאונד הסופי של דרייבר המיד היה תלוי במידה ניכרת באופי המגבר, וכך משתנה מצליל היפר-מדויק עם צלילים קצת מופשטים וחסרי פיתוי, לצליל בעל גוף מלא עם כמות משמעותית של בשר ודם מסביב לכל צליל, והופך את ההאזנה למוזיקה דרך הרמקול לחווייה אופורית.
תחום הבס מעניין במיוחד, עליו אחראי, לצד תדרים של עד כ-400 הרץ, דרייבר סיבי פחם בקוטר 17 ס"מ. האיכויות הטבועות בו, יחד עם בניית התיבה והפילוסופיה של דאוויס בכוונון בס, מעניקים לו מאפיין די מיוחד שלא ניתן להסתירו - בס מדויק במיוחד, נקי וברור. הבס קריא ונקי למופת, אבל לכך יש מחיר מבחינת נפח ועומק.
ל-Courbet No 7 אין את האטאק והסלאם להם מצפים פסיכולוגית מתיבות רמקול במימדים כאלה. אגרוף בס לא יכה בחזה, אבל כן תשמעו כל צליל בצורה ברורה ומדויקת. עם זאת, יש להתחשב במימדי חדר ההאזנה הגדולים שלנו, כ-150 מ"ר. ניתן לפצות על חוסר התגובה באוקטבה התחתונה על ידי קירוב הרמקולים לקיר האחורי (הרחקנו אותם עד 35 ס"מ) וחיבורם למגברים מעט כהים וחזקים יותר (Exposure, XTZ).
למרות שקיבלנו קצת יותר עוצמה ורוחב מנעד תדר על ידי הצבתם קרוב יותר לקיר האחורי, הפסדנו באחד המאפיינים הטובים והחשובים של Courbet No 7, שהוא שירטוט וריבוד מרשימים של תמונת הצליל לעומק. כשהחזרנו אותם למרחק הרגיל (חזית הרמקול במרחק 90-100 ס"מ מהקיר האחורי), נהנינו מבימת צליל שנבנתה בדרכם של הקורבה, עם נגנים ממוקמים יפה לרוחב ועומק יציב וברור. במובן מסוים, שכחנו את אזור הבס הקל משקל יותר, אבל עם Courbet No 7 לא קשה להתפשר בהתחשב בכך שציור המרחב הוא תכונה מאוד חשובה עבורנו בהשמעת מוזיקה.
למרות שזיכרון השמיעתי אינו אמין ודי מתעתע, נראה שמבחינת מרחביות, ה-Courbet No 7 עשו אולי את הרושם הבולט ביותר מבין רמקולים דומים שעברו בחדר ההאזנה בשנים האחרונות. אין ספק שאחת התכונות החיוביות של ה-Courbet No7 היא מעבר חלק בין הדרייברים, הרושם של איזון פאזה ותדרים, המאפשר האזנה ללא הפרעה לכלי נגינה בעלי מנעד תדרים רחב של פעילות.
סיכום
לשלם 4500 אירו עבור זוג רמקולים זה עניין לא פשוט. Courbet No 7 הוכיחו בתנאים בהם בחנו אותם שהם תובעניים מבחינת הגברה, כבלים ומיקום. מצד שני, הם עובדים בצורה מושלמת עם כל סוגי המוזיקה. אם יש לכם חדר בגודל המתאים (עד 30-35 מ"ר), מגבר איכותי ברמה של הרמקולים האלה וכך גם שאר המערכת שיכולה להתמודד עם רכות ושקיפות גבוהה של הרמקולים האלה, אני בטוח שתוכלו לחיות עם Courbet No 7 חיים ארוכים ומאושרים וגם המחיר לא ייראה מוגזם.
|
