|
נהרות של צליל - Boulder 866 Integrated Amplifier DAC/Streamer
לאחרונה בחנתי את הפונוסטייג' Boulder 508, והוא הפתיע אותי ביותר ביחס המחיר לביצועים שלו. הוא היה כל כך טוב, עד שבסופו של דבר מצא מקום קבוע במערכת שלי.
מאז אני עוקב מקרוב אחר המוצר החדש של בולדר, מגבר המשולב 866 DAC/streamer.
הציעו לי להעיף מבט על Boulder 866 שכן הוא ילווה אותי בסקירה על מוצר אחר, רמקול מדף Chario Sonnet מאיטליה דרך Rich Maez ו-Monarch Systems LTD. התמזל מזלי בשניהם.
אהבתי למגברים משולבים חוזרת למשולב הראשונה שסקרתי אי פעם - Mechanical Research Corporations Niro1000. עיצוב של המעצב היפני המפורסם נירו נקאמיצ'י, כן,
הנאקאמיצ'י הזה. אני מקלל את היום בו דחיתי את ההזדמנות לקנות את המגבר הנפלא הזה. מאז ה-Niro, בחנתי או סקרתי רשמית כמה מגברים משולבים כמו Krell, לאחרונה K300i,
אחד של Analog Domain, שניים של Gryphon Audio, Diablo 120 ו-Diablo 300, והיקר בחבורה, Dan D'Agostino Integrated שבבעלותי מזה כמה שנים.
עם כל חוויה, העקרון שלי של הגבלת המחיר, המורכבות ודרישות המרחב של רכיבים נפרדים התפוגג לאיטו. אבל אינני תמים. אני לא גורס שמגברים משולבים טובים יותר מרכיבים נפרדים
ויקרים יותר של כל אחת מהחברות הללו. נהניתי מכמה סטים נפרדים מהטובים ביותר שכסף יכול לקנות - אני יודע מה אפשרי. נשארתי עם רכיבים נפרדים כדי לאפשר סקירות מהבחינה
הלוגיסטיקת, מסיבות ברורות. אמנם שינמכתי בדרך השילוב עם ה-Momentum של דן ד'אגוסטינו מומנטום לפני כמה שנים, אבל נאלצתי לעשות פרסה בגלל כמה בעיות אמינות.
השתוקקתי שוב לפשטות, לסדר ולנגישות ידידותית למשפחה תוך שמירה על ביצועים גבוהים. משולבים גם מנקים את המערכת תוך הפחתת העלות הכוללת עם פחות כבלי חשמל וכבילה.
לא משנה כמה אני מנסה, אני תמיד נכשל בניסיון להסתיר את סבך החוטים שכרוך במערכות מורכבות. זה חשוב לי, מכיוון שחדר ההאזנה שלי משמש כאזור הבילוי והמחיה של המשפחה
בלופט שלנו.
ה-866 בנוי מאותו מרכב אלומיניום בגימור סאטן עמיד של הפונוסטייג' שלי Boulder 508, והם נראים נחמד מאוד זה לצד זה. איכות הבנייה תואמת את המחיר, והיא מוצקה כמו אבן.
ה-866 כולל מסך מגע גדול שלקח כמה נגיעות כדי לקבל את תחושת ההיענות שלו. כל הפונקציות זמינות להגדרה בתפריטי המשנה באמצעות מסך המגע. ניתן להגדיר כל כניסה עם
כל תמונה שתבחרו כדי לייצג את הכניסה על המסך. מימין למסך ישנם כפתורים קשיחים; לחצן להורדת עוצמת השמע, לחצן הגברת עוצמת השמע, השתקה והמתנה להפעלה.
אפליקציית ההפעלה של Boulder זמינה להורדה, וחובה לסטרימינג, אך גם מחקה את כל פעולות הלוח הקדמי. יש גירסה של 866 אנלוגי לחלוטין וגירסה דיגיטלית מאובזרת
ותומכת Roon הנסקרת כאן. מדוע לבחור בגרסה האנלוגית זו תעלומה עבורי, אבל אני מתאר לעצמי שיש כאלה הנשואים למיכשור הדיגיטלי הנוכחי שלהם, או שאין להם עניין בדיגיטל בכלל.
|
|
866 מציע 200 וואט של הספק יציאה מרבי לעומס של 8 אוהם, עם מעגל הגנה חדש המאפשר תפוקת זרם גדולה ובטוחה יותר ואספקת שיא של הספק. 866 מאפשר עדכוני תוכנה
ישירים מהמפעל באמצעות התקן Ethernet או USB.
הגרסה האנלוגית+דיגיטלית כוללת שלושה זוגות של כניסות מאוזנות וכניסת RCA אנלוגית אחת. כניסות דיגיטליות מסוג Toslink, S/PDIF, Ethernet ו-USB.
מלבד אפליקציית Boulder לסמארטפונים של אפל ואנדרואיד, אין כרגע יכולת סטרימינג אלחוטית של Apple AirPlay. תוכנת השרת המובנית תומכת בחיבור
להתקני אחסון מדיה דרך USB או Ethernet, עם UPnP/DLNA זרימה קווית ואלחוטית דרך Ethernet.
866 לוקח את המארז הבסיסי ונותן לו כמה טוויסטים. ראשית, הפאנל הקדמי נוטה אחורה בזווית של 10-15 מעלות בערך. זה באמת מצליח להציג תצוגה טובה
יותר במסך הקדמי ובכפתורים. מפזרי החום לאורך הצדדים מזכירים סידרת פסלים של ריצ'רד סרה הפוכים על ראשם.
למען האמת, אני לא משוגע על הרעיון של מסכי מגע בציוד אודיו, וזו הפעם הראשונה שאני חי עם אחד כזה. דרך אפשרויות התפריט הצלחתי להפחית את בהירות המסך לרמה נוחה יותר.
הייתי רוצה אפשרות ניווט במסך שלא דורשת גלילה בתפריטים. אבל זה נמצא במרחק של כמה נגיעות בלבד, מה שמאפשר למשתמש לעמעם את המסך כמעט עד אפלה מוחלטת.
היכולת להקצות תמונות משלך, למשל תמונה של הפטיפון שלך, לכניסה מסוימת היא אפשרות מגניבה ביותר. סך הכל, הפונקציונליות של ה-866 פנטסטית.
מה שהדהים אותי כבר בהאזנה ראשונה, והאיכות שממנה נדמה כי כל שאר החוזקות נובעות, היא השקיפות והניסוח הטהור של ה-866. אלה בעצם שניים, שלושה אם מטילים אותם
מתחת למטרייה של הנייטרליות. 866 מסוגל לעבד פרטים ברמה עולמית ללא מאמץ וטרנזיינטים נקייה במיוחד. רקע שקט לחלוטין מחזיק נפח חלל גדול. כל המידע הזה מאפשר לך
להאזין עמוק מאוד אל תוך ההקלטה. ל-Feels Like Rain של אהרון נוויל יש שובל קל של הד בקולו, חשוף יותר מהרגיל, ונמשך זמן רב יותר כשהוא נעלם בדממה. יש יותר
אוויר מסביב, ורווח בין העצמים. Unplugged של אריק קלפטון מראה עד כמה עמוק אל תוך ההקלטה אפשר לשמוע. לא רק שכל הקווים המוזיקליים נפרדים, ניתן לשמוע ולהרגיש
את האופי ההקשתי הזה אפילו של כלי נגינה שאינם כלי הקשה. הרגע הזה שבו שני כוחות מנוגדים מתאחדים ויוצרים סאונד מוזיקלי הוא מעובד להפליא.
Lonely Stranger הוא אולי אחד השירים האישיים, חושפי הנשמה והיפים ביותר שנכתבו אי פעם. השיר הזה לוכד בי משהו, הוא נוגע ללב בצורה רומנטית אפלה. אני בוכה
בכל פעם שאני שומע אותו. ה-866 לא איכזב בהגשת התוכן הרגשי החיוני באמצעות בהירות קולית מדהימה. עם הבהירות הזו אותנטיות מגיעה למרקם, לגוון ולתובנה לא רק בהקלטה
הזו אלא בכל ההקלטות האחרות שניגנתי דרך ה-866. ה-866 הופך כל הקלטה למסע מרגש, אפילו עם השירים האהובים שלי המושמעים לעייפה.
200 וואט ל-8 אוהם מוכפלים ל-400 וואט ל-4 אוהם. אבל ה-866 מבטא את הרגיסטרים התחתונים בצורה נקייה יותר ושקופה יותר, אם כי לא כבדת משקל כמו עם סט נפרד.
כשהתחשק לי להעניש את השכנים, I'm Home Africa, מהאלבום East River Drive של סטנלי קלארק דרך הרמקולים Sunny Majestic 15 שלי שמסוגלים לדחוף בס
בעוצמה של מנוע סילון. אפילו במצערת מלאה ה-866 אף פעם לא נבח עליי. הבס היה מפורט ביותר, טרנזיינטים של בס נקיים ביותר, ופוקוס על אחד הבסים החזקים ביותר שהוקלטו אי פעם.
ה-866 מאפשר לדעת בדיוק מתי הצליל מתחיל ומתי הוא נעצר. נוסף לשליטה יוצאת דופן, המרקם והצבע של תווי בס הנמוך הולכים יד ביד עם השקיפות והפירוט הכללי.
What If I Forget the Champagneמאותו אלבום כולל בס נמוך התומך בקו בס באוקטבה גבוהה יותר. הבס הנמוך נשמע כל כך ברור, ההתחלות, העצירות, הטון והדינמיקה
שלו פשוט מדהימים. מפלצות המונו של Pass Labs אמנם מספקים מצגת הדוקה ומוצקה יותר, אבל הם גם קצת יותר אטומים.
גיליתי שאני יכול להגביר בלי סוף את עוצמת השמע בלי שמץ של איבוד אחיזה בבס ומבלי למעוך את הקווים הכליים הנפרדים לעיסה. אני לא יכול להדגיש את זה מספיק, ל-866 יש
שליטה מפלצתית על האות גם בעוצמת השמע החזקה ביותר וגם בנמוכה ביותר. שימו לב, החדר שלי הוא 36' x 60' x 14' והרמקולים שלי Sunny Cable משקלם 227 ק"ג האחד
וגובהם 1.8 מטר. ה-866 פרץ את כל הגבולות. למרות הנצילות היחסית של הרמקולים, הם באמת מגיבים לכוח. כשהווליום הגיע לגבולות הפיזיים והפסיכולוגיים שלי, בהיתי ב-866
וחיכיתי שממש יתפוצץ למיליון רסיסים, אבל שום כזה לא קרה. להקלתי הגדולה, מעגלי ההגנה החזקים של המגבר לא כשלו.
ישנה ישירות, חיבור למוזיקה, והיעדר מוחלט של צבע או עיוות. לאחר שהרצתי את המעגל האנלוגי, חיברתי את ה-VPI Avenger Reference הנהדר דרך הפונוסטייג' Boulder 508.
ה-866 מחובר עם הכבילה הנהדרת Cardas Clear Beyond, העניק חיות, מרץ וגוף לצליל, יחד עם הקלות האנלוגית הבלתי ניתנת להכחשה.
אפילו אלבומים כמו Neon Knights שלBlack Sabbath הרוויחו מאוד. קטע הכותרת נוגן כל כך מוזיקלי, אך לא חסר קצב או דרייב. ההפרדה בין המרכיבים המוקלטים, למרות המיקס,
היתה נקייה ומאוזנת מאוד. רוני ג'יימס דיו המנוח נותן מטאל קולי מהטובים ביותר שהוקלטו אי פעם. אני אוהב את האלבום הזה כולו, וזה בדיוק מה שהאזנתי לו, האלבום כולו.
השירה כולה נקייה מעיוותים ושינויים טונליים מכפי ששמעתי אי פעם. מווילי נלסון שר Funny How Time Flies ועד לסיפור המלנכולי של דווייט יוקום על משפחה שמתפרקת
וממשיכה הלאה, Home for Sale, אתה מבין באופן אינטואיטיבי שה-866 לא חוטא בחתימה קולית. הפריטה של דווייט יכולה להשמע עצבנית המערכת נוטה לכיוון הזה.
דרך ה-866 העצבנות הזו היא פשוט חלק מהביטוי שלו ומהטבע של קולו.
קולות שירה דרך ה-866 יכולים להיות קלים ואווריריים כשצריך, עמוקים ומהדהדים בהקלטה. ג'וני הרטמן שר עוד אחד מהשירים האהובים עליי, Lush life הנוגה מהאלבום
שלו עם ג'ון קולטריין הוא בדיוק ההתכנסות המושלמת הזו, בה צלילים נעלים ואמנות קולית מתמזגים ביופי רב. זו כיתת אמן קולית בפני עצמה, תצוגת תכלית של שלמות קולית.
וכשקולטריין מתפרץ באמצע השיר, להתפרצות של הסקסופון שלו נעדרת כל חדות או בוהק לא טבעיים. זה נשמע כאילו טכנאי הקול נשען קצת על כפתור הווליום של הסקסופון,
פשוט נפלא. לקרוא על זה זה דבר אחד, לשמוע את זה לוקח אותך הרבה קדימה להבנה עד כמה ה-866 נייטרלי.
עוד קצת מוזיקה אקוסטית, Bright and Breezy של Red Garland הוא אחד האלבומים האהובים עליי בכל הזמנים. גדלתי והאזנתי להקלטה הזו כשאבי המשיך ללמוד כל ניואנס
של המגע של המנטור המנוח שלו. road to understanding, שיר שאבי היה מנגן לי בכל שנה ביום הולדתי בין אם הייתי קרוב ובין אם רחוק, מעולם לא נשמע לי רע, בין אם
הושמע במגה מערכת ובין אם במכשיר רדיו. יש לי קשר רגשי עמוק מאוד לשיר הזה. דרך הבולדר 866 נראה שהפסנתר, הבס והתופים שמסביב תופסים יותר מקום. האווירה פחות ריקה.
ה-866 נשמע גמיש ובעל ניואנסים, כאשר כל צליל מאוד מובחן וברור. דינמיקה של מיקרו ומקרו של התופים יוצאת מן הכלל. ההצללה הגופנית המפארת את המגע של רד מגלה את התובנה
המוזיקלית החשובה כל כך בהעברת התחושה, הלב והנשמה של נגינתו.
בסקירה של המוניטורים המצטיינים Chario Sonnet, ה-866 היה מכריע בהפקת המיטב מהם. עבור 22K$, השילוב הזה מציע הרבה מהטוב שיש להיי-אנד להציע. מה שהתברר דרך
טוויטר הכיפה הרכה מצופה באדי אלומיניום של ה-Chario היה שה-866 פתר את חשף את פרטי הטרבל העדין ביותר בחן ובקלות. בין אם מכות או חיכוך מברשו במצלתיים ותופי סנר,
למשל באלבום Sea Changes של טומי פלנגנס, אפס עיוות ממלא את החללים הזעירים בין התהודה המורכבת של הפרטים הזעירים של החומר שיוצאים מחוטי המברשות. החמימות
של ה-Chario היא חוד חנית נפלא לנכונות הקולית האמיצה של המגבר.
לאחר הסגר הקורונה, החלטתי לשלוף את התקליטורים המאובקים שלי ולעבור עליהם. יש לי נגן/טרנספורט של Proceed מסוף שנות ה-80, וחיברתי אותו לכניסת XLR הדיגיטלית
של ה-866. ראשון היה San Francisco Days של כריס איסק. הייתי ממש בהלם עד כמה הסאונד היה טוב. Can't Do a Thing הציף את החלל, ולקולו של כריס היו נוכחות
ופירוט מדהימים. משם הבנתי שהכל יהיה עשיר כציר בשר. ניקיתי את כל התקליטורים כעת ומיינתי לפי אלפבית, ואני ממש חופר לגלות מחדש את הפורמט. כמו גילוי מחדש של האנלוג
מימי ילדותי, תקליטורים מייצגים את ראשית בגרותי ואת הכניסה לאודיו היי אנד. ה-866 עזר להתחבר לתקופה הנוסטלגית הזו בחיי והעשיר את החדווה שלי ממוזיקה. אני מניח שכוונתי
היא שה-866 הפיח רוח חיים בפורמט המושמץ והלא מוערך הזה בזכות הממיר המצויין שלו.
בהשוואה לסט שלי במחיר $75K, המאפיין היחיד בו ה-866 אולי לא ממש משתווה לסט הזה הוא צפיפות התמונה, הנוכחות הטהורה והעושר הכללי.
כדי לשים את זה בקנה המידה הנכון, עושר וגוף תמיד היו חשובים לי מאוד. החוזקות של הבולדר שאני מקבל, התפיסה של המוזיקה כל כך משכנעת
בתנאים שלה, פשוט לא חסר לי מה שאין שם. ה-866 מצליח בענק בזכות מעלותיו שלו.
No matter how you cut it this integrated amplifier DAC/streamer is a triumph of audio design and engineering. Do not skip over this piece if you are shopping any where near the price. And please, do not let the relatively compact stature fool you—this thing is a beast. It is truly cutting edge in sonics, capabilities, and construction. In 25 years of sampling audio gear, the Boulder 866 is one of the best audio components I've ever reviewed.
Boulder 866 הוא הצהרה משכנעת להפליא. הייתה לי הרגשה שהוא יהיה טוב, אבל לא עד כדי כך. כמו ההפתעה שסיפק הפונוסטייג' 508 הקטן של בולדר, לא ציפיתי שה-866 יהיה
כל כך טוב ובמידה גדולה אף יותר מההפתעה שנותן הפונוסטייג' 508. לא משנה איך תציגו את זה, המגבר המשולב הזה DAC/סטרימר הוא ניצחון של תכנון והנדסת אודיו. אל תדלגו על
היצירה הזו אם אתם מתכננים רכישה במחיר דומה. ובבקשה, אל תתנו לגזרה הקומפקטית יחסית להטעות אתכם - המגבר הזה הוא חיה רעה. הוא באמת נמצא בחזית מבחינת סאונד,
היכולות והבנייה. Boulder 866 הוא אחד מרכיבי האודיו הטובים ביותר שבחנתי אי פעם ב-25 שנים של סקירת ציוד אודיו.
|
